Conviction הרשעה

דרמה מ2010 (הסרט יצא לאקרנים ב2011) שמציגה את הסיפור האמיתי והבלתי יאומן של הרשעתו של קני ווטרס, ומלחמתה חסרת הפשרות נגד כל העולם של אחותו בטי-אן בכדי להוכיח את חפותו.

טוני גולדווין שיותר מוכר כשחקן ('רוח', 'הסמוראי האחרון') מביים את הסרט כשאת העיבוד של המקרה האמיתי לתסריט כתבה פמלה גריי (שלא היתה פעילה כתסריטאית מעל 10 שנים), זהו שיתוף פעולה שני שלהם, ב1999 ביים גולדווין את 'ללכת על הירח' כשפמלה גריי היא התסריטאית, בסרט מככבים שניים מהשחקנים הכי מוכשרים בהוליווד (לפחות לטעמי), את תפקיד האח הנאשם קני ווטרס משחק סם רוקוול ('גרין מייל', 'ירח') והילארי סוונאנק ('מיליון דולר בייבי', 'גברים אינם בוכים', שעל תפקיד ראשי בשני הסרטים הללו זכתה באוסקר) בתפקיד בטי-אן, אחותו המסורה של קני, בתפקידי משנה אפשר למצוא עוד כמה פנים מוכרות כמו מיני דרייבר ('סיפורו של וויל האנטינג', 'פנטום האופרה'), מליסה לאו ('פייטר', '21 גרם'), קליאה דובאל ('נערה בהפרעה', 'סיוט בחדר המורים') וג'ולייט לואיס ('קליפורניה', שלדעתי אמור להקרא בעברית 'כליפורניה', 'רוצחים מלידה') שגם אם לכמה דקות מועטות, תמיד כיף לראות אותה ואת הצבע שהיא מוסיפה בעזרת דמויות נפלאות בכל סרט בו היא לוקחת חלק.

אז כמו שאפשר לתאר, רק מקריאת הקרדיטים, המשחק בהחלט מרשים, שני השחקנים הראשיים נותנים כהרגלם הופעה משכנעת, סם רוקוול, השחקן הכי כיפי בעולם, שאף פעם לא משעמם לצפות בדמויות אותן הוא מגלם, בין אם בתפקיד ראשי ובין אם כדמות משנית, השחקן הזה לעולם לא מאכזב או משעמם אותי, ב'הרשעה', בדמותו של קני ווטרס, סם רוקוול נכנס שוב לתא כלא (וכולם זוכרים איזו הופעה הוא נתן בפעם שעברה בה גילם אסיר ב'גרין מייל' בתור 'ווילד ביל' הבלתי נשכח), וכרגיל הוא לא מאכזב, ורק שחקן גדול כמותו יכול לגרום לבן אדם לצחוק בסרט כל כך דרמתי, בתפקיד האחות הנאמנה בטי-אן משחקת כאמור הילארי סוואנק, ושוב הזיקית המופלאה שבה נכנסת לתוך דמות חדשה (שמאד הזכירה לי את הדמות 'דיאן וויטלסי' מהסדרה 'אוז' בגילומה של אדי פאלקו), וגם היא, כהרגלה, משכנעת מעל לכל ספק, אפילו לדקה, לא חושדים שמי שנראית על המסך היא סופרסטארית הוליוודית עם שני פסלונים על המדף וכמה עשרות (אם לא מאות) מליוני דולרים בחשבון הבנק, ג'ולייט לואיס, שהזכרתי בפסקה הקודמת, מופיעה לדקות בודדות, אבל, גם בזכות איפור מצוין, היא עושה כרגיל עבודה מצוינת, ראוי לציין שביילי מדיסון (לי היא זכורה כאחות הקטנה מ'טרביתיה') וטוביאס קמפבל, בתפקיד בטי-אן וקני בילדותם עושים גם הם עבודה יוצאת מן הכלל ומאד משכנעים על אף גילם הצעיר, כאמור, הופעת משחק נהדרת של רובו המכריע של הקאסט.

הבמוי והעריכה, ביחד עם התסריט הם די טובים, אך אי אפשר להתעלם מהעובדה שהם מנסים להתחנחן, מסרט שנושא שם כמו 'הרשעה' הייתי מצפה ללפחות 40 דקות של סצנות שמתרחשות בעת משפט, ולמעשה, כמעט ולא היו כאלו, הסרט מתרכז בדמות אחת ולא מציג מספיק צדדים של הדמויות האחרות בסיפור וזה חבל, היוצרים גם מנסים לסחוט דמעות בסצנות שאני לא משוכנע שהתרחשו בעולם האמיתי, לסיפור כזה, אני לא חושב שצריך להוסיף דרמה, על זו שכבר קיימת, גם הצגתן של הדמויות היתה מאד סובייקטיבית, ברגע בו מופיעה דמות על המסך אפשר לדעת אם היא מ'הטובים' או 'הרעים', והייתי מעדיף שהיוצרים יעשו סרט אפור (במובן של לא 'שחור ולבן', לא במובן של 'משעמם') וישאירו לי את העבודה של הבחנה בין שני המחנות הללו, לסיכום דעתי על התסריט, הבמוי והעריכה, אם אני הייתי אמון על ההפקה, הייתי מורה על עשיית סרט הרבה יותר משפטי בהוויתו, ופחות דביק (בקטעים מסוים הסרט צעק 'הולמרק'), הוא היה מרתק, אך יכל להגיע ליותר, ובכל זאת, כמו שציינתי בהתחלה, על אף היותו מעט מתחנחן, הוא שמר על רמה איכותית לכל אורכו, ולא גרם לי לאבד ולו מעט עניין עד לשניה האחרונה, כך שבכלליות, הסרט בהחלט היה טוב.

מבחינה טכנית, הייתי רוצה לציין שהתפאורה המגוונת, האיפור שעל אף היותו נחבא היה מצוין וגם הפסקול והשירים שמוצגים בו מאד הוסיפו לסרט ולאוירה שבו, ולכן הם ראויים לציון לשבח.

בדומה ל'כל הדברים הטובים', גם ב'הרשעה' החיים האמיתיים מספקים לנו תסריט שאילו היה מוצג כתסריט בדיוני הייתי מגחך מאי הרציונליות שהוא מציג, אם לא הייתי מודע לעובדה שמדובר בסיפור אמיתי, הייתי מוכן לחתום שמדובר על סרט טלויזיה עלוב שלמרות משחק טוב, יש לו עלילה לא הגיונית בעליל שרק באה להציג לנו סיפור של אהבת אחים, אך כאמור, מדובר בסיפור אמיתי שגורם לכל צופה בו להעריץ את בטי-אן ווטרס על ההקרבה העצומה שלה, ----החלק הבא, שמודגש עם קו מתחתיו נכתב רק מאחר והתרשמתי עמוקות מהאישה המופלאה הזו, אך למי שלא צפה עדיין בסרט הייתי מציע לא לקרוא, כי הוא יכול להיות גם ספוילר מאחר והוא מכיל כמה מהפעולות שעושה הדמות במהלכו של הסרט---- בכדי להוכיח את חפותו של אחיה, היא לא הסכימה לקבל אפילו רמיזה קלה לכך שהוא אכן אשם, ובקרב משפטי חסר כל פשרות, כשלאורך כמעט שני עשורים היא לא הרימה ידיים, היא עשתה פשוט הכל בכדי להוציא את האמת לאור, מאחר והיא נשרה מהלימודים, היה עליה להשלים את בחינות הגמר של התיכון (מבחן GED, שדי מקביל למבחן הפסיכומטרי שלנו, אותו עושים תלמידים בתיכונים בכדי להתקבל למכללות ומוסדות אקדמאים נוספים), להתקבל ללימודי משפט, ולהשלים את התואר, אסור גם לזנוח את העובדה, שבמהלך כל השנים בה ניהלה את המאבק לזיכוי אחיה, בטי-אן גם עבדה בכדי מלבד להשלים את לימודי התואר היקרים והתובעניים, גם לפרנס את שני בניה (כן, בנוסף לכל היא גם היתה חד הורית, קשה להאמין) כאמור, בטי-אן מקבלת את הפוקוס כדמות אשר סביבה מרוכזת כל עלילת הסרט, והסרט כולו הוא שירת הלל לפועלה של האישה המדהימה הזו, בהחלט כל הכבוד לה, הסרט גרם לי לשאול את עצמי, לא רק אם אחיי היו עושים הקרבה כזו למעני, אלא גם אם אני עצמי הייתי עושה זאת למען אחיי, והאמת שהתשובה היא לא חד משמעית, ואני מאד מקווה שלעולם לא אצטרך להתמודד עם התשובה לשאלה הזו, ושרגע המבחן לעולם לא יגיע.

לסיכום, דרמה מעט כבדה שמספרת סיפור לא יאומן של אהבת אחים בלתי נתפסת, בדיוק כמו שהאמריקאים אוהבים, במיוחד כשהשורה 'מבוסס על סיפור אמיתי' מתנוססת בין כותרות הסרט יחד עם תמונה של האנשים האמיתיים מאחורי הדמויות, כל מי שאוהב משחק טוב ואמין, דרמות מרתקות וסיפורים מרגשים, זה בשבילכם, אם אתם מחפשים סרט קצבי, קומדיה קורעת מצחוק או רומן קורע לב, עשו לעצמכם טובה וותרו, בשבילי אלו היו 100 דקות (מעט יותר) מרתקות ומספקות, ואני מעניק לסרט ציון של 8 מתוך 10.

עובדה מאד מעניינת וגם מאד מצערת, נשארה מחוץ לקרידיטים של הגירסה הקולנועית של הסרט, קני ווטרס, מת בתאונה מצערת, כחצי שנה לאחר יציאתו לחופשי, כשנפל בעת שניסה לטפס מעל חומה ונפגע בראשו כשהוא היה בדרכו לביתו של אחיו לאחר ארוחת ערב אצל אמו, סביר להניח שהעובדה הזו לא נכללה מאחר והיוצרים ניסו ליצור סיפור בו שני האחים נמצאים לבדם מול העולם האכזר לאורך כל חייהם, כשחוץ מלדקה, וגם אז לא מציינים זאת בפירוש, לא נראה אף אחד מאחיהם (בקטע בסרט נטען שיש להם עוד 7 אחים), ואמם מוצגת גם היא באור מאד שלילי, לכן, אם היו מציינים את העובדה שהוא מת בין ביקורים של שניהם, כולם היו מבינים כמה מניפולטיבי היה התסריט, כל זאת בכדי להפוך למרגש ודרמתי יותר, וכמו שציינתי, חבל שהסרט ניסה להתחנחן במקום להציג את העובדות כפי שהן התרחשו למעשה במציאות.

0 תגובות על הביקורת:

הוסף רשומת תגובה