The Man from Nowhere האיש משום מקום

מותחן פשע קוראני שמשלב בתוכו פעולה משנת 2010  שהצליח יותר מהכל לאכזב אותי, עד לסרט הזה יצא לי לצפות בלא מעט מותחני פשע מתוצרת דרום קוראה, היתרון של כולם על פני סרטים אמריקאים היו שהם שברו את התבניות המוכרות והצליחו להיות מאד לא צפויים תוך כדי שהם משלבים דרמה משובחת וכמה סצנות גרפיות ביותר, והסרט הזה פשוט לא עמד בסטנדרט הזה, הוא היה צפוי עד כאב, היתה בו מעט מאד דרמה, המשחק לא היה מספיק טוב והוא פשוט נשאר מקובע בתוך אותן תבניות שכולם מכירים מכל המותחנים שמנפיקה התעשיה בהוליווד, עם זאת הסרט מאד מקצועי ומוקפד, אין ספק שגם כשהתסריט עצמו פחות מרשים אותי, האיכות של הקולנוע הקוראני עדיין בולטת בסרט כשהוא מלווה בלא מעט צילומים מרשימים ואפקטים שלא היו מביישים שובר קופות מארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.

לי ג'ונג-בום כתב וביים את הסרט (סה"כ סרט שני בקריירה שלו), זהו יוצר שעדיין לא נתקלתי בו ואחרי הסרט הזה אני לא ממש להוט לעשות זאת שוב בעתיד, התסריט היה נחמד מבחינת הרעיון הכללי אבל ההתפתחות שלו היתה פשוט עלובה, כבר מתחילת הסרט אפשר לצפות מה יקרה בו, ואין דבר יותר מאכזב במותחן מאשר לדעת מה הולך לקרות, למרות זאת היה סוג של מתח באויר לקראת הסוף (הצפוי מראש כאמור), נראה כאילו הוא יותר מדי מנסה להעתיק סרטים אמריקאים מאשר להמשיך את המסורת הנפלאה של מותחני הפשע מקוראה הדרומית.

גם בשחקנים בסרט עדיין לא נתקלתי עוד בסרטים קוראנים נוספים שצפיתי בהם, אחרי מחקר קטנטן גם גיליתי שרובם די חסרי נסיון, השחקן היחיד שנחשב למוכר הוא בין וון ('אחוות המלחמה', 'אמא'), שמשחק בסרט את התפקיד הראשי, תצוגת המשחק שלו בינונית ומעלה, מרבית הסרט מציג משחק די ירוד כשבכמה סצנות יש התעלות מצד השחקנים ואפשר להאמין למה שקורה, אך כאמור במרביתו של הסרט די קשה לאכול את מה שמכינים לך.

הנקודה הכי חיובית בסרט היא הפן המקצועי שלו, מכות, יריות, איפור, אפקטים, פעלולים ופיצוץ אחד גדול, גם הפס-קול די נחמד ובאופן כללי בכל התחומים הללו הסרט מוצלח ביותר, אין ספק שמבחינה אסטתית הוא מאד מרשים והסצנה שהיא הכי פחות ריאליסטית בו היא גם הכי מרשימה, סצנת קרב סכינים מרהיבה שיכולה להיות אחלה של דרך ללמוד היכן בגוף ממוקמים העורקים הראשיים.

הבעיה שהכי הפריעה לי להתחבר אל הסרט היא העובדה שהוא לא היה מספיק ריאליסטי בשבילי, עד לנקודה מסוימת הסצנות של המכות עוד איכשהו היו הגיוניות, אבל מתישהו מגיעה סצנה בסגנון 'קיל ביל' שפשוט מחרבת את כל מה שהגיע לפני (אם אתם מחפשים סרט ריאליסטי כן? אם אתם בעניין של נטו אקשן כנראה שזו תהיה הסצנה המועדפת עליכם בסרט), תוסיפו לזה שהסרט דוגל בשיטת המאסטר (הורגים את כולם במכה או שתיים עד שמגיעים למאסטר שנגדו כבר יש קרב הרבה יותר רציני ומותח, לדמות הראשית כמובן יש הרבה יותר כוח מאשר לכל החיילים הפשוטים ולכן גם הרבה יותר קשה לפגוע או להרוג אותו, מה גם שבדרך כלל כאילו מחכים בתור לפגוע בדמות הראשית במקום לקפוץ עליו כולם ביחד), שזו שיטה שאני מאד לא מחבב, יש גם את עניין ה'למה לא הרגו אותו כשיכלו' שחוזר על עצמו כמה פעמים בסרט וגם לא מוסיף לו נקודות בעיניי, הסרט גם היה די קיטשי, לא משהו שמתאים לקוראנים, ולקינוח הוא מלא במונולוגים ודיאלוגים לא הגיוניים בעליל שפשוט לא יתכנו בחיים האמיתיים שמחוץ לדף עליו כתוב התסריט, אני רוצה לציין גם שיש קטע שמאפיין מותחנים, ומותחנים קוראנים בפרט, רוב העלילה שלהם מתרחשת בלילה, גם הסרט הזה לא שונה מהשאר וגם הוא מתרחש ברובו בשעות החשכה.

לא מספיק התחברתי לסרט ולדמויות בו אך כמובן שאם אני צריך להצביע על דמות אחת שאליה הכי התחברתי זוהי ללא ספק הדמות הראשית בסרט, אבל הדמות לא היתה מספיק עמוקה ומעניינת, ושוב, פשוט חבל.

לחובבי אקשן הסרט הזה יהיה פשוט תענוג, למי שכמוני התרגל למותחני פשע דרמטיים מזעזעים (במובן הטוב של המילה) ולא צפויים צפויה כאן אכזבה, מקבל ממני ציון פושר של 6 (לכיוון ה6.5) מתוך 10.

0 תגובות על הביקורת:

הוסף רשומת תגובה