Chronicle כרוניקה בזמן אמת

מותחן מדע בדיוני משנת 2012 שמשתייך לאותם סרטים שמצולמים כביכול בזמן אמת על ידי מצלמות ביתיות לרוב, הסרט החלוצי והמפורסם מכולם הוא 'פרויקט המכשפה מבלייר' (שיש לו גם המשכון ולא מעט פארודיות) כשאחריו נוצרו 'קלוברפילד' ו'פעילות על-טבעית' (שהפך כבר לטרילוגיה והיד עוד נטויה), אמנם שני הדוגמאות האחרונות היו לסרטים פחות מהפכניים, אך אלו שלוש הדוגמאות הבולטות לסרטים בסגנון, איכשהו יצא שהמעורבים ביצירת הסרטים הללו הם תמיד אמנים מאד צעירים יחסית לגיל הממוצע של היוצרים בהוליווד ובסרט הנוכחי אין שינוי במגמה הזו, גם צוות השחקנים שנבחר לשחק בסרטים הללו הוא אנונימי יחסית, וזו בחירה מודעת כדי להעניק לצופים חויה של מציאותיות, דבר שקשה יותר יהיה להשיג עם פרצופים מוכרים בתפקידים הראשיים.

העלילה בקצרה מספרת על 3 נערים: אנדרו, שבתחילת הסרט מחליט לתעד את כל מה שקורה בחייו, הוא בחור מופנם ומוזר שנראה חננה טוב לב, בן דודו מאט, סוג של בחור נורמטיבי, יש בו טוב ורע, שמתימר להיות פילוסוף אך הוא אחד מן התלמידים היותר פופולריים וכראיה לכך חברו הטוב הוא סטיב, קפטן קבוצת הפוטבול שמתחרה על תפקיד פוליטי בבית הספר, מאט סוחב את אנדרו לאחת המסיבות איתו ושם הם מגלים תגלית מדהימה שמשנה את חייהם, ואת כל תהליך השינוי הזה אנו זוכים לראות בצילומים שנעשים כביכול מול עינינו.

יוצרי הסרט הם ג'וש טראנק (כתב וביים סדרת טלויזיה בת 8 פרקים מ2007 בשם 'נקודת ההרג') ומקס לנדיס (עדיין לא היה שותף לשום דבר שראוי לציון מלבד הסרט המדובר) כשהם הוגים יחד את הסיפור, טראנק מביים ולנדיס כותב את התסריט, שני הבחורים הללו מבוגרים ממני רק בשנתיים ומדהים לראות שבחורים בגיל כה צעיר הצליחו ליצור סרט כל כך מרשים ומרענן, אמנם יש המון חורים בעלילה, וחלק מן הקטעים צפוים מראש, אך באופן כללי לא היה לי מושג לאן הסיפור יתפתח, הפתיעו אותי כיווני ההתפתחות של הדמויות הראשיות, היו כמה רגעים שגרמו לי מאד להזדהות עם מה שקרה על המסך, כמה פעם הייתי פשוט בשוק ממה שאני רואה ויותר מהכל הם גרמו לדמיון שלי להשתולל, בעיקר מקנאה, אחחחחחח.. מה אני הייתי עושה במקומם זה בדיוק מה שעבר לי בראש תוך כדי שאני מריץ לעצמי כל מיני תרחישים בתוך הראש, לכן מגיע שאפו גדול ליוצרים הצעירים הללו.

השחקנים הראשיים הם דיין דה-האן (תפקידי משנה בסרטים וסדרות, אך בעיקר זכור כאחד המטופלים ב'בטיפול' האמריקאית) בתפקיד אנדרו, אלכס ראסל ('מבוזבזים על הצעירים' האוסטרלי, 'כמעט מלכים') האוסטרלי (אי אפשר היה לשים לב לכך, מבטא אמריקאי מאד משכנע - כל הכבוד!) בתפקיד מאט ובחור עם שם מאד מחייב – מייקל ב. ג'ורדן ('משחק חזק' ומוכר גם בתור הילד וואלאס מ'הסמויה') בתפקיד סטיב, שלושת השחקנים הם בני 24-5 (ילידי 87, בדיוק כמוני) והם משחקים נפלא את תפקיד התיכוניסטים, מאד משכנע, באופן כללי המשחק הוא די אמין ומציאותי כמדי פעם יש רגעים פחות משכנעים ומציאותיים, אך בסך הכל התרשמתי לטובה מהמשחק בסרט מאד לא קל למשחק.

גולתך הכותרת של הסרט היא האפקטים שלו, הצליחו לשלב כאן אפקטים מדהימים שמרביתם נראים מציאותיים לחלוטין עם צילומים כביכול חובבניים, ביחד עם המשחק המצוין, נראה איכשהו שהדמויות בסרט הם האנשים שמצלמים את הסרט וכמובן שמי שעושה זאת זה צוות מקצועי, קשה להסביר בלי להסגיר מה קורה, אבל הצילומים המאד מיוחדים נראים מאד מציאותיים וכאמור האפקטים מדהימים, טוב שהסרט נעשה השנה ולא לפני עשור כי אז לא היתה טכנולוגיה מפותחת דיה, בטח לא בהישג ידם של יוצרי סרטים בני 27-8.

מאד התחברתי לדמויות הראשיות ובעיקר לזו של אנדרו, הייתי משלם המון כדי להכנס לחבורה המיוחדת שלהם (ואני מאמין שאני לא היחיד שהיה מוכן לעשות זאת), חברי רועי שצפה איתי בסרט אמר שכל החיים הוא רצה שיעשו סרט כזה, והסרט המדובר ענה לו על כל הציפיות, יותר טוב מזה?
הסרט גם מנסה להעביר כמה מסרים, בינהם המסר שכוח יכול לשנות אותך ולגרום לך לעשות דברים שאסור היה לך לעשות, שלפעמים יותר מדי כוח בידיים הלא מתאימות יכול לגרום לנזק ועוד מסרים בסגנון הזה.

בסך הכל הנאה גדולה בסרט גדוש באפקטים, באתי נטול ציפיות לחלוטין ומאד התלהבתי, ממומלץ לכל חובבי הסרטים בסגנון (הזכרתי אותם בהתחלה) ולחובבי מד"ב באופן כללי, מקבל ממני ציון של 8.5 מתוך 10.

0 תגובות על הביקורת:

הוסף רשומת תגובה