מותחן דרמה מיסתורי ביותר משנת 2010 בכיכובה המדהים של נטלי פורטמן ('לאון', 'ונדטה') כשלצדה מילה קוניס ('קח את זה כמו גבר', 'מופע שנות ה70'), וינסנט קאסל (שזכור בעיקר מ'אחוות הזאבים' הצרפתי) וברברה הרשי (שלמרות שהיא שחקנית ותיקה אני לא זוכר שראיתי אותה לפני כן), גם וינונה ריידר ('נערה בהפרעה', 'סתיו בניו-יורק') מבליחה בתפקיד קטן וחשוב, שמשקף את מעמדה של ריידר בעולם האמיתי בדמות אותה היא מגלמת (מזכיר מאד את ההקבלה שארונפסקי עשה עם מיקי רורק, כדמות הראשית בסרט 'המתאבק'), הסרט כאמור, הוא בבימויו של דארן ארונופסקי ('רקוויאם לחלום', 'המתאבק') שמוכיח שוב שהוא אחד הכשרונות הגדולים בהוליווד.
הסרט שהוא סוג של אדפטציה קולנועית ל'אגם הברבורים', מציג לנו את סיפורה של נינה (פורטמן), בחורה שקטה וממושמעת, מסוגרת בעצמה וביישנית למדי, שבגיל 28 חיה עם אימה ויחסיה עמה דומים לאלו של ילדה בת 12, נינה היא רקדנית בלט מקצועית, המתמודדת לתפקיד הראשי מבין הרקדניות בלהקתה במופע המחול 'אגם הברבורים' ונחושה להיות הפרימה בלרינה ושואפת למושלמות בתחום הריקוד, הסרט מספר על ההתמודדות של נינה עם עצמה ועם הדרישות לתפקיד ומראה לנו את האינטרקציה של נינה עם כל הסובבים אותה, אימה השתלטנית (הרשי) שמנסה לחיות את חייה דרך נינה, הכרואוגרף (קאסל) שמנסה לדרבן אותה, ומגזים בכך לפעמים, ולילי (קוניס), הרקדנית החדשה בלהקה שבינה ובין נינה מתפתחת מערכת יחסים משונה.
מכל ההיבטים הטכניים הסרט מדהים, האפקטים אמנם מאופקים ברוב רובו של הסרט אך מדהימים וכלל לא שמים לב שמעורבת מלאכת מחשב בעשיית הסרט, הסינמטוגרפיה גם היא מדהימה, והרבה פעמים אנו מקבלים צילומים מרהיבים שלא נתקלים בהם בכל סרט, המוזיקה בסרט היא פשוט תענוג צרוף והיא משתלבת מושלם עם מה שקורה על המסך, חוויה סוחפת שמערבבת את החושים יחד ומכניסה את הצופה ישר לתוך האוירה והסרט, באמת שהיו כמה סצנות שגרמו לי לעצור את נשימתי, המוזיקה באמת משחקת תפקיד בסרט וזה פשוט הנאה גדולה לחוות זאת (זו לא פעם ראשונה שהמוזיקה היא מרכיב כל כך בולט בסרטים של ארונפסקי, ובדומה לכל הסרטים אחרים שלו, הוא משתף פעולה עם המלחין קלינט מנסל, שגם התחיל את הקריירה ההוליוודית שלו ב'פיי', הסרט באורך מלא הראשון שעשה ארונופסקי, ומאז כאמור, הוא מלחין את פסי הקול לכל סרטיו).
מבחינת במוי, אין עוד מה להגיד על ארונופסקי, הוא גאון קולנוע, שוב הוא מציג סרט אפל ומכשף שפשוט סוחף אותך לתוכו, אמנם מבחינת תסריט התאכזבתי שלא העמיקו מספיק בכל הדמויות (אנו מקבלים דמות ראשית אחת, שלוש דמויות משנה והשאר פשוט ניצבים מבחינת העומק של הדמויות שלהם) כאשר גם על דמותה של נינה אנו לא יודעים כלום למעט מה שמוצג בפנינו במהלך הסרט (כלומר, לא נראה כאילו לדמות יש סיפור משלה, שקדם למה שמוצג בסרט עצמו), אך עדיין תסריט סופר חכם ומסתורי שמציג לנו את דמותה של נינה בכמה רבדים, על אף שדי צפיתי הרבה ממה שיקרה בסרט הייתי פשוט מהופנט אליו.
ועכשיו לגולת הכותרת של הביקורת הזו, נטלי פורטמן! הופעה מחשמלת שלה, כל כך טוטאלית, כל כך משכנעת, וואו אחד גדול! במשך שני שלישים מהסרט היא משחקת יפה מאד ובשליש השלישי היא משחקת פשוט מושלם, בסוף הסרט התחשק לעמוד ולמחוא לה כפיים (עשיתי זאת בישיבה), היא נכנסה לתפקיד בצורה שקשה לתאר, היא מחזיקה את הסרט על כתפיה הצנומות, מצליחה להעביר את כל המסרים של התסריט בצורה מושלמת, איזה כיף לראות את 'מתילדה' הקטנה מ'לאון' מגיעה לשיא פריחתה, כל הזמן ידעתי שפורטמן היא שחקנית גדולה, הפעם היא סוף סוף הוכיחה למה היא מסוגלת, באמת תצוגת מופת של משחק ורסטילי ועוצמתי שגרם לי להתרגש מלצפות בה (לא במובן של לבכות, במובן של להעתיק את נשמתי ולהיות בהלם מאיכויות המשחק שהיא מפגינה), אני כל כך מחכה לתצוגה נוספת שלה בעתיד ומאחל לה עוד פסלוני אוסקר רבים, אם היא לא הייתה מקבלת את האוסקר על תפקידה כברבור הלבן (והשחור) הייתי הולך וגונב אותו בשבילה.
אם אתם חובבי אקשן בלתי פוסק, סרטים באוירה קלילה והרבה בדיחות וצחוקים, תתרחקו, זה ממש לא מיועד לאלו שלא אוהבים דרמות כבדות ומוזרות, כשחלק מן הסרט אתה יושב מול המסך ותוהה 'מה לעזאזל קורה פה?!', אני מאד אוהב שמערבבים לי את המוח, ושאחרי הסרט אני פשוט ממשיך לחשוב ולדבר עליו, וזה בדיוק מה שקרה.
1 תגובות על הביקורת:
משחק אדיר של פורטמן ממש התחברתי לדמות והיא ממש שיכנעה אותי במשחק שלה,
הסרט עצמו הזוי לחלוטין הקונספט שלו דיי משעמם רק בזכות הקטעים ההזויים וכל האפקטים המבהילים נישארתי ער.
ציפיתי למשהו מאוחרי כל הדברים ההזויים שקורים לה ולא קיבלתי כלום היא על אקסטות טבעיות כל הסרט 6\10 רק בזכות המשחק של פורטמן
הוסף רשומת תגובה