Hesher השר

דרמה הזויה ופסיכית משנת 2010 שחייבים להיות חובבים גדולים של קולנוע בכדי לצפות בה לכל אורכה, לדעתי יוצרי הסרט מנסים להציג מן רעיון מרכזי שרק בדיעבד מבינים אותו, למרות השם של הסרט ומרבית הפוסטרים שקידמו אותו, הדמות השר היא דמות משנה בעלילה, למעשה הסרט מספר על טי ג'יי פורני, ילד בן 13 שאיבד את אמו בתאונת דרכים לפני חודשיים, על משפחתו של טי ג'יי ועל דמויות שהוא פוגש, כשאחת מהדמויות הללו היא דמותו של השר, שהופך לחלק מאד משמעותי בחייו, וגורם לו להגיע בסופו של דבר לכמה תובנות חשובות מאד.

זהו סרט הביכורים של הבמאי ספנסר סאסר (יש לו ברזומה כמה סרטים קצרים וקליפים אך זהו סרט עלילתי באורך מלא ראשון שלו), כשאת התסריט לסיפור של בריאן צ'ארלס פרנק (תבדקו בIMDb, חוץ מהסיפור לסרט הזה הוא לא עשה פשוט כלום בעולם הסרטים) כתב סאסר יחד עם דייויד מיצ'וד ('ממלכת החיות' אותו גם ביים), מי שמככבים בסרט הם דבין ברוצ'ו (שעד 'השר' עשה רק כמה תפקידים קטנים בכמה סרטים) בתפקיד טי ג'יי, ראין ווילסון ('סופר', אך הוא מוכר בעיקר מגירסתה האמריקאית של סדרת הטלויזיה 'המשרד') בתפקיד אביו והוא די דומה ברובו של הסרט לזאק גליפיאנקיס, פייפר לורי ('קרי', 'סיוט בחדר המורים') בתפקיד הסבתא התלושה, ג'וזף גורדון לוויט ('התחלה', '500 ימים עם סאמר') בתפקיד השר הפרוע ונטלי פורטמן ('ברבור שחור', 'ונדטה') בתור ניקול, והיא דומה בסרט בצורה מחשידה לאירמה מ'צבי הנינג'ה' (החברה של אפריל אוניל).

התסריט של הסרט הוא הזוי לחלוטין, כמו הדמות בו שעל שמה נקרא הסרט, יש בו כמה דמויות מאד מעניינות כל אחת בפני עצמה אבל די קשה להבין את החיבור בינהן, הסרט לוקה בכל מה שקשור להגיוניות, ונראה כאילו הוא לא מתאמץ ולו במעט בכדי לספק את הצופים או המבקרים, ואולי על כך צריך להעריך אותו, בשום סיטואציה לא הייתי מאמין למה שנעשה בסרט, פשוט לא מתקבל על הדעת מה שהולך שם, אך שוב, נראה כאילו ליוצרים זה לא באמת משנה והם סך הכל מנסים להעביר את המסר שלהם, בין אם הדרך לעשות זאת הגיונית בעינינו ובין אם לאו.

המשחק לעומת זאת, הוא ללא רבב, אני התרשמתי מאד מהילד ששיחק את טי ג'יי, הוא פשוט היה תותח, ונראה אמיתי לחלוטין, גם ג'וזף גורדון לוויט בדמות פרועה והזויה דופק הופעה שתיזכר כאחת הטובות שלו, שאר השחקנים גם הם מצוינים ובסך הכל הסרט מדובר בסרט איכותי, למרות התסריט ההזוי.

מכל הבחינות הטכניות הסרט מאד טוב ומקצועי, המוזיקה שמושמעת בו (להבדיל מהפס קול שהיה די טוב), היתה מוזיקת מטאל, שאני מוצא כנוראית, אך כנראה שהיוצרים חשבו שהיא הכרחית כרקע לדמותו של השר, ואפילו בפוסטר של הסרט, שמו של הסרט כתוב בסגנון הלוגו של מטאליקה (שחלק גדול מהשירים המושמעים בסרט הם שלה), אך כאמור, כל שאר הדברים בהחלט נעשו על הצד הטוב ביותר.

המסר שהסרט מנסה להעביר לדעתי, מועלה בסרט יותר מפעם אחת, מפיהן של כמה מהדמויות, ורק בסוף אני הצלחתי להבין שזהו אכן המסר של הסרט, ובכן, כשנראה לכם שהמצב גרוע, תדעו שהוא יכול להיות הרבה יותר גרוע, ואולי איכשהו זה אמור לנחם אותי כצופה בסרט, בתחילתו של הסרט טי ג'יי נמצא במצב דיכאוני, וכך גם אביו, והם נמצאים בתהליך של הסתגרות וריחוק חברתי ונראה כאילו המגמה הזו כאן כדי להשאר, ואז נכנס לחייו של טי ג'יי השר, בין אם טי ג'יי ירצה או לא, והופך את חייו של טי ג'יי לנוראיים הרבה יותר מאשר היו בנקודה בה פרץ והתנחל בחייו (תרתי משמע), כחלק מהמסר הזה הסרט גם מנסה לגרום לנו להסתכל תמיד על חצי הכוס המלאה, שוב, דרך כמה דוגמאות שמובאות בסרט על ידי כמה מהדמויות.

חשוב להתמקד מעט על הדמות הכי צבעונית בסרט, השר הוא אחת הדמויות היותר גסות, הזויות ופרועות שיצא לי להתקל בהן אחרי צפיה בהרבה מאד סרטים, עד לנקודה מסוימת בסרט ניסיתי למצוא הוכחות לכך שהדמות באמת קיימת בתור אחד מהאנשים המעורבים בסיפור (ולא בתור יציר הדמיון של טי ג'יי כמו שזה היה נראה תחילה), המשפט הנכון ביותר לתאר את השר הוא 'שהוא לא שם ז' על אפחד ועושה מה שבז' שלו', הוא לא שואל אף אחד מה לעשות ואיך, הוא מאד ישיר, לפעמים הוא נורא איכפתי ודואג ולפעמים אלים וקר לב (למרות שאני חושב שזה רק למראית עין), וכנגזרת מתכונות אלו הוא מאד לא צפוי, איכשהו, נראה כאילו המטרות שלו חיוביות, הוא מנסה לעזור לכולם, רק שהוא עושה זאת בדרכים מאד לא מקובלות ומופרעות לגמרי, אין כמעט משפט אחד בסרט שהוא לא דוחף בו איזו קללה או סתם מילה גסה שלא במקום, באמת דמות ענקית ומאד לא שגרתית, לא ממש יודעים מאיפה הוא מגיע ובטח שלא יודעים לאן הוא הולך, כך שהשר הוא בדיוק כמו המהות של כל הסרט הזה.

נקודה מעניינת שהייתי רוצה להתיחס אליה היא שבדומה לב'ממלכת החיות', אשר גם אותו כתב מיצ'וד, גם בסרט הזה הדמות הראשית היא של נער שמתמודד עם מות אמו, ודמויות שנכנסות בעת שהוא מתגורר אצל סבתו לחייו מדרדרות אותו עוד יותר עד שהוא הופך לאלים בעצמו, אני אמשיך לעקוב ולראות אם גם בסרט הבא אותו יכתוב התבנית הזו תחזור על עצמה, עוד נקודה מעניינת היא שהתסריט של הסרט נראה כאילו הוא נשען על 'לולאת להב' של בילי בוב ת'ורנתון מ1996, כשכל הרעיון המרכזי מאד מזכיר את זה של הסרט אותו הזכרתי, והרבה מוטיבים ב'השר' נראים כאילו מושאלים מאותו הסרט

מלבד מאשר בגרסה היפנית שלו, בכל שאר הפוסטרים שקידמו את הסרט שכחו את הכוכב הראשי של הסרט, וזה חבל, כי הילד הזה נתן תצוגה מרשימה של משחק, מרשימה בכלליות ועוד יותר כאשר מדובר בילד ,אני מקווה שהוא יצליח לנווט את עצמו בתוך התעשיה הסבוכה שנקראת עולם הקולנוע, מאחר שכמו השחקנים שהיו לצדו בסרט, פורטמן (מי לא זוכר אותה ב'לאון') וגורדון לוויט (שלמרות הופעה עלובה ב'נהר זורם בינהם' שראיתי, היה גם הוא כשרון גדול עוד בהיותו נער צעיר), גם לברוצ'ו יש את הפוטנציאל לגדול ולהיות שחקן גדול ואני בהחלט מצפה לראות אותו בסרטים נוספים בתפקידים בעלי משמעות כמו בסרט הזה.

מסיבה שנשגבת מבינתי, מבקרים אמריקאים מצאו את הסרט כמצחיק ושנון, מוזר מאד כי ממה שאני ראיתי אולי הוא היה קצת ציני ואולי אולי יצא לי חצי חיוך מבלי שהבחנתי אבל הוא בהחלט לא מצחיק, אולי אחרים ימצאו אותו ככזה, אבל שוב, אני לא אחד מהם.

סרט הזוי למדי, ראו הוזהרתם, אם אתם לא כאלו שמחפשים משמעויות ברבדים נסתרים בעלילה, אם המשחק הוא לא הדבר העיקרי מבחינתכם כשאתם צופים בסרט ואם אתם לא בנוים לדרמות כבדות פשוט אל תתקרבו לסרט, לעומת זאת, אם אם אתם עם ראש פתוח ורוצים לראות תצוגה נפלאה של משחק בסרט פסיכי לגמרי, תנסו את עצמכם ותצפו בו, אך לרגע אל תפתחו ציפיות כי זה יהרוג את הסרט מבחינתכם, אני די הפקתי סיפוק מצפיה בו ולכן אני מעניק לו ציון של 7 מתוך 10.

http://www.imdb.com/title/tt1403177/