Blitz בליץ

מותחן פשע בריטי מ2011 מהסוג שאני אוהב, סטייל הסרטים של גאי ריצ'י (בכל זאת, לונדון, ג'ייסון סתת'האם, מבטאים כבדים, דמויות צבעוניות והרבה פשע מהול בהומור שחור וציני זה בדיוק המתכון לשלושת הסרטים הראשונים שלו..), כבר בסצינת הפתיחה הסרט מכירים את דמותו ה'נפלאה' של הסמל בראנט, כנראה השוטר האחרון שהייתם רוצים להתקל בו בתור פושעים, וכבר באותה הסצנה התאהבתי בדמות הזו (שמאד מזכירה המון דמויות אחרות של סתת'האם).

עלילת הסרט עוכבת אחרי חקירת המשטרה שמנסה לעלות על עכבותיו של רוצח סדרתי שמכנה את עצמו 'בליץ', ומכאן שמו של הסרט, שמוריד שוטרים אחד אחרי השני בקצב מסחרר ונראה כאילו מאד נהנה מהתהליך, השוטרים מנסים לזהות את החשוד ולהתחכות אחר הסיבות למסע ההרג שלו, כשלכל אורכו של הסרט נחשפים לכמה דמויות הזויות ביותר (במיוחד המוזר ההוא עם הטריינינג הסגול), למרות שהסרט היה מאד לטעמי עדיין נראה היה כאילו חסר לו המעט הזה בכדי להפוך לסרט טוב באמת, ובכל זאת מאד נהניתי מהצפיה בו.

כוכב הסרט הוא ג'ייסון סתת'האם שמפתיע עם תצוגת משחק אדירה, סתם, לא באמת, הוא שוב משחק את הבריטי חמום המוח שלא כדאי לאף אחד להתעסק איתו, לשם שינוי הפעם הוא שוטר במקום פושע, אבל הוא עדיין מתנהג כמו אחד כזה, אפשר לאמר בהחלט שסתת'האם הוא כוכב הפעולה הגדול ביותר שהצמיחה תעשיית הקולנוע ב10 שנים האחרונות (שחקנים מושכי קהל כמו וויל סמית' גם הם כוכבים ענקיים, אך הם לא מוגבלים לז'אנר קולנועי אחד כמו סתת'האם), אחרי שנפילי הדור הקודם – ברוס וויליס, ארנולד שוורצנגר, סילבסטר סטאלון ובאותה נשימה אפשר גם לכלול את ואן דאם וסטיבן סיגל (שלדעתי הוא השחקן האיום בהסטוריה) התבגרו והזדקנו, מעטים הם הכוכבים החדשים שזרחו, ג'ט לי ניסה את מזלו, אך הוא היה יותר כמו גרסה מחודשת של ג'קי צ'אן, היה גם את דווין 'דה רוק' ג'ונסון שאמנם הצליח יפה, אך לא ביסס את מעמדו כאחד מענקי הז'אנר וגם שחקנים כמו סם וורת'ינגטון וג'רארד באטלר לא מגבילים את עצמם לז'אנר אחד בלבד וניחנו בכשרון לשחק דמויות מגוונות, לכן כל שנותר הוא לקבוע שסתת'האם הוא כוכב הפעולה הגדול והעסוק ביותר בעולם הקולנוע כרגע, כשלמרות שהמשחק שלו מאד לא מגוון ולמעשה כל הדמויות שלו היא אותה דמות מפורסמת שאיתה התפרסם בסרטי הביכורים של גאי ריצ'י (שהיו גם סרטיו הראשונים של סתת'האם), כאמור, למרות החד גוניות הוא משיג הרבה תפקידים בזכות העובדה שהוא פשוט נוטף כריזמה, יודע ללכת מכות ומאד כיף לצפות בסרטים שלו, כמובן שלצד סרטים מהנים כמו 'סנאצ'', 'המשלח' ו'קראנק' אפשר גם למצוא אותו בנפילות כמו 'מרוץ המוות' או '13', אבל עם כמות התפקידים שהוא לוקח על עצמו (הבנאדם הוא ממש מפעל לסרטים כשב5 שנים האחרנות הוא כיכב ב14 סרטים ועוד 3 בדרך למסכים) זה מתבקש.

לצדו של הבריטי העצבני ניתן למצוא בסרט את פאדי קונסידין ('זהות אבודה', 'שוטרים לוהטים') בדמותו של נאש, שותפו של בראנט לחקירה, אמנם הוא לא מציג משחק מדהים אך הדמות שלו יחודית למדי, מאז הבלש פול סמקר ב'הקדושים מבוסטון' אני לא זוכר שנתקלתי בדמות של חוקר קשוח שהוא הומו מוצהר (גם חיקוי? או שגם זו מחווה?), אין ממש בסרט צלע נשית, אך היחידה שמתקרבת להגדרה הזו היא זווי אשטון (שחקנית בריטית לא מוכרת שהשתתפה בעיקר בסדרות מקומיות בנוסף לתפקידים מאד משניים בסרטים זניחים), היא אמנם משחקת לא רע, אך בעולם הציני של היום, קשה לי להאמים שהיא תגיע רחוק מאחר ובואו נכיר בעובדות, יפהפיה היא לא, יש בסרט גם כמה שחקנים שיהיו מוכרים לכם מאיפשהו, כשאני הצלחתי לזהות את איידן גילן (שיחק ב'צוות שנגחאי' אבל מוכר יותר מסדרות HBO כמו 'הסמויה' ו'משחקי הכס' המופתיות) שמצליח להכנס לדמות מאד שונה מזו שהורגלתי לראות אותו בה (כל כך שונה עד כדי כך שחברי רועי שצפה איתי בסרט לא הסכים איתי שמדובר באותו שחקן והייתי צריך להוכיח לו את זה בעזרת IMDb), הוא משחק את בליץ, הרוצח הסדרתי (לא ספוילר, הם מגלים לכם מי הרוצח כבר בהתחלה, טעות של התסריטאים לפי טעמי), זיהיתי גם את לוק אוואנס ('שלושת המוסקיטרים', 'בני אלמוות') שמשחק את דמותו של סטוקס, שוטר נוסף, אך מי שבסופו של דבר גונב את ההצגה הוא נד דנהי (תפקידים משניים ב'שרלוק הולמס' ו'שלטון האש'), שחקן מבוגר ואלמוני יחסית שמגלם את רדנור, ספק הומלס הזוי שרודף אחרי כסף והוא באמת דמות מיוחדת ומגניבה, סך הכל המשחק הפתיע לטובה ומגיעה לשחקנים מילה טובה על כך.

יוצרי הסרט הם חסרי ניסיון כשהבמאי הוא אליוט לסטר, שברזומה שלו נמצא סרט עצמאי אחד בודד מ2006, את התסריט כתבו קן ברואן ('שדרות לונדון') ונת'ן פרקר ('ירח' המצוין) שגם להם אין יותר מדי סרטים ברזומה, מבחינת במוי, אני חושב שהסרט ממוצע ומעלה, מבחינת תסריט אותו הדבר, זה טוב, אבל לא מצוין, נראה כאילו הם חיקו יותר מדי דברים אחרים (לי זה הזכיר מלבד את הסרטים של ריצ'י גם את 'שבעה חטאים' המופתי), כאילו שהסרט הכיר בעובדות שהוא חיקוי או מחווה לסרטים אחרים ולכן אפשר למצוא כמה ספק מחוות או קריצות לסרטים אחרים (למשל הפיטבולים שהם סוג של קריצה ל'סנאצ'' אם תשאלו אותי), הרעיון הכללי נחמד, הביצוע נהדר, האוירה ממש טובה וגם ההומור פוגע, רק חבל שלא היה להם את הגרוש ללירה, אולי בפעם הבאה.

מבחינת האספקטים המקצועיים של הסרט, הקטעים של המכות נראו מאד מציאותיים, היו גם כמה צילומים נחמדים במהלכו אך מעל הכל הפסקול היה ממש מצוין לדעתי, לא איזו מלודיה קליטה או משהו בסגנון, אבל גיטרות חשמליות ותופים ששמרו על קצב לאורך הסרט, בהחלט נהניתי לשמוע.

סרט מבדר בסופו של עניין, הוא אמנם לא ייכנס לפנתיאון אך בהחלט כיף להעביר איתו קצת מעל לשעה וחצי, שוב מאד נהניתי מדמותו הקבועה והמגניבה של סתת'האם, ועם כמה שאני מחשיב את עצמי חובב קולנוע איכותי, עדיין יש בי את הילד שאוהב סרטי מכות, וכמו שפירטתי כיום הוא הפנים של הסרטים הללו, ואם מגיעים ללא יותר מדי ציפיות כמו שאני עשיתי בהחלט אפשר להנות מסרטים שכאלו מדי פעם.

לגל חובבי ג'ייסון, לכל אוהבי הסרטים בסגנון אלו של גאי ריצ'י בהחלט מומלץ, גם אם סתם בא לכם סרט קצר שיעביר לכם את הזמן בכיף בהחלט אפשר לשקול את הסרט הזה, מקבל ממני ציון סימפטי של 7 (וזה היה קרוב מאד ל7.5) מתוך 10.

2 תגובות על הביקורת:

שרון לוי אמר/ה...

תודה על הפוסט המושקע. מתה על גאי ריצ'י למרות שהוא די נעלם מהמסכים בשנים האחרונות. חבל! אהבתי את לוק סטוק וראיתי אותו מלא פעמים בצפייה ישירה. אולי עכשיו בעידן פוסט מדונה הוא דווקא ישתפר כבמאי אפילו עוד יותר.

Gil Bonfis אמר/ה...

רק להבהיר משהו, הסרט מזכיר באמת את אלו של גאי ריצ'י אבל זהו לא סרט שהוא היה מעורב ביצירתו, במאי הסרט הוא אליוט לסטר והתסריט נכתב על ידי קן בראון ונת'ן פרקר.

הוסף רשומת תגובה