The Dictator הדיקטטור

קומדיה סאטירית פרועה משנת 2012 מבית היוצר של הגאון הקומי סשה ברון כהן ('בוראט', 'ברונו'), הפעם הוחלף הסגנון הכביכול דוקומנטרי שאפיין את שני הסרטים האחרונים בכיכובו של האיש בעל אלף הפרצופים, מדובר בסרט עלילתי שלמרות היותו נמוך מגובה הדשא הוא מאד ביקורתי ונוקב וטומן בתוכו המון אמירות עוקצניות במיוחד, במרכזה העלילה נמצא גנרל אדמירל חאפז אל אלאדין, הדיקטטור הפרוע של מדינת וואדיה, אלאדין הוא ההקצנה הכי וולגרית  שאפשר ליצור, הוא רומס זכויות של אזרחים (שלא לדבר על זכויותיהן של בנות המין הנשי) ומוציא להורג כל מה שזז (וגם מה שלא זז), וכמו שקרה בשנתיים החולפות ברחבי העולם הערבי, גם מעמדו של העריץ המטורלל הזה עולה על שרטון כשהוא מגיע לארה"ב כדי לנאום בפני האו"ם, האם הוא יצליח להשיב לעצמו את מעמדו הרם? האם מישהו יצליח לשנות את המוח המעוות שלו? הרבה הפתעות צפויות בעלילה שלפרקים מעט צפויה אך באופן כללי, כמו בכל סרטיו של כהן, פשוט לא יודעים מה הולך לקרות הלאה.

כהן היה שותף, כמו בסרטיו הקודמים לכתיבת התסריט וכמובן שאפשר בבטחון להגיד שהוא הגה, יצר וסביר להניח שאילתר את הסרט הזה ואת הדמות העומדת בראשו, אך הוא לא היה לבד, מי שביים את הסרט, כמו גם את שני סרטיו הקודמים הוא לארי צ'ארלס (אחד מיוצרי 'סיינפלד' ו'תרגיע' אותם גם ביים והפיק), כשאל תהליך הכתיבה מצטרפים אלק ברג, ג'ף שפר ודייויד מנדל (כתבו יחד את 'יורוטריפ' ויחד עם צ'ארלס היו חלק מצוות התסריטאים שעבד על 'סיינפלד' ו'תרגיע', מנדל הוא גם בוגר 'סאטרדיי נייט לייב'), אין ספק שמדובר בגאונים בכל מה שקשור לקומדיה, ולכן התוצאה בהתאם, סרט פרוע וקורע מצחוק שכמו שציינתי לא יודעים לאן הוא הולך להתפתח.

מלבד כהן בתפקיד הראשי בסרט אפשר למצוא בתפקידי המשנה את בן קינגסלי ('גנדי', 'רשימת שינדלר') בתפקיד תמיר, דודו של אלאדין, מאד לא אופייני למצוא את השחקן הבריטי המעוטר בקומדיה פרועה שכזו, כל הכבוד על ההסכמה ועל האומץ, אנה פאריס ('רק ידידים', 'בית השפנפנות') בתפקיד זואי, פמניסטית ושמאלנית קיצונית שאיכשהו אלאדין מתבחר איתה וג'ייסון מנצוקאס (שחקן אלמוני יחסית שמוכר בעיקר מהסדרה 'הליגה') שמשחק את נאביל, מדען האטום, בתפקידי אורח קטנטנים מבליחים אדוארד נורטון ומייגן פוקס, כל הכבוד להם על ההומור העצמי, באופן כללי הסרט לא יגרוף אוסקר על משחק, אבל כולם משחקים בדיוק כפי שהייתי מצפה מהם בקומדיה פרועה שכזו כשבראש הפירמידה ניצב כמובן סשה ברון כהן הנפלא ששוב נכנס ב120% לדמות שלו.

בתור ישראלי תמיד כיף לצפות בסרטיו של כהן, הוא מדבר לפעמים בעברית ומעליב תמיד את ישראל והיהודים (כמובן שבתור אחד כזה מותר לו לעשות את זה), גם הפעם זה לא שונה והמאכלים פתות מלוואח וג'חנון משמשים את האדמירל בתור מילים לאיברי מין, יש גם סצינה קורעת מצחוק שבמהלכה הוא מדבר בעברית (במסוק) ונראה כאילו רק אנחנו יכולים באמת להבין כמה זה מצחיק, מלבד הנקודה הישראלית, הסרט מלא בסצנות פרועות לחלוטין (סצנת החליבה היא כנראה ההזויה מכולן) שאף אחד אחר לא מעז לנסות וליצור אותן, הוא הופך את כל העריצים, במיוחד אלו הבאים מהעולם הערבי לליצנים נלעגים, הסרט הוא פארודיה סאטירית פרועה שמלבד העובדה שהיא רודה קשות ברודנים האיסלאמיים, היא גם ביקורת נוקבת על ארה"ב, כביכול הדמוקרטיה הגדולה בעולם, אך מתחת לפני השטח גם היא מתנהלת בחשכה, כשלקראת סיום הסרט במונולוג אחד ויחיד מצליח כהן ללחוץ לאמריקאים על כל הנקודות החלשות בסו קולד דמוקרטיה שלהם, אין ספק שכהן יכול לעשות בקלות לעבוד בבית מטבחיים, הבחור שוחט פרות קדושות בזו אחר השניה, כל הכבוד לו על האומץ.

הסרט מאד מעניין והוא מסוג הסרטים שאם נופלים עליהם בטלויזיה קשה להפסיק לצפות בהם (לא שאני רואה טלויזיה, אבל הבנתם את הרעיון), הוא גם מצחיק בטירוף ומלא קטעים הזויים שלא תיארתי לעצמי שינחתו עליי כך פתאום, כמובן שכמו תמיד, כחלק ממסע הפרסום לסרט, כהן נכנס לדמות הזו וחי אותה 24-7 כשהוא מגיע לכל פרימיירה וראיון עם התחפושת הזו, מה שרק מוסיף באזז לסרטים שלו, מעניין מה הוא מתכנן לנו בפרויקט הבא שלו אבל אין ספק שאני מחכה לזה.

סרט גס, נמוך, וולגרי אבל גם מאד מתוחכם מאחורי החזות הדבילית שהוא מציג, מי שאהב את עלי ג'י ועל הדמויות הביזאריות שהגיעו אחריו יתאהב גם בדיקטטור המטורף, מי שזה לא הקאפ אוף טי שלו שיעשה לעצמו טובה ויוותר על החוויה, מאד אהבתי והתגלגלתי מצחוק, מקבל ממני ציון נאה של 8 מתוך 10.

http://www.imdb.com/title/tt1645170/