Martha Marcy May Marlene מרת'ה מרסי מיי מרלין

מדובר בדרמה כבדה מאד מהולה במתח ומעט מסתורין משנת 2011, זהו סרט הביכורים של שון דורקין, יוצר אמריקאי בן 30 שביים את הסרט וגם כתב את התסריט אליו, זו גם הופעת הבכורה (מלבד תפקיד מאד שולי בסרט מ94) של אליבת' אולסן בת ה22, האחות הצעירה (והמאד מוכשרת) של התאומות המפורסמות מרי-קייט ואשלי, שמצליחה להרשים עם הופעה משכנעת ואיכותית שגורמת לי להחשיב אותה לאחת השחקניות הצעירות המבטיחות ביותר.

כבר בתחילתו של הסרט נמלטת מרת'ה מאיזושהי קומונה בה היא חיה בשנתיים האחרונות, אנחנו לא יודעים מה היא הסיבה לבריחתה ובמהלך הסרט אנו צופים בסצנות שמתרחשות בהווה ובעבר ומעט אור נשפך על מה קורה באותה כת מסתורית, ככל שהזמן עובר השדים ממשיכים לרדוף את מרת'ה והיא נהיית יותר ויותר פרנואידית ומסוכנת, למרות שמנסים להציג את הסיבות שגרמו לה לנטוש את הקומונה, אני חייב לציין שגם לאחר סיומו של הסרט נותרו בי סימני שאלה רבים, שמו של הסרט מורכב משמותיה של הכוכבת, מרת'ה זהו שמה האמיתי, מרסי מיי הוא השם בו כונתה בקומונה ומרלין – זהו מן שם קוד באותה הקומונה.

הבמוי מצוין והתסריט מאד מקורי, הבעיה היא שלא מגיעים לשום מקום עם הסרט הזה, הוא אמנם מרגיש איכותי לצפיה ומשלב צילומים איכותיים ומעברי סצינות חכמים ומרשימים, וכל מי שאוהב דרמות כבדות ואיכותיות ימצא אותו כמאד מעניין, המסתורין והמתח ששוררים באויר מאד מוסיפים להנאה של צפיה בסרט ומאד רציתי לדעת מה קורה ולמה, הבעיה שלא ממש מקבלים תשובות ולכן על אף במוי ותסריט רגישים ומוצלחים, אני הייתי רוצה לקבל קצת יותר מהיוצר של הסרט.

הסרט הזה הוא די ייחודי אך אם יש סרט שהאוירה הכללית של 'מרת'ה מרסי מיי מרלין' מצליח להזכיר אותו, הרי זהו 'קר עד העצם', גם הוא סרט של יוצרת לא ידועה, גם בו הכוכבת הראשית היא בחורה צעירה ואמיצה ומגמלת אותה שחקנית מצוינת (ג'ניפר לורנס המוכשרת), גם הוא מערב בין דרמה כבדה לבין מתח ומסתורין, ואפילו שחקן המשנה בשני הסרטים הוא אותו אחד.

מי שאין לי כלפיה שום טענות היא אליזבת' אולסן, כפי שהזכרתי מדובר באחות הקטנה של התאומות המפורסמות, וככזו, היא גדלה בהוליווד וזכתה ככל הנראה לקבל בילדותה כל אשר חפצה בו, בכל זאת אחיותיה היו הילדות הכי עשירות בעולם בתקופת הזוהר שלהן, לעומת שחקנים אחרים שלפני פריצתם אין הרבה מידע על הרקע שלהם ומאיפה הם מגיעים ולכן הרבה יותר קל להשתכנע מההופעות שלהם, הפעם מדובר במישהי שידוע שגדלה עם כפית זהב ופיה ועל כן ההופעה שלה מדהימה הרבה יותר, פשוט משחק יוצא מן הכלל טוב, היא נכנסה מושלם לדמות המסובכת שקיבלה וביצעה את התפקיד על הצד הטוב ביותר, בהחלט הופעה שראויה לשבח, מהטובות שצפיתי בהן, משאירה לגמרי בצד את זהותה האמיתי ומשכנעת מעבר לכל ספק שלכל אורכו של הסרט היא לא אליזבת' לבית משפחת אולסן אלה מרת'ה, או אם תרצו מרסי מיי, אם היא תמשיך לשמור על רמה כזו אין לי ספק שהיא תזכה באוסקר, כשהבנתי שהיא הכוכבת ציפיתי לאיזו יפהיפיה בלונדינית ותכולת עיניים שתשגע את כולם בביקיני זעיר, אך הדמות שלה מאד רחוקה מהתדמית הזו, הופעה מאד בוגרת ונועזת עם כמה סצינות מאד בוטות ולא נעימות לצפיה, כשבכמה קטעים בסרט ישנם קטעים של עירום, האמת שציפיתי שהיא תראה הרבה יותר טוב, אך העובדה שהיא נראית כמו שהיא נראית מוסיפה לסרט עוד נפח מציאותי, לא עוד פצצות על בביקיני, בינינו, רוב הבחורות בעולם נראות יותר בסגנון שלה מאשר בסגנון של הכוכבות ההוליוודיות שאנו רגילים לראות משילות את הבגדים על גבי המסך, ההופעה שלה כל כך טובה וטוטאלית שהיא גורמת לשאר השחקנים להעלם איפשהו ברקע, אני מקווה שבהמשך דרכו דורקין ישכיל לנצל יותר מכשרון אחד על הסט שלו, כמה גדול שהוא לא יהיה, ובכן מלבד אולסן אפשר למצוא בתפקידי המשנה את ג'ון הוקס ('קר עד העצם', 'אמריקן גנגסטר') בתור פטריק, מנהיג הכת, שרה פאולסון ('מה נשים רוצות', 'סרניטי') בתפקיד לוסי, אחותה של מרת'ה ויו דנסי ('בלק הוק דאון', 'המלך ארתור') בתפקיד טד, בעלה של לוסי.

משהו מאד שולי שהייתי רוצה לשתף אתכם בו, הוא שלפני שהתחלתי לצפות בסרט שמעתי קצת קאנטרי פולק, מוזיקה אמריקאית שנמצאת יותר בשוליים ולא נחשבת למיינסטרים ועל כן היא יותר איכותית ופחות מתפשרת, קצב השירים לרוב הוא איטי והכלי הבולט הוא גיטרה, כשלעתים רחוקות מצטרפים כלי נגינה נוספים, ובא לי לראות סרט שמתאים לאוירה של המוזיקה הזו, האוירה הזו אומרת שהסרט אמור להיות בראש ובראשונה אמריקאי, שנית כל ראוי שיהיה דרמתי ושלא יתרחש בעיר גדולה וסואנת כמו שקורה בהרבה סרטים אחרים, עדיף אפילו שיתרחש באיזור כפרי או בעיירה נידחת וקטנה, מומלץ גם שהקצב של הסרט יהיה איטי, ולמרות שלא ידעתי מה ומי קורה בסרט הזה, אני חושב שהבחירה שלי היתה מושלמת, איכשהו הוא פגע בדיוק לאוירה שכיוונתי כלפיה, אפילו בכמה קטעים בסרט אפשר לראות את חברי הקומונה פורטים על גיטרות ואפילו אפשר לשמוע שיר מאד נחמד של אחד מהם.

הסרט מצליח גם להעביר כמה מסרים מעניים כבדרך אגב על החברה בה אנו חיים ועל המדדים של כולנו להצלחה בחיים, אמנם אני לא יודע אם היוצר התכוון להציג את הרעיונות והמסרים הללו כדרך האמיתית או שהם היו שם על מנת להבין שהדרך בה אנו חיים היא הדרך בה צריך לעשות זאת, מעט מתוסבך להסביר אבל אני מאמין שמי שצפה או יצפה בסרט יבין למה אני מתכוון, מאד התחברתי לדמותה של מרת'ה וחשתי כלפיה המון אמפתיה, מאד רציתי לדעת מה לעזאזל קרה שגרם לה להיות כך וכעסתי שהיא לא מוכנה לשתף, הזדהיתי גם עם דמותה של לוסי, שמנסה בכל כוחה לעזור לאחותה הקטנה וגם הצלחתי להתחבר עם דמותו של טד, שפתאום נפל עליו תיק מבלי שיהיה לו יותר מדי מה להגיד בעניין.

הסרט מומלץ אך ורק למי שמחשיב את עצמו כחובב דרמות איכותיות וכבדות, זהו סרט שגם הייתי ממליץ לצפות בו לבד, כדי שלא ישגעו אתכם בשאלות של מה קורה ולמה כי תאמינו לי שקשה מאד למצוא תשובות גם בעצמכם, לכל השאר פשוט הייתי ממליץ לוותר, עובדה שהוא לא הצליח מבחינה מסחרית (וכמובן שגם לא ניסה לעשות כן), מאד הייתי רוצה לדעת מה קרה אך צר לי שהיוצר מנע ממני לעשות כן ולכן הציון שלו יפגע משמעותית, הרבה בזכות הופעת משחק מדהימה של הכוכבת הראשית, הסרט מקבל ממני ציון של 7 מתוך 10.

0 תגובות על הביקורת:

הוסף רשומת תגובה