War Of The Arrows מלחמת החצים

סרט פעולה תקופתי (דרום) קוריאני משנת 2011, עלילת הסרט מתרחשת ברובה ב1636, בעת הפלישה השניה של שבט המנצ'ו (ממלכת מנצ'וריה, מוצאם הוא צפון מזרח סין) לקוריאה, בסרט יש דגש על אמצעי לחימה חץ וקשת, כשמוצגים כל מיני סוגים ווריאציות שהיו קיימים באותם איזורים בתקופה הספציפית בה מתרחש הסרט, ואכן, הם עושים חסד גדול עם הנשק הזה כשהם מצליחים להציג כמה מפגני עצמה מדהימים של החצים הנורים על ידי אמני הקשת.

בתחילת הסרט (שמאד, אבל מאד מרשימה) אנו מכירים את נאם-יי ואת אחותו הקטנה ז'א-יין, שאביהם נרצח, לא לפני שהוא משביע את בנו להגן על אחותו ולדאוג לה 'עד הסוף' כאילו היתה ביתו, הם נאלצים לברוח ולחיות אצל אחד ממכריו, לאחר כמה דקות הסרט קופץ 13 שנים קדימה בזמן ומציג שוב את שתי הדמויות שהן מרכז הסרט, כשז'א יין עתידה להתחתן עם ג'יו שין-טה, בנו של המארח שלהם, נאם-יי לא שמח לגבי החתונה והעובדה הזו גורמת לו לעזוב את הכפר ביום החתונה, באותו יום מגיעים הכובשים ממנצ'וריה וחוטפים את כל מי שנשאר בחיים בכפר, נאם-יי מכבד את השבועה לאביו ויוצא למסע כנגד כל הסיכויים להציל את אחותו מידי הפולשים, האם הוא יצליח להתאחד עם אחותו בסופו של דבר? צפו וגלו לבד.

שוב, כמו בהרבה סרטים קוראניים או סיניים (היפנים עוד אפשריים) קשה מאד לקלוט את השמות של הדמויות, לא מספיק שהם דומים, השמות שלהם בכלל לא קליטים, מה שמקשה עוד יותר על מלאכת ההבדלה בינהם, הסרט לא מנסה להתחנחן על המערב ולהסביר מה בדיוק קורה ומה קרה, כך שלמי שלא ממש מבין בהסטוריה של קוריאה יהיה קשה לעכוב על מי ולמה, חבל שהם לא פתחו את הסרט בהקדמה שתתאר בקצרה מה בדיוק קרה באותה התקופה, אני מבין מעט בהסטוריה של יפן ושל סין אך לצערי לגבי קוריאה אין לי הרבה מושג, והסרט הזה לא היה טוב עד כדי כך שאני אשב ואקרא יותר מדי על מה קרה ולמי, מה גם שהסרט לא מבוסס על איזה סיפור אמיתי או אגדת עם, הוא בסך הכל מתרחש בתקופה מסוימת בהסטוריה של העם הקוריאני.

אחרי שצפיתי במשהו כמו חמישה סרטים קוראנים בעבר, ולא התאכזבתי מאף אחד מהם (כששניים מהם אפילו הצליחו להרשים אותי ביותר) הגעתי לסרט הזה עם ציפיות גבוהות יחסית, לא יצא לי עד כה לראות סרט תקופתי תוצרת קוריאה (כל הסרטים שלהם היו מודרניים ומבחינה קולנועית לא נפלו ואף התעלו על סרטים אמריקאיים), אני אתעכב עוד קצת על הפסקה הזו, ואסביר מעט ממשנתי לגבי קולנוע אסייתי בשנים האחרונות, לגבי היפנים, אני לא יודע בדיוק למה לצפות מהם, יש במאי בשם יוג'י ימאדה שצפיתי בכמה סרטים שלו ומאד התלהבתי אך לעומת זאת ראיתי עוד כמה סרטים מהתקופה האחרונה שהיו טובים אבל ממש לא העיפו אותי, כשמדובר בסינים, שוב יש כמה יוצרים שיש להם סרטים שנעשו בתקציבי עתק, כשמסביב יש המון סרטים די עלובים שמנסים להציג את אותן התקופות, אז אם תשאלו אותי, הקוריאנים הם יוצרי הקולנוע הטובים ביותר במזרח אסיה, והסרטים שלהם מאד מפתיעים ומקוריים בדרך כלל, לא צפיתי במספיק סרטים יפניים כדי לגבש עמדה לגביהם, והסינים יכולים ליצור סרטים מדהימים (במיוחד מבחינה ויזואלית) אם וכאשר יש להם תקציב כדי לעשות זאת, אך כשאין מספיק תקציב הסרטים שלהם הם די נפילות.

את הסרט הזה ביים וכתב האן-מין קים (לא מכיר שום יצירה קודמת שלו), הוא עושה עבודה טובה בגזרת הבמוי, המון צילומים מכל מיני זוויות שמקנות לסרט ניחוח מעט אמנותי, לגבי התסריט, הוא היה די צפוי (לעומת שאר הסרטים הקוראנים שצפיתי בהם והיו מאד מפתיעים) ולא חידש יותר מדי, הכרתי בסרט שחקן אחד בלבד, הכוכב של הסרט, האה-איל פארק (שיחק ב'הפונדקאי', הסרט הקוריאני הראשון שצפיתי בו), כל שאר השחקנים בו לא היו לי מוכרים מסרטים קודמים, באופן כללי המשחק די מוחצן ולא משכנע.

מבחינת האספקטים המקצועיים, מלבד נפילה אחת (הטייגר העלוב) עשו כאן עבודה מדהימה, התפאורה, התלבושות, האיפור, האביזרים, האפקטים (גם הויזואליים וגם הקוליים) היו טובים מאד והוסיפו הרבה לסרט, הפס-קול שלו היה מהיותר טובים ששמעתי לאחרונה, כשהוא משלב בין פס-קול רגיל עם כלים של אורקסטרה לבין כלי נגינה המאפיינים את קוריאה וגם הוא הוסיף המון.

בסך הכל סרט נחמד, לא יותר, אם אתם חובבי סרטי פעולה תקופתיים אסייתים אז כדאי לכם לצפות בו, מזכיר מאד את 'מחול הפגיונות' רק שבמקום פגיונות תמצאו כאן חצים וקשתות, אם סרטים בסגנון לא עושים לכם את זה, זה לא הסרט שישנה את זה, כמה סצנות מרשימות של לחימה בחץ וקשת, כמה צילומים מאד יפים ועלילה נחמדה מאד גרמו לי לחבב מאד את הסרט, די התחברתי לדמות הראשית בסרט, ומאד רציתי בטובתו וכל אלו גורמים לו לקבל ציון סימפטי של 6.5 (לכיוון ה7) מתוך 10.

http://www.imdb.com/title/tt2025526/