War Horse סוס מלחמה

דרמה הסטורית שמשלבת מעט מאד פעולה משנת 2011 שסיפורה נפרס על פני מספר שנים בהן התקיימה מלחמת העולם הראשונה, את הסרט ביים ענק הקולנוע סטיבן ספילברג ('רשימת שינדלר', 'להציל את טוראי ראיין') שמתמחה בסרטי מלחמה (והיה שותף גם ליצירת מיני סדרות ומשחקי מחשב שעוסקים בנושאים הללו), אולי זה הטעם הקולנועי שלי שהשתנה מעט, אבל לדעתי הסרט הזה יותר מידי קיטשי וילדותי, הרבה מעבר למה שציפיתי, עובדה זו גרעה כמה נקודות מהציון של הסרט בעיניי, עוד היבטים שליליים הם ריבוי דמויות והעדר עומק ונפח לדמויות בסרט, מחסור בסצנות מלחמתיות משדה הקרב, העלילה מאד לא הגיונית ועם זאת צפויה מאד, הסרט גם ארוך מדי ומתחיל להמאס באיזושהי נקודה, לצד הנקודות השליליות הללו יש כמה מעלות חיוביות בסרט, קודם כל המקוריות של הצגת הסיפור דרכו של הסוס, שנותן לצופה פרספקטיבה נייטרלית יחסית, הסרט מאד מקצועי ומוקפד וכשספילברג רוצה לגרום לצופה להתרגש שום דבר לא יעצור אותו וכך מתקבלות כמה סצינות שגרמו לי להגיע למצב בו כמעט הזלתי דמעה לצד כמה רגעים בהם צחקתי ואפילו סצנות שעוררו בי כעס, הבמאי המהולל הזה מוכיח שוב שהוא פשוט רב אמן בבמוי.

בפתיחתו של הסרט אנו נמצאים בתקופה של טרום פרוץ מלחמת העולם הראשונה, אנו מכירים את טד נרקוט, וטרן אנגלי שעבר לאיזור הכפר ושם שוכר בית חווה בו הוא מתגורר עם אשתו רוז ובנו אלברט (המכונה אלבי), אנו גם זוכים להכיר סייח, שבהמשך מקבל את השם ג'ואי (קצת מוזר לקרוא כך לסוס, לא?), כבר מההתחלה בין אלבי לג'ואי נוצרת 'חברות' אמיתית ואלבי מתחייב לעשות הכל על מנת להגן על סוסו האהוב.

הסרט מבוסס על ספר בעל אותו שם פרי עטו של מייקל מורפוגו, ויש הטוענים שהוא מבוסס בחלקו על מקרים שאכן התרחשו במציאות, את העיבוד לתסריט עשו לי הול ('בילי אליוט', 'טוסט') וריצ'רד קרטיס (מלבד סרטים כמו 'נוטינג היל' ו'אהב זה כל הסיפור' היה שותף גם לכתיבת מערכונים לסדרות הבריטיות המוערכות והמצחיקות 'מיסטר בין' ו'הפתן השחור'), מלבד המקוריות של הצגת הסרט מהזווית של סוס שנקלע למאורעות המלחמה התסריט די פושר וילדותי וצפוי עד כאב.

הסרט עמוס בפנים מוכרות מכל מיני סדרות ותפקידי משנה בסרטים שצפיתי בהם אך אין בו ולו כוכב אחד מוכר, גם כמעט ואין בו דמויות אנושיות עם מספיק עומק וזמן מסך כדי להתחבר אליהן, התפקיד ה'אנושי' היחיד שאפשר לקרוא לו ראשי הוא זה של אלבי, בגילומו של ג'רמי אירביין הבריטי הצעיר שעושה כעת את צעדיו הראשונים בעולם הקולנוע, עוד שתי דמויות שעוד איכשהו אפשר היה להתחבר אליהן הן אלו של אביו של אלבי, טד, אותו שיחק פיטר מולן ('טריינספוטינג', 'בוי A') ודמותו של קפטן ניקולס בגילומו של טום הידלסטון ('ת'ור', 'חצות בפריז'), בסה"כ המשחק בסרט היה ממוצע למדי, לצד דמויות ששוחקו נהדר היו לא מעט דמויות שטחיות מדי ומוקצנות ובנוסף לכל היתה דמות (יחסית מרכזית) ששוחקה באופן שהחריד אותי לחלוטין, הילדה הבלגית סלין באקנס ששיחקה את הילדה הצרפתייה אמילי, פשוט נוראית, כמו שכבר הסברתי בביקורות אחרות, משהו שמאד מפריע לי בהרבה סרטים הוא עניין השפה, את העובדה שהאנגלים מדברים אנגלית אני מבין, אבל למה בדיוק הגרמנים והצרפתים מדברים אנגלית?!!? ועוד במבטא גרמני\צרפתי ??!!!?!!?! די כבר עם השטות הזו, יש סצינה בה מפקד גרמני מדבר באנגלית ואז נותן פקודה בגרמנית, נו באמת? לא נמאס לכם? זה פשוט מוציא לי את כל הכיף מהסרטים הללו, גם בסצינה שמבחינתי היא השיא של הסרט (ואגיע לכך בהמשך) בשיחה בין חייל אנגלי לחייל גרמני האנגלי שואל את זה שממולו 'איך אתה יודע אנגלית כל כך טוב?', אבל כללללל הגרמנים דיברו בינהם אנגלית כל הסרט, מאיפה הוא הוציא את השאלה הזו?!? התסריטאים פשוט היו צריכים להשמיט את השורה הזו כי היא גורמת לסרט להראות מאד אידיוטי.

מבחינה מקצועית, כמו ברוב סרטיו של ספילברג הסרט עשוי ללא רבב, הצילומים, האפקטים, התפאורה, התלבושות וכמובן הפס-קול (כמו בכל סרטיו האחרים של ספילברג גם את הפסקול המדובר הלחין הענק המוזיקלי ג'ון וויליאמס), הכל פשוט מוקפד ומקצועי, מהבחינה הזו אין לי ולו טענה אחת.

למעשה הנקודה המקורית והמעניינת ביותר בסרט (וגם בספר כנראה) היא שכמעט כל הסיפור מוצג דרך נקודתו של הסוס, אנו רואים מה הוא חווה ועוברים יחד איתו תלאות רבות בשני המחנות המתמודדים בקרב, אפשר בכנות להגיד שהסוס הוא הכוכב הראשי בסרט, ודרך אילוף מושלם הסוס פשוט 'משחק' מדהים (ישנם כמה סוסים ש'משחקים' בסרט את דמותו של ג'ואי, כשאחד מהם 'שיחק' גם בסרט 'סיביסקיט' שגם בו אחד הכוכבים הראשיים הינו סוס), הסרט גרם לי להגיע לכמה תובנות מאד מעניינות והדרך בה זה קרה היא נקודת המבט התמימה והאובייקטיבית של הסוס, פשוט גורם לך לחשוב על דברים בצורה שונה אחרי שזכית להסתכל על הכל מהזווית הזו, הסצינה שמבחינתי היא שיאו של הסרט היא סצינה בה ג'ואי הסוס נקלע בין חוטי תיל כשהוא נמצא במרכז שדה הקרב בין השוחות של הבריטים והגרמנים, ואז יוצא חייל מכל צד בכדי לחלץ את הסוס מהתסבוכת אליה נקלע ואז כאילו כל חוקי המדיניות והמלחמה עוצרים לכמה דקות, ושני החיילים מגלים שלמרות שהם נלחמים בשם המדינה שלהם אחד נגד השני בעצם האנשים הם אנשים ולא משנה מאיזה צד אתה, בסופו של דבר יש לכם הרבה במשותף ואם לא היתה שוררת איבה בין כל המדינות בעולם שני אנשים שהם כביכול אויבים יכלו להיות החברים הכי טובים, זה גרם לי להעריך מאד את הסרט, זהו מסר נפלא שאומר שראשי המדינות צמאי הדם והתהילה גורמים לאנשים שבנסיבות אחרות יכלו להיות חברים טובים להרוג אחד את השני בשמם, פתאום הבנתי שכל המושג הזה של מדינות ומלחמה הוא כל כך לא נחוץ וחבל שאנחנו לא יכולים לחיות בעולם ללא גבולות (פיזיים בין מדינות) בו כולם יכולים להיות חברים (כמובן שיש גם טיעוני נגד כמו העדר תחרותיות, אבל הייתי מוותר על כמה פיתוחים טכנולוגיים לטובת שלום כלל עולמי).

הייתי רוצה להבהיר שלרוב אני משתדל לכתוב את הביקורות שלי מעט מאד אחרי הצפיה בסרט, ממש לאחריו או מקסימום ביום-יומיים שאחרי, הפעם מדובר בביקורת שאני כותב כמעט שבועיים אחרי הצפיה בסרט מאחר ולא היה לי מספיק זמן פנוי לשבת ולהקדיש את הזמן לפעולה הזו (אחרי הכל אני לא מקבל על זה כסף, ככה שיש דברים יותר בוערים לעשות), לכן קבלו את התנצלותי מראש מאחר והרגשות שחוויתי במהלך הצפיה בסרט התעמעמו במעט ובנוסף האבחנות גם הן יהיו חדות פחות.

הסרט מומלץ בעיקר לילדים ונערים עד גיל 15, לטעמי הוא היה יותר מדי ילדותי והרבה יותר מדי קיטשי, לא הייתי ממליץ באופן כללי לצפות בו ולאלו שבוחרים לעשות כך, תבואו עם הרבה זמן פנוי (מעל שעתיים של סרט) ומעט מאד ציפיות, לעומת סרטי המלחמה האחרים שלו (או פרויקטים אחרים שהוא יצר אשר קשורים למלחמה) שאני מגדיר כיצירות מופת הפעם מדובר בסרט בינוני למדי, מקבל ממני ציון די פושר של 6.5 מתוך 10.

http://www.imdb.com/title/tt1568911/