The Ides of March משחקי שלטון

דרמה פוליטית מותחת למדי עם נגיעות רומנטיות משנת 2011 שמראה מה קורה במשך ימים ספורים מאחורי הקלעים של קמפיין הבחירות של מייק מוריס (קלוני), אחד מהסנטורים שמתחרים על ראשות המפלגה הדמוקרטית בדרך לבחירות על נשיאות ארה"ב, כשהיועצים שלו סטיב (גוסלינג) ופול (הופמן) גם הם חלק מאד חשוב בעלילה, על פניו נשמע כמו צנון מיובש בתוספת מלפפון מאודה, אבל למעשה מדובר בסרט מבריק ומרתק, מהטובים שיצא לי לראות בתחום, בטח לאחרונה.

אני חייב לציין שהעובדות היחידות אודות הסרט שהייתי מודע להן היו שג'ורג' קלוני ביים וכיכב בו לצד רייאן גוסלינג ושהוא עוסק בפוליטיקה, כך שלא ממש ידעתי הרבה על העלילה שלו, וטוב שכך, אין דבר שאני אוהב יותר בסרט מאשר לא לדעת כלום עליו ולשאוב כמה שיותר מידע במהלך הצפיה בו, הסרט פשוט היפנט אותי אליו, יחסית לסרטים אחרים בז'אנר הוא קצר מאד, לפני שהתחלתי לצפות בו שמחתי שמדובר רק בשעה וחצי, אחרי הצפיה בו אני פשוט אומר 'חבל' שלא משכו אותו עוד, הייתי רוצה לקבל עוד זמן מסך עם הדמויות הנפלאות בו.

Thirty Minutes Or Less שלושים דקות או פחות

קומדיית פעולה משנת 2011 בה שליח פיצה תמים נקלע לסיטואציה בלתי אפשרית כשהוא חייב לגייס מאה אלף דולר בתוך 10 שעות כשחייו תלויים בכך.

הסרט די משעשע ולצד סצנות טובות למדי של אקשן יש גם לא מעט צחוקים, הסרט פונה לקהל צעיר יחסית (טינאייג'רים וקצת מעל) ואנשים מבוגרים או צעירים מדי לא ממש יעופו על הסרט לפי דעתי, בסך הכל יש איזון די טוב בין הז'אנרים שבו ולדעתי הוא נוטה יותר לכיוון הקומדיה מאשר לכיוון האקשן.

כותבי התסריט הם מייקל דיליברטי ומת'יו סאליבן, וזהו הסרט הראשון אותו הם כותבים, גם הבמאי הוא לא בעל ניסיון עודף, ומלבד כמה סדרות וסרט קאלט אחד ('זומבילנד') גם לא עשה הרבה, מדובר בבמאי רובן פליישר, אמנם הסרט לא ממריא לגבהים אך רואים שיש פוטנציאל לחבר'ה הללו, במיוחד לפליישר, שכבר הוכיח עם סרטו הראשון שנעשה רק ב2009 וכבר מקבל מעמד של סרט קאלט.

Antwone Fisher אנטוואן פישר

דרמה ביוגרפית (אפילו אוטו-ביוגרפית) שמשלבת קצת רומנטיקה משנת 2002, שמביאה את סיפורו ה-אין דרך אחרת לאמר זאת, מופלא, של אנטוואן פישר, חייל בצי חיל הים האמריקאי שעברו המעורפל והבעייתי מתגלה לפנינו ככל שמתקדם הסרט.

אני חייב להתחיל מהעובדה שהפתיעה אותי יותר מהכל בסרט, וגרמה לו להיות פתאום מזעזע (באנגלית זה נשמע יותר טוב) הרבה יותר, אני לא ידעתי הרבה על הסרט, ולפי העלילה שלו (המעט דביקה, לא הגיונית ויותר מדי הוליוודית) לא העלתי על הדעת שמדובר בסיפור אמיתי, אבל כשנגמר הסרט היתה כתובית שלפיה נאמר 'הסרט מוקדש לאבי אדוארד אדקינס...' ומיד אחר כך בקרדיטים תחת השורה של 'תסריט' היה כתוב, שחור על גבי לבן, אנטוואן פישר, כלומר, הסיפור המדהים הזה, הכל כך הוליוודי שראיתי בשעה ו40 דקות האלו הוא אמיתי, כמובן שהצעד הבא שעשיתי היה לחקור טיפה על עד כמה באמת הסרט נאמן לסיפור האמיתי וכמובן שבהוליווד כמו בהוליווד, כמה דברים השתנו בדרך של הסיפור לתסריט, אבל חשוב לציין, שבניגוד למקרים הרגילים שקורים עם סיפורים שכאלו, התסריטאי של הסרט הזה היה לא אחר מהדמות הראשית בו, והוא מבוסס על ספר שהוא כתב לפני כן (לדעתי אם היו מאמצים את שמו של הספר, Finding Fish, גם בתור שמו של הסרט זה היה נחמד יותר ויומרני פחות).

The Beaver החיים הכפולים של וולטר

סרט דרמה מ2011 שזכה בעברית לשם שקצת מסגיר מה הולך בו, העלילה של הסרט מספרת על וולטר בלאק, איש עסקים, נשוי ואב לשניים, שנקלע למשבר פסיכולוגי ושוקע בדכאונות חוזרים ונשנים וששום טיפול לא הצליח להטיב את מצבו, אחרי התדרדרות נוספת וכשלון נוסף לטפל בבעיה, אשתו של וולטר מרימה ידיים ומחליטה לזרוק אותו מהבית מאחר והוא מעכיר את האוירה של כל הבית ולוקח איתו לתהומות הדכאון את שאר בני המשפחה, לכן מדובר בהחלטה שתהיה בעלת השפעה חיובית בסיכומו של דבר למשפחה, את כל מה שהסברתי אנו מבינים מקריינות שמקדימה את תחילתו של הסרט, כאשר הסרט אכן מתחיל אנו רואים את וולטר בחדר שכור בו הוא מתגורר כשהוא שותה לשוכרה, וכבר מנסה להתאבד, ואז משום מקום, באופן הזוי, הבובה שהוא מצא באחד הפחים מוקדם יותר ביום כאילו ו'מקבלת חיים', מדובר בבובת פיתום של בונה (החיה בונה..), ודרך הבובה הזו וולטר מנהל את חייו ברובו של המשך הסרט, כשככל שהוא מתקדם אנו מבינים עד כמה מבחינתו של וולטר לבובה יש אישיות וחיים משלה.

הסרט עוכב גם אחרי חייו של פורטר, הבן הגדול במשפחה, נראה כאילו הסיפור של פורטר מצליח לאוורר את הסרט במעט מהאוירה הכבדה של העלילה הראשית, ובהחלט הצלחתי להתחבר לדמות שלו, והסיפור שלו, עם כמה שהוא צפוי, לא מקורי ולא הגיוני הוא בהחלט נקודה חיובית בסרט.

Water For Elephants מים לפילים

דרמה רומנטית תקופתית משנת 2011 המביאה את סיפורו הנפלא של ג'ייקוב ג'נקאווסקי, המכונה גם 'קורנל', איש מבוגר שבעברו המפואר היה חבר בצוות של קרקס מפורסם, הסרט בהחלט מעניין והרבה פחות צפוי משציפיתי, הוא מסוגנן להפליא והיה לי מהנה מאד לצפות בו.

הסרט לא הביא אותי לדמעות (וגם לא הייתי על הסף) אך הוא בהחלט ריגש אותי, התחברתי עם הדמות הראשית מאד והזדהתי עם 90% מהפעולות שהוא עושה, לאורך כל הסרט הייתי די מרותק אליו והוא כמעט ולא התפזר לכיוונים שאליהם לא היה צריך להגיע, השחקנים שיחקו נהדר, התסריט היה נפלא וכל האוירה הקסומה שהסרט השרה עליי הייתה מאד אותנטית והחזירה אותי 80 שנה בזמן למשך הצפיה בסרט, אפשר היה לשפר קצת את הדמויות שמסביב לדמויות הראשיות בסרט, מאחר ומדובר בקרקס בשנות ה30, אפשר היה להסחף עם דמויות צבעוניות הרבה יותר (הקרקסים באותה תקופה הציגו כל מיני אנשים מוזרים, מגמדים, דרך תאומים סיאמים, נשים עם זקן, אנשים בלי גפיים, אנשים מאד שמנים ועד ענקים), עוד נקודה שאפשר היה לשפר לדעתי היא הסוף, שהיה מעט מוגזם ולא הגיוני והיה אפשר להגיע לאותן תוצאות גם עם פחות הקצנה של הפעולות של הדמויות המעורבות, אבל מאחר והסרט מבוסס על ספר אני משער שאת התלונות על הסוף ה'אובר-גרנדיוזי' יש להפנות למי שכתבה אותו ולא לתסריטאי הסרט.

Real Steel פלדה אמיתית

דרמת ספורט שמשלבת בתוכה מדע בדיוני והרבה אקשן משנת 2011 שנמצאת בראש הרשימה של הסרטים שהפתיעו אותי לטובה בשנה החולפת, הסרט מתרחש בשנת 2020, כשבאותה תקופה מה שאנו מכירים כהתאבקות, אגרוף או MMA מתקדם והופך להיות קרבות בין רובוטים כשאנשים שולטים בהם בעזרת שלט, מיקרופון או כל דבר אחר, הסרט מספר על צ'ארלי קנטון, שבעברו, לפני כניסת הטכנולוגיה היה מתאגרף מקצועי, וכעת הוא נשאר בתחום כשהוא מפעיל רובוט שנמצא בזירה, כבר מההתחלה אפשר להבחין שקרנו של צ'ארלי כבר ירדה, והוא מסתובב בין ירידים עלובים ובין קרבות מחתרתיים שאין בהם חוקים, הוא שקוע בחובות עד הצוואר ולמרות זאת ממשיך להסתבך ולצבור עוד ועוד חובות, כשהוא מגלה שאשתו לשעבר ואם בנו, מקס, נפטרה הוא שוב חושב רק על כסף ואת ההמשך (הדי צפוי) תגלו כבר לבד.

תייגתי את הסרט גם כאחד שעוסק בספורט מאחר ולמרות שמדובר ברובוטים שנלחמים בזירה, הוא מאד מזכיר סרטי ספורט אחרים (במיוחד את 'רוקי ו'שובו של אלוף'), היו בו הרבה קלישאות שרגילים לראות בסרטים שכאלו ועדיין, הוא הצליח למרות הכל להיות מקורי יותר מרובם.

Mars Needs Moms דרושות אמהות במאדים

סרט אנימציה משנת 2011, שמבוסס על ספר באותו שם של הסופר האמריקאי ברקלי ברית'ד, במציאות המוצגת בסרט, פעם בדור, החייזרים ממאדים 'חוטפים' אמא מכדור הארץ כדי שתשמש מודל לרובוטים שאמורים לגדל את הדור החדש במאדים, והאמא שנבחרת בדור הנוכחי היא אמו של מיילו, ילד שובב שהיא מצליחה להשתלט עליו ומגדלת אותו בצורה החיובית והטובה ביותר, זו כמובן הסיבה שגורמת לאחראיות במאדים לבחור בה, כבר בתחילתו של הסרט מגיעים מיילו ואמו למאדים, ומהרגע בו הם מגיעים ומופרדים מיילו מנסה לעשות ככל שביכולתו בכדי להציל את אמו מידיהן של האחראיות בכוכב האדום שמתכננות לשאוב ממנה את כל הידע ולהשמיד אותה.

את הסרט ביים סיימון וולס ('נסיך מצרים', 'מכונת הזמן'), כשאת התסריט הוא כתב יחד עם אשתו וונדי, ההתמחות של וולס היא בסרטים המיועדים לקהל צעיר – ילדים, ולא מעט מסרטיו הם מצוירים, כשחלק מהם נעשו בשיתוף עם אולפני דיסני, כמו הסרט הזה.

Pandorum פנדורום

מותחן מדע בדיוני משנת 2009, שמספר על ההתרחשויות על סיפונה של ספינת החלל (המפלצתית בגודלה) אליסיום, הסרט מתרחש בעתיד בו לאחר סוג של התפוצצות אוכלוסין שגררה אחריה רעב וזיהום רב לכדור הארץ מחליטים להעביר חלק מאוכלוסיית כדור הארץ לכוכב לכת חדש ובו יקימו מחדש את הציויליזציה.

את הסרט ביים הבמאי הגרמני כריסטיאן אלוארט ('תיק 39', 'נוגדנים' הגרמני) והוא גם כתב אותו יחד עם התסריטאי טרביס מילוי (שלא עשה כמעט כלום, ובטח לא משהו שראוי לציון), לפי העבודות שלו עד היום, אלוארט מסתמן כיוצר עולה בז'אנר המתח והאימה, ואחרי הסרט הזה אני חושב שהוא טוב יותר מהממוצע בשוק הסרטים הללו ובעתיד אשמח לצפות בסרטים נוספים שלו.

כבר מפתיחתו של הסרט אנו עוכבים אחרי שניים מהאנשים שעל הסיפון, באוור, בגילומו של בן פוסטר ('המכונאי', 'השליח') ופייטון, אותו מגלם דניס קוויד ('היום שאחרי מחר', '8 צדדים לאמת'), הם נמצאים במצב של די-אוריינטציה ומנסים להבין מה בדיוק קורה מסביבם.

Sling Blade לולאת להב

סרט דרמה זוכה אוסקר מ1996, על הסרט חתום בגדול בילי בוב ת'ורנטון ('מונסטר בול', 'האיש שלא היה שם'), ת'ורנטון כתב את התסריט לסרט (ועל התסריט הזה הוא זכה בפרס האוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר, כשהעיבוד נעשה למחזה אותו כתב בעצמו ת'ורנטון), הוא ביים אותו וגם כיכב בו (היה מועמד על המשחק בו לאוסקר), ת'ורנטון מציג בסרט יכולות משחק מאד מרשימות כשהוא נכנס לדמות מאד ייחודית.

הסרט מתרחש בדרום ארה"ב באיזוריה הכפריים של מדינת ארקנסו, הוא מספר על קרל, אדם מוגבל בשכלו, שנמצא על סף שחרור ממוסד לחולי נפש, זאת לאחר ששהה באותו מוסד במשך כ20-30 שנה לאחר שרצח שני אנשים עוד כשהיה ילד, אנו זוכים ללוות את קרל במסע אל עבר העולם הגדל והפתוח וחזרה אל מקורותיו, יחד איתו אנו פוגשים בדרך כמה אנשים טובים יותר וטובים פחות, בהחלט סיפור מעניין שכתוב ומבויים היטב (לדעתי אם היו מכניסים פלשבקים מדי פעם זה היה יכול להיות נחמד).