Antwone Fisher אנטוואן פישר

דרמה ביוגרפית (אפילו אוטו-ביוגרפית) שמשלבת קצת רומנטיקה משנת 2002, שמביאה את סיפורו ה-אין דרך אחרת לאמר זאת, מופלא, של אנטוואן פישר, חייל בצי חיל הים האמריקאי שעברו המעורפל והבעייתי מתגלה לפנינו ככל שמתקדם הסרט.

אני חייב להתחיל מהעובדה שהפתיעה אותי יותר מהכל בסרט, וגרמה לו להיות פתאום מזעזע (באנגלית זה נשמע יותר טוב) הרבה יותר, אני לא ידעתי הרבה על הסרט, ולפי העלילה שלו (המעט דביקה, לא הגיונית ויותר מדי הוליוודית) לא העלתי על הדעת שמדובר בסיפור אמיתי, אבל כשנגמר הסרט היתה כתובית שלפיה נאמר 'הסרט מוקדש לאבי אדוארד אדקינס...' ומיד אחר כך בקרדיטים תחת השורה של 'תסריט' היה כתוב, שחור על גבי לבן, אנטוואן פישר, כלומר, הסיפור המדהים הזה, הכל כך הוליוודי שראיתי בשעה ו40 דקות האלו הוא אמיתי, כמובן שהצעד הבא שעשיתי היה לחקור טיפה על עד כמה באמת הסרט נאמן לסיפור האמיתי וכמובן שבהוליווד כמו בהוליווד, כמה דברים השתנו בדרך של הסיפור לתסריט, אבל חשוב לציין, שבניגוד למקרים הרגילים שקורים עם סיפורים שכאלו, התסריטאי של הסרט הזה היה לא אחר מהדמות הראשית בו, והוא מבוסס על ספר שהוא כתב לפני כן (לדעתי אם היו מאמצים את שמו של הספר, Finding Fish, גם בתור שמו של הסרט זה היה נחמד יותר ויומרני פחות).

אז מה שינו לנו כאן? רק שתבינו, פישר כתב 41 טיוטות לתסריט עד שהאולפנים נתנו אור ירוק להפקתו של הסרט, ולכן הרבה ממה שיכול היה להיות מוצג באור הרבה יותר ריאליסטי הפך לאחר 41 שינויים לתסריט קצת דביק, הרבה בגלל הסיבות שאציין בהמשך, ראשית כל הסיפור האמיתי התרחש כעשרים שנים לפני הזמן המוצג בסרט, הילדות של פישר היתה בשנות ה60, תקופתו בצבא היתה בשנות ה80, פישר החליט לעשות את הסרט יותר עכשווי ועדכני כדי שאנשים לא יגידו 'הרבה השתנה מאז' ושילדים לא יחשבו שמדובר בסתם סיפור ישן, מסע הגילוי העצמי שלו נערך ב1992 ונמשך כמה חודשים במקום כמה ימים, זו הנקודה שקצת העיקה לי בסרט, כי זה היה יותר מדי דביק וחבל שלא סיפרו איך באמת הכל התרחש, יש בסרט שני אנשים שהם מאד משמעותיים לחייו של אנטוואן כי הם תרמו לו רבות, למעשה במציאות היו יותר משני אנשים שעשו זאת, אך כדי לא להעמיס יותר מדי על הסרט הוא ריכז את כל האנשים הללו לשתי הדמויות המדוברות ולכן גם לא קרא לאותן דמויות על שם אנשים אמיתיים, אני מבין שהשינויים הללו נעשו על מנת למשוך כמה שיותר צופים לסרט ולגרום לו להיות מעורר השראה הרבה יותר, ולמעשה אני מעריך את זה, אני אישית הייתי מעדיף את הגירסה האמיתית והארוכה ומסובכת יותר של איך בדיוק הכל קרה, אך זהו סיפור שצריך להגיע לכמה שיותר לבבות ולעורר בהם השראה ולכן חשוב שהוא יהיה הוליוודי וקליל יותר מאשר הסיפור האמיתי עליו הוא מבוסס, את הסרט החליט לעשות המפיק אד בלאק אחרי שיצא לו לשמוע את סיפורו של פישר שאז עבד כשומר באולפני סוני.

אני חושב שזהו סרט שמציג את הצדדים הפחות יפים של ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, הוא מציג את החלקים המוצלים שכמעט אף פעם לא מופנה אליהם אור הזרקורים, הסיפור של פישר אמנם מעט קיצוני בכל קנה מידה, אבל בין הכסאות של המערכות הבירוקרטיות של ארה"ב נופלים לא מעט ילדים, רובם שחורים, פישר הוא דוגמה ומופת למישהו שהצליח לשקם את עצמו ולחיות חיים הגונים, אך הרבה מן הילדים שגדלו בנסיבות דומות, נשארו ברחובות והפכו לא אחת לפושעים, ההחלטה של פישר להתגייס באה אחרי שהוא הבין שאין לו בית, ובשביל לקבל קורת גג מעל הראש הוא צריך להתגייס, דברים שכאלו גורמים להרבה צעירים אמריקאים להיות מלאי רגשי נחיתות וכעס על המערכת בפרט ועל העולם בכלל, בדיוק כמו דמותו של אנטואן בחלקו הראשון של הסרט, ואחרי שמכירים בעובדות האלו אפשר להבין ולהזדהות עם ההתנהגות הלא מקובלת הזו.

עכשיו אני יכול להמשיך לביקורת, אז מי שחתום על מלאכת הבמוי בסרט (זהו סרט הבכורה שלו על כסא הבמאי), וגם מככב בו באחד מתפקידי המשנה, (התרגום המדויק מאנגלית של שחקן משנה היא למעשה 'שחקן תומך' ואני חושב שזה מציג את השחקנים בתפקידים האלו באור הרבה יותר מחמיא והם ראויים לכנוי הזה) הוא דנזל וושינגטון ('יום אימונים מסוכן', 'נקמה בוערת', ובתור שחקן במאי גם 'הווכחנים הגדולים'), ובכן הוא עושה עבודה די טובה בתור שחקן ובתור במאי הוא בהחלט הצליח להוציא מהתסריט שהכתיבו האולפנים (קצת דביק והוליוודי מדי לטעמי כאמור) את המירב, בהחלט ריגש יותר מפעם אחת, ראוי לציין שבתחילה נשלח לדנזל התסריט בכדי שהוא ישחק בו וזהו, אך הוא כל כך התלהב מהתסריט שהוא ביקש לערוך בו גם הופעת בכורה (כאמור פישר בהופעת בכורה כתסריטאי) ולביים אותו, עכשיו כל שנשאר היה למצוא את השחקן שיגלם את פישר, שוב אנו חוזרים לחייו של פישר, וכעובד באולפני סוני הוא הכיר בחור צעיר שמנסה את מזלו כשחקן ועובד בחנות המזכרות של האולפנים, הוא הציע לו לנסות ולהתקבל לתפקיד, וושינגטון מאד התלהב מהאודישן ולכן, אחרי נימוק של 'רציתי לתת לשחקן שחור חדש לעלות ולהופיע בתפקיד ראשי' הוא העניק את התפקיד הראשי לדרק לוק ('קפטן אמריקה', הסרט 'אורות ליל שישי'), למרות הופעה משכנעת של לוק, בעשור שעבר מאז הוא לא התפתח להיות אחד מהשחקנים (גם לא אחד מהשחקנים השחורים) המובילים בתעשיה, עקב העובדה שלוק הוא שחקן לא מוכר, צפיה בפוסטרים של הסרט נותנת את התחושה כאילו הכוכב הראשי הוא וושינגטון (ובחלק מהם לוק דומה מאד לוויל סמית', למרות שלמעשה בסרט הוא לא מזכיר אותו בכלל) אך זה נעשה מאחר והמפיקים רצו לגרום לאנשים לצפות בסרט ומה לעשות שהפנים של דנזל מוכרות (Known) ומוכרות (Sell) קצת יותר, לצדם של שני השחקנים שהזכרתי, בתפקידי משנה נוספים אפשר למצוא את הדוגמנית לשעבר ג'וי בריאנט ('סודות נעולים', 'בובי') בתפקיד שריל, מלקולם דיויד קלי (הילד וולט מ'אבודים') בתפקיד פישר בילדותו, נובלה נלסון ('רצח מושלם', 'מלכודת לפרקליט') בתפקיד גברת טייט וכל מי שצפה ב'הפמליה' יזהה את קווין קונלי כמה שנים לפני שהפך לאריק 'אי' מרפי.

גם מבחינה מקצועית הסרט שומר על רמה גבוהה בכל הקשור לצילומים ולפס הקול שלו, אך הוא לא מחדש דבר ולמעשה נראה מעט מיושן, השחזורים של ילדותו של פישר קצת לא מסתדרים בעין כשמדובר בשנות ה80 ומה שמוצג בסרט נראה הרבה יותר כמו שנות ה60, אך זה נסלח.

אני אישית מאד התחברתי לסרט והוא מאד עניין אותי, בתחילתו לא היה לי מושג לאילו כיוונים הוא עלול להתפתח, מאד נחמד שככל שמתקדם הסרט ככה גם הדמות הראשית מקבלת יותר ויותר צדדים ומתפתחת גם בתור דמות וגם בתור בנאדם, שוב חשוב לציין את דנזל שהמשחק שלו היה מאד טוב והדמות שלו הפתיעה יותר מפעם אחת והוא שיחק את זה מצוין, הכיוון של הסרט אמנם היה מאד לא צפוי בטווח הארוך, אבל חוץ מהדמויות של דנזל ושל לוק (ברוב המקרים), בטווח הקצר אפשר היה לנחש מה יקרה בעלילה, אך בכל זאת הוא הרבה פחות צפוי מהרבה סרטים אחרים.

משהו קטן שלא קשור ליוצרים של הסרט אבל מאד ביאס אותי במהלך הצפיה בו הוא התרגום העלוב שאיתו צפיתי בסרט, אם נתעלם מהעובדה שיותר מפעם אחת מה שבאנגלית היה Vietnam Vet הפך בעברית ל'וטרינר בויטנאם', כשהכוונה בVet היא ל-וטרן, כלומר אחד ששירת בקרב, ועוד כמה דוגמאות מוזרות ומרגיזות שכאלו, מה שבאמת הפריע היה ההתעלמות המוחלטת של המתרגם ממה שבאמת קורה בסרט, נראה היה כאילו תרגמו את התרגום האנגלי של הסרט (כמו שעושים כמובן ברוב המקרים) רק שהפעם מי שתרגם לא טרח להסתכל על המסך וככה יצא שברוב המקרים יש טעות בזכר\נקבה, ואני מדבר כאן על משהו כמו 70% מהסרט שמלא בדיאלוגים, וזה ממש ממש מרגיז לצפות בסרט עם תרגום לקוי שכזה, אז ראו הוזהרתם.

סרט פשוט טוב שהייתי ממליץ לכל אחד לראות, אולי מי ששונא סרטים יותר מדי הוליוודיים יתעצבן ממה שהולך בו אך בכל זאת סיפור שכזה הוא לא משהו שנתקלים בו בכל יום ולכן שווה להשקיע את השעתיים של הצפייה בו, אחרי התלבטות מקבל ממני ציון של 7 מתוך 10 (ההתלבטות היתה לכיוון ה7.5, ולדעתי ה7.2 שלו בIMDb מתאים לו בצורה מושלמת).

http://www.imdb.com/title/tt0168786/