The Three Musketeers שלושת המוסקטרים

סרט הרפתקאות פעלתני ומבדר משנת 2011 שמביא גירסה נוספת לסיפורו של הסופר והמשורר הצרפתי בן המאה ה19 אלכסנדר דיומא (כתב גם את 'הרוזן ממונטה קריסטו'), אני אתוודה ואומר שהכרותי עם עלילת הסיפור של שלושת המוסקטרים מוגבלת לסדרה המצוירת המערבת כלבים ששודרה בערןץ הילדים בשנות ה90, ולא מעבר לכך, מעולם לא קראתי את הסיפור או ראיתי סרט נוסף המתאר את עלילות דרטניאן ושלושת המוסקטרים, ונעשו לא מעט סרטים ותכניות אודות אותן דמויות, המפורסם מבינהם הוא כנראה הסרט מ1993 בכיכובם של קיפר סאת'רלנד וצ'רלי שין, אני משער שזה היה לטובתי כי גם לא ידעתי בדיוק מה אמור לקרות בסרט מבחינה עלילתית וגם כמו שהבנתי אחרי הצפיה בסרט, הוא לא בדיוק נצמד לעובדות של הסיפור ולכן לא מעט מן הצופים ממש לא אהבו את הסרט (בניגוד אליי יש לציין).

העלילה באופן כללי מתרחשת בצרפת של המאה ה17 ומביאה את סיפורם של שלושת המוסקטרים – את'וס, פורטוס ואראמיס, שנשארו מחוסרי עבודה אחרי שלא נותר להם במי להלחם ואחרי קיצוצי תקציב הוחלט לוותר על שירותיהם ובנימה אישית יותר מוצג סיפורו של דרטניאן הצעיר והחצוף שעוזב את הכפר בו גדל בכדי להיות מוסקטר, כשברקע ישנן כמה דמויות נוספות כמו החשמן רשלייה, ראש המשמר שלו רושפורט, מיליידי, בקינגהאם, המלך, המלכה ועוזרותיה ועוד, למעשה זהו החלק הראשון של סיפורי המוסקטרים כשישנם עוד 2 סיפורים ואני חייב לציין שאחרי צפיה בסרט הראשון לא הייתי מתנגד לצפות בסרטים על שני הסיפורים הנוספים.

מי שביים את הסרט הוא פול אנדרסון (שניים מסרטי 'האויב שבפנים', 'מורטל קומבט') שאחרי מבט ברזומה שלו אפשר לראות שהוא חובב גדול של סרטי פעולה, אך בכל הקשור לניצול כישורי המשחק של השחקנים שעומדים לרשותו יש לו עוד הרבה מה ללמוד (הוא אפילו עשה סרט עם השחקן הכי גרוע בעולם לטעמי, סטיבן סיגל), כך שרמת המשחק בסרט מצליחה לשמור על הרמה של המשחק במרבית סרטיו, מי שעיבדו את סיפורו של דיומא לתסריט הם אנדרו דייויס (כבר 45 שנים שהוא בעיקר כותב פרקים לאינספור סדרות שאף אחד לא שמע על מרביתן) ואלכס ליטבק (מלבד הסרט הזה רק 'הטורפים'), אמנם הקרדיט הגדול מגיע לסופר שחיבר את הסיפור המקורי, אך העיבוד לתסריט מבחינתי עבד יפה מאד והסרט היה עמוס בקריצות מלאות חן והומור ודי נהניתי לצפות בו, גם הוא לא היה צפוי כמו שחשבתי שהוא יהיה (עדיין אין כאן הפתעות שיפילו אתכם מהרגליים אבל יש כמה קטעים שדי הסתקרנתי לראות כיצד הם יתפתחו).

הסרט עמוס דמויות ועל כן שחקנים רבים משתתפים בו, בתפקיד שלושת המוסקטרים נמצאים שחקנים לא מוכרים יחסית והם מתיו מק'פדיין ('למות בהלויה' בגירסתו הבריטית המקורית והמצוינת, 'גאוה ודעה קדומה') בתפקיד את'וס, הצלע החכמה והאחראית, אפשר לאמר שהוא המפקד מבין השלושה, לוק אואנס ('בני אלמוות', 'בליץ') בתור אראמיס השרמנטי והזריז שבעברו היה שייך לאנשיו של החשמן וריי סטיבנסון ('ת'ור', 'הנבחר') בתפקיד פורטוס, החזק שבחבורה, בתפקיד דרטניאן משחק לוגאן לרמן ('פרסי ג'קסון וגנב הברק' '3:10 ליומה') הצעיר, מילה ג'ובוביץ' ('האלמנט החמישי' 'האויב שבפנים') שכבר שיתפה בעברה פעולה עם הבמאי אנדרסון בתפקיד מיליידי, כריסטוף וולץ ('ממזרים חסרי כבוד', 'מים לפילים') בתפקיד החשמן רשלייה, לצערי יש לציין שזהו התפקיד שלו שהכי פחות הצליח להרשים אותי עד כה, אורלנדו בלום (טרילוגיות 'שר הטבעות' ו'שודדי הקאריבים') בתפקיד בקינגהאם, גבריאלה ווילד (שום דבר ראוי לציון) שאם לשפוט על פי המראה שלה (וגם כישורי המשחק) היא יותר דוגמנית משחקנית בתור קונסטנס היפה, מושא אהבתו של דרטניאן, והשחקן האחרון שאציין הוא ג'יימס קורדן (בעיקר תפקידי משנה בסרטים וסדרות תוצרת בריטניה) שמהווה אתנחתא קומית בדמותו של פלנשט, נושא הכלים ובאופן כללי העבד של המוסקטרים, הוא נראה כמו גירסה בריטית של ג'ונה היל בימיו השמנמנים יותר, באופן כללי המשחק הוא מוגזם מדי ומאד לא אמין, עם זאת, הוא מעניק לסרט אוירה קלילה ונראה כאילו הסרט והשחקנים לא מחזיקים מעצמם יותר מדי, וזה מאד חשוב לסרט מסוג כזה, המשחק גם מתאים לכל התאטרליות והפומפוזיות שמתלוות לפריז של המאה ה17, ככה שלמרות תצוגה מביכה של רוב השחקנים, לשם שינוי זה מתאים לאוירה הכללית של הסרט ואפילו מוסיף לו.

מבחינה מקצועית הסרט עשוי נפלא, הוא רווי אפקטים וחלקים גדולים מהתפאורה נעשו בעזרת הדמית מחשב, ובאופן מאד מוצלח, בהחלט נשאבים למשך הסרט 400 שנים אחורה בזמן, התלבושות, הסט, האביזרים, הכל מאד מציאותי, תוסיפו לזה סצנות בהן ישנם פיצוצים והתנגשויות בין ספינות אויר שלא ניכר עליהן יותר מדי שנעשו במלאכה ממוחשבת ותוסיפו גם המון קרבות סיף מרובי משתתפים שתוכננו בצורה מדהימה עם כריאוגרפיה מדויקת שהביצוע שלה היה ללא רבב וקיבלתם סרט שמתקבל מאד טוב על ידי העינים של הצופה, גם האפקטים של הסאונד היו מצוינים והפסקול אמנם לא היה ברמה גבוהה כמו שאר האספקטים המקצועיים שציינתי אך הוא היה טוב מספיק כדי להחזיק את הסרט.

צפיתי בסרט מבלי שהיו לי כל ציפיות כלפיו, למעשה ציפיתי ל'עוד סרט' צפוי ושגרתי להעביר איתו את הזמן, ההתחלה היתה באוירה שונה מזו של שאר הסרט, התחלה מאד קצבית ומסעירה שנראיתה יותר כמו חלק ממשחק המחשב 'אסאסין קריד' מאשר סרט שקשור למוסקטרים (ועוד פעם גרמה לי לחשוב כמה נדרש להפיק סרט קולנוע שיביא את סיפורו של דזמונד ואבותיו אל-תאיר ואציו, כי יש שם הרבה מאד פוטנציאל לסרט מטורף שיכול אפילו להיות איכותי), בנוסף לכך צפיתי בו בבית ולא ב3D ובדרך כלל האפקטים הופכים להיות עלובים כשנעשה המעבר לדו מימד אך במקרה הזה הם עדיין נראו איכותיים ומקצועיים, כאמור הגעתי נטול ציפיות והיה פשוט נפלא לראות סרט עתיר תקציב, אפקטים ושחקנים שלשם שינוי לוקח את עצמו באופן מאד קליל וכיפי, מודע לכך שמטרת הסרט היא בידור נטו ולא מתיימר  להיות איכותי או משהו כזה (כמו 'קפטן אמריקה' הנוראי), ורק העובדה הזו מוסיפה לו (באופן הזוי) נקודות מבחינתי, החלטה טובה של היוצרים לקחת את הסרט למחוזות הקלילות, ההומור והקומדיה (בהחלט מצאתי את עצמי מתפקע מצחוק פעם או פעמיים בסרט יחד עם חברי רועי) ולא לנסות ליצור כאן סרט כבד שמשלב בתוכו יותר מדי דרמה ורבדים, גם הקרבות (במיוחד אלו שהיו מעורבות בהם החרבות) היו מדהימים והמילה שמתארת בצורה הטובה ביותר את חווית הצפיה בסרט מבחינתי היא 'כיף'.

סרט שאם הייתי יודע שיהיה כל כך מבדר ומוצלח הייתי הולך לראותו בקולנוע ויכול מאד להיות שאם יצאו סרטי המשך אני אעשה זאת, בכל מקרה מומלץ לצפות בו באיכות הגבוהה ביותר כמו שאני עשיתי בכדי להעצים את החויה של סרט שהוא מחזה נפלא ותענוג לעינים, לכל מי שבא לו על סרט קליל ומבדר ואוהב סרטי הרפתקאות ופעולה אני ממליץ בחום לצפות בסרט, באופן כללי הייתי נותן לסרט 7 אבל הוא היה כל כך כיפי ולא מתנשא שאני אוסיף עוד חצי נקודה, לסיכום, 7.5 מתוך 10.

http://www.imdb.com/title/tt1509767/