Mars Needs Moms דרושות אמהות במאדים

סרט אנימציה משנת 2011, שמבוסס על ספר באותו שם של הסופר האמריקאי ברקלי ברית'ד, במציאות המוצגת בסרט, פעם בדור, החייזרים ממאדים 'חוטפים' אמא מכדור הארץ כדי שתשמש מודל לרובוטים שאמורים לגדל את הדור החדש במאדים, והאמא שנבחרת בדור הנוכחי היא אמו של מיילו, ילד שובב שהיא מצליחה להשתלט עליו ומגדלת אותו בצורה החיובית והטובה ביותר, זו כמובן הסיבה שגורמת לאחראיות במאדים לבחור בה, כבר בתחילתו של הסרט מגיעים מיילו ואמו למאדים, ומהרגע בו הם מגיעים ומופרדים מיילו מנסה לעשות ככל שביכולתו בכדי להציל את אמו מידיהן של האחראיות בכוכב האדום שמתכננות לשאוב ממנה את כל הידע ולהשמיד אותה.

את הסרט ביים סיימון וולס ('נסיך מצרים', 'מכונת הזמן'), כשאת התסריט הוא כתב יחד עם אשתו וונדי, ההתמחות של וולס היא בסרטים המיועדים לקהל צעיר – ילדים, ולא מעט מסרטיו הם מצוירים, כשחלק מהם נעשו בשיתוף עם אולפני דיסני, כמו הסרט הזה.

אני חושב שיחסית לסרטים מצוירים אחרים התסריט הוא מוצלח מאחר והסרט די הצחיק אותי ובנקודה מסוימת גם ריגש אותי מאד, הוא גם הפתיע אותי מדי פעם, למרות שכמובן שבגדול, כמו אינספור סרטים אחרים, הכיוון שלו ברור וידוע מה יקרה בסוף, אך היו רגעים שחשבתי ביני לבין עצמי שיכול להיות שהכיוון שהסרט לוקח יגרום לתוצאה סופית שונה מן המקובל, אך בכל זאת הסרט מיועד לילדים ולכן הסוף היה חייב להשאר כפי שכל אחד מצפה ממנו להיות, ולמרות קהל היעד שלו, שאני מבוגר ממנו בלמעלה מעשור, הצלחתי גם אני להפיק הנאה מרובה מצפיה בו והוא לא נראה בעיניי תמים וצפוי מדי.

יחסית לסרטי אנימציה אחרים הסרט הזה היה מאד מוצלח בעיניי ואני מתקשה להבין מה גרם למדרגים בIMDb לדרג אותו כל כך נמוך (5 בסך הכל), מבחינת עלילה, לא מדובר בWALL-E או ראנגו מבחינת המקוריות והיצירתיות של הסיפור, אבל הוא מתעלה מעל הרבה סרטים אחרים בז'אנר, והוא מעביר מסר שהוא קודם כל חינוכי ושלפי דעתי צריך לעבור לכל ילד בן 10 שקיים על הכדור הזה, הוא גם גרם לי ולאייל, חברי שצפה איתי בסרט לצחוק הרבה יותר מפעם אחת ומעל הכל הטכנולוגיה בה הוא פותח היא פשוט מדהימה.

המבקרים טענו שמאחר והוא נראה כל כך מציאותי, אך בכל זאת ניתן להבחין שהוא נעשה בעזרת מחשב הוא נכנס לתחום היפותטי ברובוטיקה שנקרא 'עמק המוזרות', היפותזה של פרופסור יפני לרובוטיקה, על פי ההיפותזה הזו, כל מה שנראה כמעט אנושי בצורה מושלמת ובכל זאת אפשר להבחין שאיננו כזה, גורם לאנשים רתיעה ממנו, מטריד אותם וגורם להם תחושות של אי נוחות, אני לעומת זאת התפעלתי מאד מהגרפיקה המתקדמת ונזכרתי בסרטים כמו אוואטר וטרון שהשתמשו גם הם בטכנולוגיות דומות בכדי לפתח את הסרט.

אם לא הבנתם עד עכשיו, אז אני אפרט בהרחבה, האנימציה של הסרט נעשתה על ידי מכשור של 'לכידת תנועה', טכנולוגיה בה השחקנים לובשים חליפות מיוחדות, על פניהם וגופם מודבקות מדבקות עם חיישנים, וחלק מהחליפה זו מצלמה שמצלמת את פניו של השחקן ו'לוכדת' כל תנועה אותה מביע השחקן בפניו או כל תנועה שהוא עושה עם כל הגוף (כמו הדמויות 'גולום' ב'שר הטבעות' ו'סיזר' ב'כוכב הקופים – המרד'), כך שבניגוד לסרטים 'מצוירים' אחרים, בהם הסרט נעשה על ידי מחשב וכל מה שנשאר למדובבים הוא לעמוד בתוך חדר הקלטות ולתרום את קולם לדמויות, בסרטים שמשתמשים בטכנולוגיית 'לכידת תנועה' השחקנים פשוט משחקים את הדמות כשהם נמצאים בתור חדר ענק שברוב המקרים יהיה צבוע בצבע אחיד (לרוב לבן) ולמעשה 'ישחקו' את כל הסרט, ואחר כך, בעזרת מחשבים ותהליך של בניית העולם על גבי החומר שצולם יווצר המוצר הסופי אותו אנו זוכים לראות, לכן זהו סרט מעט יוצא דופן בגזרת ה'מצוירים' מאחר והמדובבים בו (מלבד אחד) למעשה שיחקו בסרט כאילו והיה מדובר בסרט רגיל בו אנו צופים באנשים רגילים ולא בסרט מצויר.

לאחר שישה שבועות של צילומים בחדר המיוחד והתחלת הפקת הסרט החליטו היוצרים שקולו של סת' גרין (סרטי 'אוסטין פאוורס' והרבה הופעות בסדרות טלויזיה, בעיקר קומדיות), המגלם את מיילו נשמע מבוגר מדי וגייסו את סת' דאסקי בן ה11 בכדי לדובב את דמותו (המראה של הדמות עדיין מאד מזכיר את זה של גרין), מלבד גרין, תורמים את קולם ותנועתם לסרט גם דן פוגלר ('קח אותי הביתה הלילה', 'כדורי הזעם') בתפקיד גריבל, ג'ואן קיוזק (2 מסרטי 'צעצוע של סיפור', 'נערה עובדת') בתפקיד אמו של מיילו, אליזבת' הרנויס ('קית'' ובעיקר סדרות טלויזיה) בתפקיד קי ומינדי סטרלינג (סרטי 'אוסטין פאוורס' ובעיקר סדרות טלויזיה) בתפקיד 'האחראית', כל השחקנים עושים את עבודתם נאמנה ויחד עם כישורי המחשב של המפתחים בדיסני מתקבלת תוצאה מאד מרשימה של גרפיקה ומשחק.

מבחינת בניית העולם, הם עשו אחלה של עבודה אבל הם יכלו להגיע ליותר, הדמויות האנושיות אכן נראות מציאותיות עד מאד, אך דמויותיהם של בני מארס נראות בבירור תוצר ממוחשב ויכלו להשקיע מעט יותר בפיתוח הדמויות האלו (למשל ב'אוואטר' או ב'טרון' כמעט ואי אפשר להבחין שמדובר בדמיות שנעשו במחשב), מבחינת פסקול, למרות שהוא לא היה קליט במיוחד, הוא שילב הרבה אלמנטים מאד יפים שהכניסו אותי לתוך האוירה של הסרט, בייחוד הצלילים של החלל שקשה מאד להסביר איך הם נשמעים אך אני מבטיח לכל מי שיצפה בסרט שהוא יבחין בהם מבין שאר צלילי פס הקול, מבחינת האפקטים של הסאונד והדיבוב, עבודה מדהימה, פשוט מורגש שהקולות שבוקעים מהדמויות לא הגיעו מחדר הקלטה קטן ללא כל תנועה של המדובב כמו בסרטים מצוירים אחרים.

לסיכום, מאד נהניתי, מאד הופתעתי לטובה, ציפיתי לעוד סרט מצויר בלי יותר מדי עלילה או צחוקים וקיבלתי אחלה של סרט שמגיע לדרגות האנימציה הגבוהות ביותר שנתקלתי בהן בסרט שלא משלב בתוכו צילומים אמיתיים (שוב פעם צריך להזכיר את 'טרון' ו'אוואטר'), מומלץ לכל חובבי האנימציה וגם לילדים בגילאי 8-13 ולהוריהם, מקבל ממני בכיף ציון של 7.5 מתוך 10.

http://www.imdb.com/title/tt1305591/