Real Steel פלדה אמיתית

דרמת ספורט שמשלבת בתוכה מדע בדיוני והרבה אקשן משנת 2011 שנמצאת בראש הרשימה של הסרטים שהפתיעו אותי לטובה בשנה החולפת, הסרט מתרחש בשנת 2020, כשבאותה תקופה מה שאנו מכירים כהתאבקות, אגרוף או MMA מתקדם והופך להיות קרבות בין רובוטים כשאנשים שולטים בהם בעזרת שלט, מיקרופון או כל דבר אחר, הסרט מספר על צ'ארלי קנטון, שבעברו, לפני כניסת הטכנולוגיה היה מתאגרף מקצועי, וכעת הוא נשאר בתחום כשהוא מפעיל רובוט שנמצא בזירה, כבר מההתחלה אפשר להבחין שקרנו של צ'ארלי כבר ירדה, והוא מסתובב בין ירידים עלובים ובין קרבות מחתרתיים שאין בהם חוקים, הוא שקוע בחובות עד הצוואר ולמרות זאת ממשיך להסתבך ולצבור עוד ועוד חובות, כשהוא מגלה שאשתו לשעבר ואם בנו, מקס, נפטרה הוא שוב חושב רק על כסף ואת ההמשך (הדי צפוי) תגלו כבר לבד.

תייגתי את הסרט גם כאחד שעוסק בספורט מאחר ולמרות שמדובר ברובוטים שנלחמים בזירה, הוא מאד מזכיר סרטי ספורט אחרים (במיוחד את 'רוקי ו'שובו של אלוף'), היו בו הרבה קלישאות שרגילים לראות בסרטים שכאלו ועדיין, הוא הצליח למרות הכל להיות מקורי יותר מרובם.

הבמאי של הסרט הוא שון לוי (סרטי 'לילה במוזיאון', 'דייט לילי') שעד עכשיו לא עשה אף סרט שאני יכול באמת להגיד שהעיף אותי, ולכן הייתי מאד מופתע מהתוצאה, את התסריט לסרט כתב ג'ון גאטיס ('המאמן קרטר', 'משחק חזק') שכמו שאפשר לראות מסרטים שהוא כתב בעבר, מתמחה בדרמות ספורט, את התסריט הוא כתב לסיפור שכתבו דן גילורי ('מעבר לכל חלום', 'כוח הכסף') וג'רמי לבן ('היומן', 'שומרת אחותי'), כשכל התסריטאים שהזכרתי מתבססים על סיפור קצר שנכתב לפרק של 'איזור הדמדומים' אי שם בשנת 1963 ונקרא 'פלדה', את אותו הפרק יצר התסריטאי ריצ'רד מאת'סון (כתב בהרבה סדרות בסגנון שמשלבות סיפורי פנטזיות ואימה, מלבד זאת כתב את התסריט לסרט 'איזור הדמדומים' ואת התסריט למותחן הזומבים 'אני, אגדה').

התסריט של הסרט, מאחר ומדובר בסוג של דרמת ספורט שמשלבת יחסים בין אב ובן שבתחילת הסרט מרוחקים שנות אור האחד מהשני, הוא די ידוע מראש והכיוון הכללי אליו הולך הסרט הוא צפי למדי, אך בכל זאת, בעיקר לקראת הסוף הוא מצליח להפתיע בכמה דברים קטנים אך חשובים, מלבד העובדה הזו, הסרט מאד כיפי וזורם, יחסית לסרט בסגנון הוא ארוך יחסית ולמרות זאת לא רציתי שהוא יסתיים, אם הייתי ילד כנראה שזה היה הופך להיות אחד מהסרטים האהובים עליי כי הוא משלב בתוכו כל כך הרבה דברים שילד חולם עליהם והיה עושה הכל בכדי שתהיה לו הזמנות לעשות מה שקורה בסרט, וגם כמי שאינו ילד, הצלחתי להתחבר לזה, ממש התחברתי לדמויות הראשיות ואפילו לדמות של הרובוט, שוב, אני אזכיר שלא מדובר בדובדבן שבקצפת מבחינת איכות קולנועית ואין זו דרמה כבדה שמעלה בך תהיות ואפילו לא מדובר במותחן פסיכולוגי שגורם למוח שלך לעבוד שעות נוספות, מדובר בסרט שמיועד להמונים, סרט לקופות (ועובדה שכבר עובדים על 'פלדה אמיתית 2'), סרטים מהסוג הזה בדרך כלל מעוררים בי סלידה, אבל למרבה ההפתעה, באמת שלצפות בסרט הזה היה תענוג צרוף מבחינתי, ואני חושב שמאז 'איירון מן' הראשון לא יצא לי להנות כך מסרט בסגנון.

השחקנים שמככבים בסרט הם יו ג'קמן (וולברין בכל סרטי 'אקס-מן', 'היוקרה') בתפקיד צ'ארלי, דאקוטה גויו ('שובו של אלוף', 'ת'ור') בתפקיד מקס ואוונג'לין לילי (בעיקר מוכרת כ'קייט' מ'אבודים', שיחקה גם ב'מטען הכאב') בתפקיד ביילי ועוד כמה שחקנים שיהיו מוכרים לכם מאיפשהו בתפקידי משנה.

יחסית לסרטים אחרים בסגנון המשחק די מרשים, ג'קמן משחק נהדר ויהיה לכם מאד קשה לנחש שהוא אוסטרלי במקור, הילד גויו גם הוא משחק הרבה יותר טוב מילדים אחרים שנתקלים בהם, במיוחד אם מדובר בילדים יפים יחסית שנבחרים בגלל המראה שלהם ולא בגלל המשחק הטוב, גם לילי נותנת את שלה ובאופן כללי רוב הקאסט משחק די טוב, מי שהייתי רוצה לציין שמשחקים ממש גרוע הם השחקנית והשחקנים שמשחקים את התפקידים של 'פרה למקובה' ו'טאק מאשידו' (במיוחד השחקן שמשחק את 'מאשידו') שפשוט הורסים לכל השאר עם תצוגת משחק עלובה ביותר.

מבחינה טכנית הסרט מרהיב, הרובוטים נראים מציאותיים לחלוטין, גם התנועות שלהם מאד ריאליסטיות, תוסיפו את כל האוירה המעט עתידנית שהצליחו ליצור ותקבלו סרט מאד אסתטי מבחינה ויזואלית, לאורך רובו של הסרט קשה להבחין שחצי ממה שרואים נעשה בעזרת מחשב, זהו עוד אחד מן הסרטים שאם היה נעשה לפני 10 שנים היה נראה שונה לחלוטין (היה נראה הרבה יותר מצועצע, יותר משחק מחשב מאשר סרט), הפסקול גם הוא היה קולח וענייני והוסיף לסרט מבלי ששמתי אליו יותר מדי תשומת לב, האפקטים של הסאונד היו מצוינים ונתנו לרובוטים חיים משלהם, בקיצור, מאד אהבתי מה שהצוות המקצועי בסרט הצליח לעשות כאן.

הם יצרו כאן סוג של חלק בחיים שלא באמת קיים, קרבות הרובוטים שמתקיימים כיום הם נחלתם הבלעדית של גיקים אמריקאים, בעוד שבסרט הספורט הזה מוצג כספורט המוני, בדומה לWWE, הUFC או התאחדויות האגרוף למיניהן, הם יצרו כאן ענף ספורט שמושך אליו מליוני צופים נלהבים סביב העולם, הם יצרו דמויות שהן 'אגדה' בתחום, והמציאו איך הכל התפתח, תוסיפו את הרובוטים שמעוצבים מדהים, את השלטים הכל כך מגניבים, את הפונקציות שהם פיתחו לכל רובוט והרי לכם ענף ספורט פורה, די גורם לכם להגיד 'אולי באמת עוד יהיה דבר כזה בעתיד', יותר מזה, זהו אחד מן הסרטים הללו שגורם לכם לרצות לקוות שהחיים שלכם היו נראים כמו של דמות או שתיים שמוצגות בעלילה, בהחלט מעורר את הדמיון והתאבון, קצת הרגיז שהסרט דחף יותר מדי פרסומות 'סמויות', אבל סרטים בסגנון נוהגים לעשות זאת ואין לי ברירה חוץ מאשר לקבל את זה.

עוד מסר, חינוכי למדי שהסרט מעביר הוא שלא כל הנוצץ זהב, ומה שהוא חדיש יותר ומתוחכם יותר הוא לא בהחלט מוצלח יותר, אמין יותר ומתגמל יותר ממשהו שעל פניו נראה הרבה יותר פשוט, היוצרים מנסים לחנך את הקהל שצופה בסרט שלפעמים הפשוט הישן והטוב עדיף על החדיש והמתקדם בכל מיני תחומים בחיים, וזה בהחלט מסר שטוב להכניס לסרט כזה, שיכול בקלות להפוך להיות לאחד כזה שהוא האהוב ביותר על ילדים.

הרבה מאד זמן לא הצלחתי להנות כל כך מסרט שכזה, וזה מוסיף לו הרבה נקודות זכות, סרט שסחף אותי (ואת חברי רועי שצפה איתי בו) וגרם לי מאד להתחבר לדמויות בו, אני כבר מצפה לסרט השני ויכול להמליץ על הסרט הזה לכולם (אולי לבנות שאוהבות קומדיות רומנטיות קצת פחות..), גם לאלו שמתיימרים להיות אניני סרטים (אני אחד כזה, שמעדיף דרמה כבדה על סרט קומיקס דלוח ועובדה שהתאהבתי בסרט), מבחינת הסרטים בסגנון הוא זוכה ממני לציון של 10 מ10, מאחר וישנם עוד סרטים בעולם, הוא יסתפק ב8.5 מתוך 10 (ואני ממש שוקל להעלות את זה ל9).

http://www.imdb.com/title/tt0433035/