Dead Man Down האישה מאחורי הנקמה



סרט שמאד קשה לבקר מבלי להסגיר ספוילרים ולכן, איתכם הסליחה, יכול להיות שאני אחרוג מעט ממנהגי והביקורת הבאה עלולה להסגיר מה קורה בערך שלושת רבעי שעה אל תוך הסרט (אני אשתדל שלא, אבל לא מבטיח), מדובר בדרמת פשע פעלתנית (למרות שאני אישית לא מתייג אותו כדרמטי) משנת 2013 שבמרכזה מסע נקמה של איש אחד נגד שני ארגוני פשע, כשברקע נשזר בתוך הסיפור הזה סיפור אהבה, הסרט קצת מפתיע בהתחלה אך לקראת הסוף הופך לבנאלי וצפוי, חבל, כמו שניתן להבחין הוא קיבל שם נוראי בעברית שלא מזכיר בכלל את שמו המקורי ובנקודה מסוימת נדמה כאילו הוא הורס את כל מה שעלול להתרחש בסרט, אם זה קורה או לא, תבינו לבד.

את הסרט ביים הדני נילס ארדן אופלב (בעיקר סרטים וסדרות סקנדינביים כשהבולט בינהם הוא 'נערה עם קעקוע דרקון' בגירסתו השוודית), המשחק טוב, הצילומים מרשימים ובסך הכל עבודה טובה של הבמאי, את התסריט כתב ג'.ה. ווימן ('המקסיקני', בארבע שנים האחרונות גם היה שותף לכתיבת פרקים של 'פרניג''), התסריט מתחיל טוב ונגמר צפוי, הדמויות די מקוריות ונחמדות, ככה שבגזרה הזו התסריטאי עשה מה שנקרא חצי עבודה, כי כמו שאני אומר תמיד, עדיף סרט שמתחיל רע ונגמר טוב מאשר ההיפך.

Killing Them Softly הורג אותם ברכות



מותחן פשע משנת 2012 אותו ביים ועיבד לתסריט הניו זילנדי אנדרו דומיניק, יש לו ברזומה עוד שני סרטים בלבד, 'צ'ופר' האוסטרלי בכיכובו של אריק באנה משנת אלפיים, ושבע שנים אחר כך 'ההתנקשות בג'סי ג'יימס על ידי רוברט פורד הפחדן' שגם בו מככב בראד פיט, כששני הסרטים הקודמים שלו הם ביוגרפיים בעוד הסרט הנוכחי הוא עיבוד ל'עיסוקו של קוגן' (ג'ק קוגן זו הדמות הראשית, על אף שאני משער שבספר היא משמעותית יותר), ספר משנת 1974 אותו כתב ג'ורג' ו. היגינס, דומיניק מנסה להלביש על הסיפור המקורי (נראה לי, לא באמת קראתי את הספר) כל מיני עניינים הקשורים לכלכלה האמריקאית בתוך הסרט משובצים קטעים רבים שכאילו בוקעים ממקלטי הרדיו או נצפים על מסכי הטלויזיה והם מתרכזים בסוף שלטון בוש הבן בואך עלייתו לנשיאות המדינה של ברק אובמה, מבט די ציני על כל המערכת בחירות הזו אם תשאלו אותי, הוא מנסה גם להעביר כמה מסרים, חבל שחיכו לסצנה האחרונה עם המסר הזה, כי אני מאמין שלא מעט אנשים הרימו ידיים וויתרו או פשוט נרדמו עד שהיא הגיעה.

סרט מאד איטי, נראה כאילו בחרו לעשות סרט על המקרה הכי פחות מעניין, הוא מאד צפוי ולהגדיר אותו כמותחן הוא פשע של היוצרים, מותח – הוא לא, סרט שמתחיל בהילוך ראשון, מגיע לטורים גבוהים של הילוך שני, נרגע שוב, ואולי לקראת הסוף מצליח איכשהו לגרד את השלישי, נסיעה שלווה בתוך העיר, לא יותר מזה.

End Of Watch סוף המשמרת



מותחן פשע דרמטי משנת 2012 שמביא אלינו את שגרת עבודתם (וגם הצצה אל חייהם) של צמד שוטרים בLAPD, בראיין טיילור (ג'ילנהול) ומייק זוואלה (פניה), הם מוצבים באיזורים הקשים יותר של לוס אנג'לס (למרות שלפי דעתי הגזימו קצת עם האינטנסיביות בעבודה שלהם), אנו מלווים אותם בסיורים בתוך הניידת, בישיבות של המחלקה (בהן הם מרבים להשטטות, באופן כללי הם מצטיירים כטיפוסים די קלילים) וגם קצת בין לבין בחייהם האישיים עם בנות הזוג שלהם, שני השוטרים הללו הם סוג של הגיבורים של המחלקה שלהם, בנבדל מסרטים אחרים שמספרים את אותו סיפור נושן של שני החברים לניידת, הפעם הסיפור מוגש בצורה שונה, מציאותית יותר ואנושית יותר, הרבה בזכות צילומים שמדמים מצב כאילו ואנחנו יחד עם אותם שוטרים בתוך הסיטואציה, לעתים הסיפור מובא בצורת צילום מגוף ראשון ולעתים צילום ממש מקרוב כשרק במקרים נדירים הצילומים הם מרחוק, כאמור הטכניקה, בתוספת משחק מהרמה הגבוהה ביותר, גורמים לנו הצופים להרגיש חלק מהחויה וממש להתחבר לדמויות, אני חייב לציין שמלבד ידיעה בסיסית ביותר לגבי הסרט לא ממש ידעתי מה מתוכנן לפני, והסרט מאד הפתיע אותי לטובה, ציפיתי לעוד סרט שגרתי של שוטרים וגנבים, ומה שגיליתי הוא סרט על אנשים.

I'm back!!!

אחרי מסע ארוך ומלא חוויות באמריקה הלטינית שנמשך למעלה משמונה חודשים ובו חוויתי וצמחתי יותר מאשר בצפיה ב1000 סרטים חזרתי ארצה, לאט לאט אני אנסה לחזור לעניינים ולפרסום ביקורות חדשות לסרטים חדשים (וחדשים פחות) שבהם אצפה, במשך הטיול יצא לי לצפות במספר לא מועט של סרטים אבל לא היו לי את הזמן או הכלים בכדי לנפק ביקורות על אותם סרטים וכך לא זכיתי לכתוב את דעתי על הסרטים 'טד' (ציפיתי ליותר, אבל עדיין מצחיק), 'סקייפול' (5.5 לא התלהבתי במיוחד), 'ההוביט' (הסרט נחמד בכלליות אך הוא מרוח מדי ואפשר לחוש את תאוות הבצע של היוצרים שבחרו למרוח ספר אחד על תשע שעות על המסך - 7.5), 'יחידת גנגסטרים' (6.5 - די מאכזב, לא הגיוני וצפוי), 'כוננות עם שחר' (סביר+ 7.5), 'טיסה' (8 - משחק מצוין של השחקנים, אחלה סרט!), 'דג'נגו' (לפחות 9! אדיר, טרנטינו מוכיח שוב שיש לו דרך ושיטה משלו ליצירה קולנועית מקורית ומעניינת, כמה סצנות שנחקקו בזכרוני והמון בדיחות פנימיות שכל חובב קולנוע יאהב אותן), 'מקום מבטחים' (3.5 - צפוי וקיטשי מדי, לא משהו), 'אמיצים' (2 בלחץ, פשוט עלוב, דרשה מסיונרית אחת גדולה ומאכזבת) ו'עלובי החיים' (1 ושיגידו תודה, פשוט התאכזבתי ממנו נואשות, מי ציפה שהם ישירו כל הסרט!!?! נורא!!), אז יאללה, אני זז לראות סרטים ולחזור לעניינים!! נשתמע..