Contagion התפשטות

מותחן אסונות דרמטי משנת 2011 שמציג את התפשטותה של מגיפה בצורה ריאליסטית ומביאה את סיפוריהן של מספר דמויות שונות שנקשרות כולן זו בזו בכך שחייהן הושפעו מהוירוס המסתורי.

הסרט בנוי מכמה אלמנטים, אחד מהם הוא הדרמה שבסיפורים ששזורים בו ועוד אלמנט הוא סגנון דוקומנטרי שמציג את התפשטות המגיפה לפי זמנים ומספרים ומלווה בקרינות חדשותית.

האמת היא שלדעתי לא היתה בסרט עלילה ברורה מספיק, יותר בליל של סיפורים כשכל פעם אנו רואים קטע מאחד מהם, שלושת הסיפורים הראשיים שמובאים הם אלו של משפחת אמהוף, כשכמה מבני המשפחה לוקים בוירוס הקטלני, מובא בפנינו גפ ניסיון ההתמודדות עם המחלה במטה המרכז לבקרת מחלות (CDC), כשבתוך הסיפור הזה יש עוד כמה סיפורים, וסיפור מרכזי נוסף הוא זה של הבלוגר אלן קרומוויד, זה אולי נראה מרוכז ותמציתי, אך כשצופים בסרט מבינים שיש יותר מדי קווי עלילה שכבר קשה לעכוב ועוד יותר קשה להתחבר לדמויות בו.

הבמאי של הסרט הוא סטיבן כרוננברג (סרטי 'אושן', 'טראפיק') כשהוא עובד עם תסריט שכתב סקוט ז. ברנס ('המודיע', היה שותף לכתיבת 'זהות אבודה'), עבודת הבמוי מוצלחת למדי, אך בגזרת התסריט יש בעיתיות מסוימת כשאין פוקוס על אף אחת מהדמויות במידה שאפשר יהיה להתחבר אליה ובאופן כללי כמו שכבר ציינתי הסרט לא מספיק עללילתי, עם זאת חלקים מסוימים בו היו די לא צפוים וזו נקודה לזכותו של התסריט.

מאחר והסרט מרובה דמויות וסיפורים, היוצרים נדרשו לגייס לא מעט שחקנים והשמות שמרכיבים את האנסבל הזה מרשימים למדי, שחקנים שבדרך כלל אנחנו מורגלים לראות מהם הרבה יותר דקות מסך, הבולטים מבין השחקנים שהיו חלק מהסרט הם מאט דיימון ('זהות' בטרילוגיה, 'סיפורו של וויל האנטינג'), קייט ווינסלט ('טיטניק', 'שמש נצחית בראש צלול'), גווינית' פלאטרו ('סילביה', 'בכוח הקאנטרי'), מריון קוטיארד ('אדית פיאף – החיים בורוד' שזיכה אותה באוסקר, 'חצות בפריז'), ג'וד לאו ('אינטלגנציה מלאכותית', 'אויב בשער'), לורנס פישבורן (טרילוגיית 'מטריקס', 'מיסטיק ריבר') ובריאן קרנסטון ('דרייב', אך הוא מוכר בעיקר מסדרות טלויזיה כמו 'שובר שורות' ו'מלקולם באמצע') ועוד רבים וטובים, המשחק שלהם הוא ברמה גבוהה ומרשימה, עם זאת, אף לא אחת מהדמויות עמוקה דיה בכדי להוציא את המיטב מהשחקנים הללו.

מבחינה טכנית הסרט לא דרש הרבה יותר מדי, בעיקר איפור מצוין שמלווה במשחק מתאים אך לא היה משהו יוצא דופן בכל הגזרות המקצועיות של הסרט, גם הפסקול היה ענייני ונחמד אך לא מעבר.

הסרט מאד ריאליסטי והתרחישים שמובאים בסרט נראים בו אמיתיים מתמיד ובכך גורמים לי לפחד ולקוות שתרחיש שכזה לא יתממש לעולם, צפיתי בסרט יחד עם חברי רועי והוא אמר (בהומור כמובן) שדבר ראשון שהוא עושה מחר בבוקר אחרי מה שהוא ראה בסרט זה לקנות סטוקים של קופסאות שימורים, כך שאת המסר הם הצליחו להחדיר אלינו הצופים, עם זאת, כתוצאה מכך שיש בו יותר מדי סיפורים, בנוסף לעובדה שאין מה לעשות שכשלא צופים בסרט לבד רמת הריכוז יורדת, הסרט די 'עבר לידי' ולמרות הריאליסטיות (זה הי נראה מציאותי אבל זה לא זיעזע כמו סרטי אסונות אחרים שמציגים עולם אפוקליפטי וחסר סדר הרבה יותר) אני לא חושב שיותר מדי מהסרט הזה יחקק בזכרוני (למרות שהיו כמה סצנות גרפיות למדי, במיוחד בתחילתו).

הסרט מומלץ למי שאוהבים את הסרטים שלהם ריאליסטיים, מי שמחפש זוועתן זומבים אוכלי מעיים או סרט אסונות בו חרב כל העולם לא ימצא כאן את מבוקשו, בסך הכל סרט נחמד, אבל לא הרבה מעבר לזה, מקבל ממני ציון של 6.5 מתוך 10.

http://www.imdb.com/title/tt1598778/