The Dark Knight Rises עלייתו של האביר האפל

ראשית כל, למרות שאין הרבה צורך לעשות זאת אני אציג את הסרט, מדובר בסרט מ2012 שאפשר לתייג אותו לז'אנרים מגוונים: פעולה, קומיקס ופשע, זהו הסרט השלישי בסדרת הבאטמן של כריס נולאן, בתחילת הסרט, שעלילתו מתרחשת 8 שנים אחרי סיום הסרט הקודם, גותהאם נמצאת במצב בו היא נקיה מפשע, ברוס ווין מסתגר בביתו וכבר לא מתרוצץ ברחובות העיר כשהוא לבוש שחורים ועטוי מסכה בעלת אזניים מחודדות, הוא פשוט מזניח את הכל, אך מתחת לפני השטח מתחילים לבעבע ניצנים של התקוממות אזרחית, של עניים שמאסו ביחס של העשירים כלפיהם, אנרכיסטים, שתי דמויות - אחת, זו של אשת החתול, והשניה של ביין, הנבל העצמתי והאכזרי, מצליחות לגרום לעטלף לחזור לעניינים, כשגותהאם, העיר שכל כך קרובה ויקרה לליבו של הגיבור המיוסר נמצאת על סף השמדה אנו זוכים לחזות בקרב אפי שמדגים איך נראית שלמות על המסך, לא מחינת תוכן או עלילה, אלא מבחינת ביצוע מקצועי ועוצר נשימה.

כאמור זהו סרט שלישי בסדרה, ולעומת שני הסרטים הקודמים, צריך להתיחס אליו ככזה, מאחר ובניגוד אליהם, הוא לא מחזיק בפני עצמו, הוא מלא בסגירות מעגלים והתיחסויות לארועים שקדמו לסרט הזה, הסרט קצת מתאמץ לסגור את כל הקצוות ולמרות הרבה הפתעות לאורך הדרך, איכשהו בתת מודע יודעים מה תהיה התוצאה ואיך הכל יסתיים, וחבל, כי בסרטים אחרים של היוצר המדופלם ההפתעה תמיד מנצחת את הצופים ההמומים, אבל אני בוחר להסתכל על זה אחרת, כשנולאן נשאל לגבי הסרט הוא אמר שכבר מההתחלה הוא ידע מה הוא הולך לעשות בסוף (וחשוב מכך, אם אין לו סוף ראוי, הוא לא מתחיל, לכן הסרטים שלו כל כך טובים, שוב אני אדגיש כמה שאני מעדיף סרט שמתחיל צולע ומסיים בספרינט מטורף לעבר קו הסיום מאשר סרט שמתחיל בריצת אמוק ומסתיים כמו מישהו שמתח שריר או שנגמר לו האויר), הוא הוסיף שהוא רואה את הטרילוגיה כסרט אחד, ואם אכן תסתכלו על זה כך, ותשוו את זה למוזיקה קלאסית כמו אופרה או סימפוניה, אז תקבלו התחלה נהדרת, אמצע שהוא מאד מתוחכם ושונה וסיום, הו! איזה סיום! סיום גרנדיוזי, כשכל הזכוכיות מתנפצות (תרתי משמע) נוכח הקולות שבוקעים מפי מבצעי האופרה, מה שמכונה 'גרנד פינאלה', והסרט הזה בהחלט היה כזה, מערכה שלישית שנועלת טרילוגיה בלתי נשכחת שתכנס לפנתאון סרטי הקומיקס וגיבורי הפעולה כפורצת דרך והטובה ביותר מסוגה.

אין שום ספק ש'האביר האפל', הסרט השני בסדרה הוא הטוב ביותר מבין השלושה (וגם אחד הסרטים הטובים ביותר באופן כללי וסרט ה'קומיקס' הטוב בהסטוריה לטעמי), הגדולה שלו היה שהוא ניפץ כל מה שקשור לסרט קומיקס או סרט גיבורי-על, הוא פשוט היה דרמה אפלה מהולה בהמון מתח, פעולה ופשע, כשהוא מצליח להתחמק מכל הקלישאות הקבועות של סרטי הפעולה מזן גיבורי העל, אין טוב ורע מובהקים, הגיבור לא זוכה בבחורה, ולמעשה גם כשהוא מנסה להציל אותה הוא כושל והיא מתפוצצת לחתיכות, בנוסף שחקן מהסרט גרף אוסקר (הית' לדג'ר בהופעה מחשמלת ובלתי נשכחת, כל כך מצער שהוא כבר לא איתנו), תוסיפו לזה את המקצועיות המדהימה שהוצגה בו וקיבלתם סרט מושלם, לעומתו, 'עלייתו של האביר האפל' נכנע ונופל אל הנישה של סרטי הקומיקס האחרים, אמנם תקבלו כאן כמה הפתעות שלא חלמתם עליהם (בכל זאת נולאן גאון) אבל ללא ספק הוא הרבה יותר צפוי (לטווח הארוך) והרבה יותר מלא קלישאות מאשר הסרט שקדם לו, העמיסו יותר מדי וחבל, יש גם כמה נקודות בסרט שפשוט לא מתכתבות עם ההגיון וגם זה מצליח לפגום בטיבו.

כמו את שני הסרטים הקודמים, כריסטופר נולאן ביים את הסרט כשאת התסריט הוא כותב יחד עם אחיו ג'ונתן, למרות שאיפשהו יודעים לאן הסרט מגיע בסוף, הוא מלא בטוויסטים מוטרפים ובדקויות עדינות שגורמים לי שוב לחשוב שמדובר בתסריטאי גאון, כמה כבר אפשר להפתיע בתוך המסגרת שניתנה לו? הרי כולם יודעים מי זה באטמן ומה קורה לו ואיתו בהמשך, ועם זאת, הוא מצליח למתוח את העלילה ולפלפל אותה באינסוף הפתעות, חבל רק שהוא לא מצליח לזנוח שוב את קלישאות הז'אנר כפי שהוא עשה בעבר, הסרט הזה הוא ה'קומיקסי' ביותר מבין השלושה, אך זהו ללא ספק סרט הקומיקס הטיפוסי הטוב ביותר שצפיתי בו, אם אני הייתי יחד עם נולאן בחדר העריכה, הייתי ממליץ לו לשבץ את סצנת הסיום של הסרט אחרי הכתוביות או בסוג של 'סוף חלופי' (Alternate ending), אני מאמין שפעולה שכזו היתה מעניקה לסרט קצת יותר תועלת מאשר הסיום הנוכחי שלו.

מי שמככב בסרט הוא כריסטיאן בייל ('היוקרה' בו שיתף פעולה עם נולאן, 'פרחי מלחמה') שלמרות שהוא שחקן אדיר (ובתור ברוס ווין אפשר לראות זאת) הבאטמן שלו, לאורך כל הסדרה די הצליח לעלות לי על העצבים, טום הארדי ('לוחם', 'רוקנרולה' והיה אחד מחברי הצוות ב'התחלה' של נולאן) שגם הוא שחקן ענק, מצליח גם הוא מאד להרגיז אותי, הדמות שיצרו לו פשוט לא באה לי בטוב, יותר מדי קומיקסית ולא מספיק מציאותית, אותו דבר לגבי אשת החתול של אן האת'וואי ('השטן לובשת פראדה', 'אהבה וסמים אחרים'), לא מספיק מציאותית עבורי, גם לא מספיק אנושית מבחינת ההתנהלות של הדמות עצמה, גארי אולדמן ('החפרפרת', 'לאון') בתפקיד המפקח גורדון מצליח להיות טוב כהרגלו, מייקל קיין ('השוד המושלם', וגם 'היוקרה' ו'התחלה' של נולאן) מצליח לרגש בתפקיד אלפרד, שחקן ותיק נוסף, מורגן פרימן ('חומות של תקווה', 'שבעה חטאים') שוב מרשים בתפקיד לושיוס פוקס, מריון קוטיארד ('אדית פיאף – החיים בורוד', 'חצות בפריז', שיחקה גם היא ב'התחלה' של נולאן) מצליחה בפעם הראשונה קצת לאכזב אותי בתפקיד מירנדה טייט, ג'וזף גורדון לוויט ('50/50', '500 ימים עם סאמר' וגם הוא שיחק ב'התחלה') די גונב את ההצגה כשהוא משחק את בלייק, השוטר הצעיר והאמיץ שהופך לבלש ומתברג באחד התפקידים הכי משמעותיים בסרט, הפתעה מאד מרעננת היתה לראות את אלון אבוטבול ואורי גבריאל בתפקידים אמנם קטנים, אך לא שוליים כלל וכלל, ולדמויות של שניהם יש השפעה על התפתחות הסרט, גם סיליאן מרפי ('28 יום אחרי', 'התחלה' של נולאן) קופץ לביקור גם בסרט הזה, אחרי שהשתתף גם הוא בסרטים הקודמים בסדרה, נהדר לראות איך נולאן בוחר את אותם שחקנים לפרויקטים שונים, כשמרבית מכוכבי הסרט כבר עבדו איתו בעבר (כמו שציינתי), קצת מאכזב שהסרט מלאכותי מדי, חוץ מהעובדה שהדמויות לא היו עמוקות מספיק, היו יותר מדי מונולוגים מגוכחים וגם דיאלוגים אובר דרמטיים שלא נראה שהייתם נתקלים בהם בחיי היומיום, בנוסף לבומבסטיות היתרה שלו, גם המשחק הוא לא אחד מהתחומים שהסרט מתבלט בו לטובה.

זו ללא ספק הביקורת המאתגרת ביותר שאני כותב עד כה, לראשונה יוצא לי לבקר סרט של יוצר הקולנוע האהוב עליי (ועל שאר העולם נראה לי) בשנים האחרונות – הגאון הבריטי כריסטופר נולאן (מלבד הטרילוגיה המדהימה של 'באטמן' הוא אחראי ליצירות מופת כמו 'התחלה' ו'היוקרה'), והסרט הספציפי הזה הוא כנראה האירוע הקולנוע שהכי התרגשתי לקראתו ומאד ציפיתי לראות אותו (ולכן לא ביזבזתי זמן והתייצבתי באחד מאולמות הקולנוע הגדולים ביותר בישראל, במקום הכי טוב באולם, כבר ביום הפתיחה שלו), אני חייב לציין שאמנם הסרט לא מושלם כמו זה שקדם לו, אבל מבחינת חוויה קולנועית הוא מצליח להתעלות גם מעליו, זהו אחד הסרטים שסיפקו לי את החוויה הקולנועית הכי מסעירה, בגלל שהכל כאן בומבסטי וגדול, האפקטים, הסאונד, הצילומים, הפעלולים, הסטים שנבחרו לקראת הצילומים לסרט, האביזרים (גם אלו שנוצרו במיוחד לקראתו) הכל פשוט עוצר נשימה, מתווסף לכל זה פס-קול מדהים שמתכתב באופן מושלם עם מה שקורה על המסך (גם ברגעים בהם שוררת דממה) ומעניק כמה רגעי קליימקס אדירים, ממש ישבתי והתמלאתי בכל מיני רגשות במהלך הצפיה בסרט (הדי ארוך), הרבה זמן לא צפיתי בסרט עם פס-קול כה איכותי ומשפיע, חשוב לציין שנולאן בחר שלא לצלם את הסרט בתלת מימד (ולגרוף עוד כמה מיליונים לכיס) והתעקש להשתמש בכמה שפחות מסכים ירוקים ובכמה שיותר ניצבים ושחקנים, אפילו סצנת הפתיחה צולמה במטוס שנמצא באויר, כמה שיותר מציאות, כמה שפחות מחשבים (למי שלא זוכר, הוא אפילו גרם לפיצוץ בית חולים בשיקאגו בצילומי הסרט הקודם בסדרה).

בזמן הצפיה בסרט הוא היה פשוט מושלם עבורי, הכל היה כל כך גדול מהחיים, כל כך בומבסטי, כל כך 'מהסרטים' ופשוט התרגשתי מזה, המקצועיות המפעימה של הסרט גרמה לי לפרצי אדרנלין ובסופו הייתי מאד מסופק ממה שראיתי, לצערי ראיתי אותו כנראה עם האדם הלא נכון, רן, שבדרך כלל לא ביקורתי מדי ודי מתלהב מכל סרט ובכך גורם גם לי (ולאחרים) להתלהב יותר, מאד התאכזב מהסרט, והוא חפר לי על כמה שהוא היה מאוכזב ממנו, למרות שבהתחלה זה לא חדר את שריון האדרנלין שקיבלתי מהצפיה, ככל שעבר הזמן הביקורת שלו חילחלה גם אליי, והאמת היא שהסרט לא חף מטעויות, אבל אני הצלחתי לשמחתי להתחמק מהן במהלך הסרט ולהבליג עליהן, אחרי שהוא הטיח בפני את טענותיו נחתתי למציאות וטיבו של הסרט בעיניי נפגם מעט, רן, אני אהרוג אותך!

הסרט הצליח לעשות מה שאני אוהב, להציג דמויות באופן מהפנט, ראשית כל כשנחשפים לראשונה לברוס ווין הוא נראה מסתורי, חלוש ולא בכושר, כשנתקלים לראשונה בבאטמן, נולאן מציג אותו בצורה מושלמת, ממש כמו התחלה של סרט, הצגה או הופעה, כשהאורות כבים ואז הכוכבים עולים לבמה, האפקט המדהים הזה של ה'וואו – מי שחיכיתי לו כל כך הרבה זמן הגיע!', בהחלט מצליח לרגש, פשוט קולנוע במיטבו, כמה שהסרט היה קולח וטוב, המערכה הסופית שלו התעלתה גם מעל זה, כמו שציינתי לפני זה היה פשוט 'גרנד פינאלה' מהחלומות, הכל היה כל כך מדהים וקצבי, אמנם לא מספיק הגיוני, אבל היי, כבר סיכמנו שזה סרט קומיקס.

כמו הסרטים האחרים בסדרה, גם בסרט השלישי נולאן מנסה לגעת במה שקורה בעולם האמיתי דרך העיר הבדיונית גותהאם, הפערים החברתיים, המהפכה בה הכוח עובר לידיו של העם, השחיתות הממשלתית, הצבאית, הכלכלית וכל דבר אחר, הפחד מהטרור, העובדה שאין דבר כזה טוב ורע, דרך דמויותיהם של בלייק וגורדון הוא גם מציג את המשטרה באורות מעורבבים, לעתים באופן חיובי ולעתים באור מאד שלילי, אך יותר מהכל, הוא גרם לי לפחד מהיום שאחרי ההפיכה, במערכה האחרונה של הסרט הוא הופך להיות מעט פוסט אפוקליפטי, כשמה שיוצר את המצב הזה הוא אנרכיה, היה מפחיד לראות את ההרס שזורעים אותם אנרכיסטים בעיר, ועם כמה שהסרט הוא בידור להמונים, חשוב מאד להעביר גם את המסרים האלו, ואין טוב יותר מנולאן לעשות זאת, למעשה אין מספיק אמיצים כמו נולאן שינצלו את הבמה הענקית הזו בכדי להציג את המראה הזו בפני העולם בכלל והאמריקאים בפרט.

לסיכום, מומלץ בחום, במיוחד לחובבי סרטי פעולה ובטח שלחובבי גיבורי העל, זהו הסרט הטוב ביותר בז'אנר ('האביר האפל' מבחינתי הוא לא סרט קומיקס קלאסי ולכן אני לא מחשיב אותו ככזה), אל תצפו לסרט כמו הסרט הקודם בסדרה, כי הוא לא, אני ציפיתי לאחד כזה ומעט התאכזבתי, אך עם זאת התרשמתי מאד מהסרט, אם יש סרטים שחובה לראות אותם בקולנוע (כמו למשל 'טרון' ואוואטר') אז הסרט הזה בהחלט נכנס לרשימה הזו, שווה כל שקל, צריך לראות את האפקטים המרהיבים על המסך הגדול ולהתפעל מהעוצמה הקולנועית שלו (סאונד וויזואל המשתלבים באופן מושלם), אחרי שהסרט נגמר הוא עמד על 10, קצת לאחר מכן הוא דשדש עד ל8.5, כעת, כשהצלחתי לגבש דעה סופית על הסרט, ובמיוחד בהתחשב שהוא סוגר טרילוגיה מופלאה, אני מעניק לו ציון של 9 מתוך 10.

http://www.imdb.com/title/tt1345836/