A River Runs Through It נהר עובר בינהם

דרמה תקופתית מ1992 שמבוססת על ספר חצי אוטוביוגרפי של הסופר נורמן מקלין, השם של הספר, ובכך גם של הסרט מאד הטעה אותי ובהמשך אסביר מדוע; הסרט מציג לנו את משפחת מקלין, כשההתמקדות היא באח הבכור נורמן, הרבה מן המתרחש בסרט מתקשר בסופו של דבר איכשהו לנהר הרגל השחורה, בו נוהגים בני משפחת מקלין לדוג, למעשה אין לסרט עלילה ברורה והוא יותר בליל של סיפורים קטנים שאני לא מצאתי בהם כל פואנטה, מין שברי זכרונות עליהם מספר נורמן במהלכו של הסרט, כשכולם נקווים לנהר הגדול בסופו של הסיפור.

בהתחלה מראים את האינטרקציה וההבדלים בין האחים נורמן ופול מקלין, ואנו זוכים לשמוע קצת על ילדותם, בהמשך עוצרים בעוד נקודה בחייהם ואז, לאחר כחצי שעה מתחילת הסרט לערך מגיעים לנקודת הזמן בו מתרש רובו של הסרט, סביב שנות ה20 המואחרות וה30 המוקדמות של המאה ה20, בדקות האחרונות של הסרט, הוא קופץ עוד קדימה על ציר הזמן ובסופו של הסרט, היתה לי תחושה כאילו סיפרו לי יותר מדי ובעצם לא סיפרו לי כלום, יותר מדי נושאים, בלי פוקוס על אף אחד מהם, מה שיכול היה לגרום לסרט הזה להיות טוב, כאמור, הכל נראה כשברי זכרונות, מלווים בקרינות, ובתוך דברי הקרין, השתקפויות של כל מה שלמד נורמן בדרכו, הן מאביו, שהיה כומר ומטיף בקהילה בה חיו, והיתה לו דרך מיוחדת להשקיף על העולם, והן מנסיון החיים אותו צבר, כשהכל מתערבב יחד לנהר ולדיג שהיה חלק מרכזי וקרוב ללבם של בני המשפחה.

הכוכב הראשי של הסרט, בתפקיד נורמן, הוא קרייג שפר, אני לא יודע מה הוא עשה עד אז ואם הוא היה נחשב ב1992 לכוכב גדול (הסרט השני שמצוין בIMDb שהוא מוכר ממנו הוא מותחן אימה משנת 1990 בשם 'גזע לילי'), אבל מאז הדבר הכי מפורסם שלו הוא תפקיד שולי ב'מגרש ביתי', עובדה מעניינת היא שאת תפקיד נורמן בצעירותו מגלם לא אחר מאשר ילד קטן שגדל להיות ג'וזף גורדון לויט ('התחלה', 'השר' ובקרוב הסרט החדש של 'באטמן'),לעומת זאת, בתפקיד המשנה, של האח הצעיר פול, ומי שבעצם גונב את ההצגה, ניתן למצוא את בראד פיט ('ממזרים חסרי כבוד', 'שבעה חטאים') אי שם בתחילת דרכו, אך מי שלמעשה היה כוכב הסרט, היה מאחורי המצלמה (וגם מאחורי המיקרופון, מאחר והוא גם מספר את הסיפור לכל אורכו של הסרט), הבמאי של הסרט הוא רוברט רדפורד (בתור במאי 'הלוחש לסוסים', 'אריות ככבשים' שבשניהם הוא גם אחד הכוכבים), למען האמת אף לא אחד מהמוזכרים לעיל הרשימו אותי, המשחק היה די גרוע (לשם שינוי בראד פיט לא ממש הרשים אותי), הסיפור היה נוראי, ואם הייתי מפסיק לצפות בסרט בכל נקודה כלשהי ספק גדול אם הייתי חוזר אליו, לא מעניין מספיק ולא שומר על שום מתח באויר, פשוט סיפורים שנזרקים לאויר בלי הרבה קישורים ברורים ביניהם, ולעזאזל עם כל הדיג הזה, זהו הסרט שהתרכז הכי הרבה בדיג מאשר כל סרט אחר בו צפיתי (וצפיתי בלא מעט).

לפחות ברמה הטכנית הסרט שמר על איכות מאד גבוהה, תפאורה נפלאה שמכניסה את הצופים לאוירה של שנות ה20 וה30, יחד עם תלבושות מתאימות לתקופה, צילומים יפים מאד (במיוחד בסצנות הדיג), ולקינוח פס קול נהדר ולמרבה הפלא די מגוון, שמתאים את עצמו לכל סצנה וסצנה.

אני צפיתי בסרט, כשאני יודע עליו דבר אחד בלבד, בראד פיט מככב בו, ולכן שיערתי שהשם של הסרט הוא סוג של מטפורה ליחסיו של פיט עם מי שתהיה בת זוגו בסרט, ולמעשה התבדתי, ואז עברתי לתאוריה של הנהר שעובר בין דמותו של פיט לבין דמותו של אחיו, ושוב, טעות! ובכן, רק בדקה האחרונה של הסרט זכיתי לדעת מדוע בדיוק קיבל הסרט את השם, או יותר נכון מה משמעות השם הזה (מן הסתם הוא קיבל את השם מאחר וזהו שמו של הספר עליו הוא מבוסס, אך כמובן שלפני הצפיה בסרט כלל לא ידעתי על קיומו של ספר שכזה), הנהר שמוזכר בכותרת הוא הנהר בו נוהגים הבנים לדוג, ובסיום הסרט נורמן מספר על המנהג שלו, עדיין, לדוג, וכשהוא דג הוא נזכר בכל הדברים אשר עבר ובכל האנשים שהיו יקרים ללבו לאורך חייו, ובין כל אלו, כלומר האנשים והזכרונות שהיו חשובים לו בחייו, זורם לו הנהר, כלומר, הנהר הוא גם אחד הזכרונות, וגם זה שמקשר ביניהם, ובאומרו את השורות האלו, נורמן עודנו עומד ודג באותו הנהר ממש.

הסרט די הזכיר לי בכמה מובנים את 'רוחות של תשוקה' המצוין מ1994, כמובן שהקו המחבר הראשון ביניהם הוא הדמות של האח הכריזמתי, המרדן והאהוב ביותר על אביו בגילומו של בראד פיט (כשב'רוחות' המשחק שלו הרבה יותר טוב וסוחף), כשישנו עוד אח, מחושב יותר, משכיל יותר, שיצא וראה עולם, ועל פניו נדמה כי הוא מוצלח יותר, אך העובדות הן שהדמויות של פיט הרבה יותר מוצלחות מבחינה הגשמה עצמית כי בכל אחד ממהתפקידים הללו, הוא מגלם בחור חסר מעצורים שעושה ככל העולה על רוחו ובכך לדעתי הוא מוצלח הרבה יותר, קו מקשר נוסף הוא התקופה והרקע של שני הסיפורים, ממש אחרי מלחמת העולם הראשונה, בשנות ה20 וה30 של המאה הקודמת, כשהרקע לסיפורים הם איזורים די מרוחקים בעיירות קטנות במונטנה, נושא מסוים שהפריע לי ב'נהר' הוא הטכנולוגיה שבשימוש בסרט, מדובר בשנות ה20 וה30, אך נראה כאילו לכל אחד בסרט יש מכונית וטלפון, בעוד שב'רוחות', שכאמור עלילתו מתרחשת באותו זמן ומקום בערך, קשה מאד להניח את היד על מותרות שכאלה.

לסיכום, לא הייתי ממליץ לאף אחד לראות את הסרט, הוא פשוט לא מעניין וחסר כל משמעות נראית לעין, בהחלט אכזבה מבחינתי, הסרט הגרוע ביותר של בראד פיט שצפיתי בו וכנראה תצוגת המשחק הכי פחות מרשימה שלו, למרות שהיה בדמות פוטנציאל, אף על פי כן, נראה כי העובדה שפיט משתתף בסרט שומרת אותו בתודעה כלשהי עד היום (ולכן פיט גם מעטר את הפוסטר של הסרט בגירסאות המאוחרות יותר שלו כמו למשל עטיפות של הסרט בDVD או בלו-ריי), הסרט מקבל ממני ציון פושר של 4.5 מתוך 10 וגם זה הרבה בזכות שהוא הזכיר לי סרט מדהים כמו 'רוחות של תשוקה', רק חבל שהוא לא התקרב לאיכויות שלו.

http://www.imdb.com/title/tt0105265/