Water For Elephants מים לפילים

דרמה רומנטית תקופתית משנת 2011 המביאה את סיפורו הנפלא של ג'ייקוב ג'נקאווסקי, המכונה גם 'קורנל', איש מבוגר שבעברו המפואר היה חבר בצוות של קרקס מפורסם, הסרט בהחלט מעניין והרבה פחות צפוי משציפיתי, הוא מסוגנן להפליא והיה לי מהנה מאד לצפות בו.

הסרט לא הביא אותי לדמעות (וגם לא הייתי על הסף) אך הוא בהחלט ריגש אותי, התחברתי עם הדמות הראשית מאד והזדהתי עם 90% מהפעולות שהוא עושה, לאורך כל הסרט הייתי די מרותק אליו והוא כמעט ולא התפזר לכיוונים שאליהם לא היה צריך להגיע, השחקנים שיחקו נהדר, התסריט היה נפלא וכל האוירה הקסומה שהסרט השרה עליי הייתה מאד אותנטית והחזירה אותי 80 שנה בזמן למשך הצפיה בסרט, אפשר היה לשפר קצת את הדמויות שמסביב לדמויות הראשיות בסרט, מאחר ומדובר בקרקס בשנות ה30, אפשר היה להסחף עם דמויות צבעוניות הרבה יותר (הקרקסים באותה תקופה הציגו כל מיני אנשים מוזרים, מגמדים, דרך תאומים סיאמים, נשים עם זקן, אנשים בלי גפיים, אנשים מאד שמנים ועד ענקים), עוד נקודה שאפשר היה לשפר לדעתי היא הסוף, שהיה מעט מוגזם ולא הגיוני והיה אפשר להגיע לאותן תוצאות גם עם פחות הקצנה של הפעולות של הדמויות המעורבות, אבל מאחר והסרט מבוסס על ספר אני משער שאת התלונות על הסוף ה'אובר-גרנדיוזי' יש להפנות למי שכתבה אותו ולא לתסריטאי הסרט.

כאמור הסרט מבוסס על נובלה של הסופרת הקנדית-אמריקאית שרה גרואן ולמרות כל מה שמתרחש בו הוא חדש למדי (הספר), את העיבוד של הספר לתסריט כתב ריצ'רד לה-גרבנס ('נ.ב אני אוהב אותך', 'פריז, אני אוהב אותך') שלמרות ששני השמות של הסרטים המפורסמים שלו לא נראים יצירתיים למדיי, אני חייב להתוודות ש'נ.ב' הוא לדעתי אחד מהסרטים הרומנטיים המרגשים ביותר שיצא לי לצפות בהם והייתי ממליץ עליו בחום לכל זוג שרוצה לצפות יחד בסרט מרגש (עד דמעות אם לשפוט על פי תגובות של אנשים אחרים שצפו בו), וגם בסרט הזה, העבודה על התסריט היתה מצוינת, התסריט לא נסחב מדי ושומר על רמת התעניינות גבוהה לכל אורכו, ממש גורם לך לרצות לשמוע עוד מסיפוריו של ג'ייקוב לאחר שהוא מסיים לספר על הסיפור הראשי בסרט, על מלאכת במוי הסרוט אמון פרנסיס לורנס ('אני, אגדה', 'קונסטנטין'), פרנסיס בהחלט מספק את הסחורה עם במוי רגיש וחכם ומצליח להוציא מהשחקנים שלו את המיטב, הבמאי שעד עכשיו עשה 'סרטי בנים' מאד טובים מנסה משהו חדש, והסרט הזה שאפשר להגדירו בקלות כ'סרט בנות' כבר קטף את הפרס שסרט מהסוג הזה הכי צמא לו, 'בחירת האנשים' של רשת CBS, פרס בו האנשים הפשוטים מצביעים באינטרנט מהו הסרט (או שיר או אמן) האהוב עליהם בשנה החולפת, ראוי לציין שהבחירה באה ללא ספק מאחר ושהשחקן שנבחר לתפקיד הראשי בסרט הוא המוערץ ביותר בעולם כעת בקרב נערות צעירות (משהו בסגנון של ג'סטין ביבר מבחינת הערצה).

ובכן מי שמככב בסרט הוא רוברט פטינסון (כל סרטי 'דמדומים' יימח שמם, 'זכרי אותי לנצח') בתפקיד ג'ייקוב, בתור אחד שמתעב את סרטי 'דמדומים' ואת כל הגועל שמתלווה אליהם, ולאחר שהספיקה לי צפייה בסרט הראשון בסדרה כדי להבין שזה לא בשבילי, אני חייב לציין שמאד התרשמתי לטובה ממשחקו של פטינסון ולמעשה לא הייתי מתנגד לראות סרטים נוספים בהשתתפותו (כל עוד בכותרת שלהם אין את המילה 'דמדומים'), לצדו בתפקידי המשנה ניתן למצוא את ריס ווית'רספון ('הולך בדרכי' שזיכה אותה באוסקר, 'לא רק בלונדינית') בתפקיד מרלנה, כמו תמיד ווית'רספון נכנסת לדמות ב100% ולא תמצאו בדמות הזו שרידים לדמויות אחרות שלה שכבר ראיתם, וכריסטוף וולץ ('ממזרים חסרי כבוד' עליו קיבל את פרס האוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר, 'שלושת המוסקטרים') בתפקיד אוגוסט, מנהל הקרקס ובעלה של מרלנה, אני חייב להודות כאן לקוונטין טרנטינו, שכשעבד על 'ממזרים' התעקש שלתפקיד 'הנס לנדה' הוא ילהק שחקן גרמני ולא אמריקאי שידבר במבטא שכזה, ובשלב האודישנים נכנס לחדר שחקן גרמני, אלמוני לגמרי למי שאינו מיודע עם תעשיית הסרטים והטלויזיה בגרמניה, והוא זה שזכה לתפקיד הנכסף, שמאז, ותודה על כך, התחיל לשחק בלא מעט הפקות הוליוודיות, וגם כאן הוא מפגין כשרון משחק פנומנלי ועוד פעם אפשר להבחין בו באותו זיק של טירוף בעיניים, בנוסף תמצאו כאן עוד כמה שחקנים שיכול להיות שתכירו, אני למשל זיהיתי את האל הולברוק מתפקיד שהוא עשה ב'עד קצה העולם' (התפקיד של הסבא החביב שרוצה לאמץ את אלכס), אז כמו שניתן להבין, אני חושב שהמשחק בסרט היה די מרשים והפתיע אותי לטובה (במיוחד הכוכב של הסרט).

חלקו הארי של הסרט מתרחש אי שם בשנת 1931, והצוות שעבד על ההפקה האמנותית עשה עבודה נפלאה בכדי להשיב לחיים את 'קרקס האחים בנזיני' בו מתרחש הסיפור, הכל נראה מאד מציאותי, הציוד, האנשים, התלבושות, המופעים, פשוט נראה מציאותי מאד, בהחלט הצליחו בקטע הזה, גם הפסקול של הסרט, שניקרת עליו השפעה של המוזיקה של שנות ה30 הוא נפלא, למרות שהוא אולי לא קליט במיוחד, הוא מאד יפה ומשתלב מושלם באוירת הסרט.

אני ארחיב טיפה על העלילה (או לפחות ההתחלה שלה), על רקע המשבר הכלכלי הגדול בארה"ב בסוף שנות ה20 ותחילת ה30, לאחר טרגדיה משפחתית, נשאר ג'ייקוב ג'יינקאווסקי, סטודנט למדעי הוטרינריה באונבירסיטת קולרנל היוקרתית ללא כלום, במקום ליטול חלק בבחינות הסיום של התואר הוא לוקח תיק קטן ובורח לכיוון העיר הגדולה, רצה הגורל והוא הסתנן לרכבת שבבוקר התגלתה כרכבת של קרקס, בהדרגה הוא משתלב עם צוות הקרקס (אני חייב לציין שמה שנחקק בזכרוני מהסרט הזה במיוחד הוא היום הראשון של ג'ייקוב בקרקס, יוצרי הסרט הצליחו להציג את הקרקס באור נהדר וקסום, ההקמות, המופעים והקהל המריע באותן סצנות הן לדעתי החלק המהנה והמקסים ביותר בסרט שכאמור יישארו עם הצופה גם אחרי הרבה זמן), יותר מאשר לכולם, הוא מתקרב במיוחד אל מרלנה, אשתו של מנהל הקרקס אוגוסט, שהופך גם הוא לאחד האנשים הקרובים אליו ביותר, אתם כבר יכולים לנחש מה מתפתח מכאן, אך לא הייתי רוצה להרוס למי שעוד לא צפה בסרט.

הנקודה השלילית ביותר בסרט (לפחות מבחינתי) היא החיות שמופיעות בו, אני לא יודע זאת כעובדה, ואני מאד מקווה שאני טועה, אך החיות בו נראות כאילו עברו אילוף מסוים וזה מעציב אותי כחובב גדול של חיות לראות סרט שמשתמש בחיות שסביר להניח סבלו בצילומים או באילוף שקדם להם.

לסיכום, מומלץ במיוחד למעריצות של פטינסון, אך גם לכל מי שבא לו לצפות בדרמה רומנטית תקופתית שעשויה כהלכה, גם אם אתם מתעבים את הכוכב של הסרט תתנו לו צ'אנס ולא תתאכזבו, סוחט ממני אחלה ציון של 7.5 מתוך 10.

http://www.imdb.com/title/tt1067583/