Conan The Barbarian קונאן הברברי

פנטזיית פעולה משנת 2011 הנושאת שם מאד מחייב, הסרט מספר את עלילותיו של הלוחם הדגול קונאן הברברי, הסרט נשען על סיפורים פרי עטו של הסופר האמריקאי רוברט אי. הווארד שבשנות ה30, בשיא פריחת הספרות הזולה (פאלפ), יצר עולם דמיוני בשם 'היבריה' בו מתרחשות עלילותיו של קונאן, כידוע ב1982 יצא לאקרנים סרט שנשא את בדיוק אותו השם, אז, את דמותו של קונאן שיחק ארנולד שוורצנייגר ('שליחויות קטלניות', 'קומנדו' ועוד אינסוף מותחני פעולה שהפכו למורשת), ובכך התפרסם ברחבי העולם ותחילת דרכו אל האגדה שהוא כיום נסללה, את הסרט מ1982 ביים ג'ון מיליוס (שגם כתב את התסריט והיה שותף גם ליצירת 'אפוקליפסה עכשיו' ויצר את סדרת הטלויזיה 'רומא') כך שליוצרי הסרט החדש היו נעליים במידה 58 להכנס לתוכן.

בסרט הנוכחי מככב ג'ייסון מומואה (ידוע בעיקר כ'קאל דרוגו' מ'משחקי הכס') ועל כסא הבמאי נמצא מרקוס ניספל (שעשה בעיקר זוועתנים כמו 'המנסרים מטקסס' ו'יום שישי ה13', ויש לו ברזומה סרט שמעט מזכיר את קונאן ונקרא 'פורץ הדרך'), את העיבוד של סיפורי קונאן לסרט כתבו שלושה תסריטאים, אף אחד מהם לא כתב בעברו איזושהי יצירה ששווה אזכור, לגבי רוב המעורבים בסרט, זהו הסרט הגדול ביותר שהם היו שותפים ליצירתו.

אמנם אחרי שרואים מי אמונים על מלאכת פיתוח הסרט אי אפשר לפתח ציפיות אבל, קבלו סצנה, השנה היא 1998, זהו יום רביעי, השעה היא 15:55 ואני, בן 10 וחצי מעביר בהתרגשות לערוץ 2 (זה היום של 'טלעד') ומחכה בקוצר רוח לסרטון הפתיחה של הסדרה האהובה עליי באותה התקופה, סדרה בשם 'קונאן הברברי', אני מוכן להשבע לכם שאני עדיין זוכר מה הלך שם ואת מילות שיר הפתיחה, בתור ילד לא ממש יצא לי לראות את הסרט בכיכובו של ארנולד כמו שצריך, ועכשיו זו היתה ההזדמנות הבאמת ראשונה שלי לצפות בסרט על אחת הדמויות שגדלתי עליהן, כך שהציפיות שלי התפתחו במשך למעלה מעשור ולכן לסרט הזה ניגשתי מזווית מעט שונה וקצת פחות ביקורתית והתוצאות בהתאם.

צפיתי בסרט ביחד עם חברי הטוב רועי, ללא ספק האיש הנכון למשימה הזו, האיכות שבה הופעל הסרט על מסך ה42' שלי היתה 1080, 10 ג'יגה, אפילו יותר, הרמקולים כוונו לווליום המירבי, קצת כיבוד, כבוי אורות ו'פליי', כאמור, לשם שינוי ניסיתי לא להיות ביקורתי, ולראות את הסרט בתור אותו ילד שתיארתי לכם מ1998, אז ככה – המשחק היה הרבה יותר טוב מאשר ציפיתי לו (כמובן שאף אחד כאן לא ייקח אוסקר, אבל עדיין, ליד ת'ור זה היה נראה מצוין), למרות אובר-שימוש בקרקל (להקת האבנים המתגלגלות יכולה לראות את הסרט הזה בתור הומאז' לשם שלה, יותר מדי פעמים אבנים צונחות לרצפה, הבעיה היא ששקוף ביותר שלא מדובר בסלעים אמיתיים, וחבל שלא התעכבו בהפקה על זה), ובכן למרות השימוש המאסיבי בקלקרים וספוגים למיניהם, באופן כללי האפקטים היו די מרשימים, לצד כמה פלופים בפעולות מחשב ניתן היה לצפות בכמה מהאפקטים היותר מרשימים שנתקלתי בהם, האיפור היה פשוט מדהים, התלבושות מאד מושקעות, התפאורות והסטים המגוונים היו גם הם מעבר לכל דימיון, העיצוב האמנתי של הסרט בהחלט היה משובח, מהטובים ביותר שנעשו לאחרונה, והוא מפסיד רק לסרטים כמו 'שר הטבעות' או '300', אך בכל זאת כל העיצוב הזה נראה לא מקורי, בעקרון כל הסרט הזה נראה כמו מישמש של 1001 סרטים וסדרות שכבר ראיתי לפני, אבל שוב, הצלחתי להתגבר על כל זה ובהחלט להנות מכראוגפיית הקרבות המושקעת, ומכל אוירת 'קונאן' שכל כך אהבתי בילדותי והיה מאד מהנה לחזור לשעה ומשהו לאוירה הזו, גם האפקטים של הסאונד היו טובים, אם כי מעט מתאמצים, הפסקול היה טוב מאד ושילב בתוכו מגוון רחב של צלילים מתרבויות שונות, מה שעזר להכנס לאוירה של המקומות המוצגים בסרט, עוד נקודה לזכות הסרט נמצאת במקום לא צפוי, הקרין של הסרט שמספר איך הכל התחיל הוא אחד מהאהובים עלי, מורגן פרימן (בתור קרין – 'מלחמת העולמות', 'חומות של תקווה', 'מיליון דולר בייבי', כשבשני האחרונים הוא גם כיכב כמובן) הנפלא, והקול החם והנעים שלו מוסיף נקודות לכל סרט אליו הוא יתרום את קולו.

עכשיו לנקודה, שמבחינתי היא הרגישה ביותר בסרט, התסריט, בתור ילד גדלתי על סיפור מסוים של קונאן, ובסרט הזה האויב היה אחר משהכרתי, כל יכולות הכישופים כמעט ונעלמו, וגורל משפחתו של קונאן היה שונה לחלוטין מזה שהכרתי מצפיה בתוכנית בתור ילד, אם להכנס יותר לפרטים הספציפיים של התסריט, אז הסרט היה מגה צפוי, ונראה כמו תסריט של משחק מחשב, כשכל החיילים ה'פושטים' מתים במכה אחת ורק את ה'מאסטרים' לוקח יותר זמן להרוג, וגם בצד של הטובים, אנשים מתים על ימין ועל שמאל ורק הדמויות הראשיות חסינות מפני המוות, ואין פחות הגיוני מהשטויות האלו, וגם כאן, האויב של קונאן יכול היה להרוג אותו יותר מפעם אחת והוא נתן לו לחיות, בניגוד לכל מה שהייתי מצפה מחלאת אדם כמותו לעשות, בקיצור, תסריט שיכול לגרום רק לילד בן 10 להאמין שהוא הגיוני.

אז למרות הרבה אכזבות, די נהניתי, והצלחתי בהחלט להרגיש קצת ילד, אז לכל מי שגדל על קונאן, או לכל מי שאוהב את ז'אנר התלת מימד של סרטים שהאפקטים בהם חשובים יותר מהעלילה – זה בשבילכם, לכל השאר, פשוט תחסכו לכם את ה10 ג'יגה האלה ואל תטרחו, שמח להגיד שהצלחתי להנות מסרט שכזה, ואני מעניק לו 7 סימפטי מתוך 10, מיותר לציין שאם היה מדובר באותו הסרט אבל על דמות אחרת מאשר קונאן הוא היה מגרד את ה5.

http://www.imdb.com/title/tt0816462/