The Intouchables מחוברים לחיים

סרט קומדיה דרמטי צרפתי משנת 2011 שמביא סיפור אמיתי, מרגש ומצחיק בדרכו המיוחדת, כשיודעים מה היא העלילה של הסיפור ממש לא מצפים לכמויות הצחוק שנשפכות בסרט הזה, מדובר בסיפור של חיבור 'בלתי אפשרי' בין נכה עשיר ולבן לבין בן מיעוטים עני שבסה"כ רוצה חתימה כדי לקבל דמי אבטלה מלשכת הסעד ולכן מתייצב לראיון העבודה ובדיוק בגלל הגישה הזו הוא מקבל את התפקיד.

יוצרי הסרט הם אוליביה נקש ואריק טולדנו כששניהם כותבים את התסריט יחד וגם מביימים אותו בצוותא, הם עושים עבודה פשוט מדהימה, הדמויות מאד מקוריות (תסריט) והתוצאה על המסך מאד משכנעת ומציאותית (במוי), לא יצא לי לצפות ביצירות אחרות שלהם מאחר ולא צפיתי ביותר מדי סרטים צרפתיים, אבל הסרט הזה בהחלט עושה חשק לעוד, תוסיפו לזה צילומים מאד נקיים ויפים, נופים מרהיבים בכמה סצנות של הסרט, מוזיקה שנבחרה בקפידה ומוסיפה מאד לכל המתרחש ומעל הכל, גולת הכותרת מבחינתי, המשחק של שני השחקנים בתפקידים הראשיים בסרט וגם המשחק של כל הקאסט מסביבם.

הדמויות הראשיות בסרט הן של דריס, צעיר בן מיעוטים שמגיע מרקע די בעייתי ומתגורר בסלאמס של פאריס ואותו משחק ללא רבב עומר סיי המדהים, מאז 'תא 211' לא נתקלתי בתצוגה כל כך משכנעת של משחק (ולראייה סיי זכה בפרס ה'סזאר', האוסקר הצרפתי, בקטגוריית השחקן הטוב ביותר), הוא משחק כאן סוג של 'ערס' אם תרצו, אבל הוא עושה את זה בצורה מאד משכנעת, אי אפשר להבחין שמדובר במשחק ונראה כאילו סיי מתנהג כאן בטבעיות ושלא מדובר בתסריט שמכתיב לו מה להגיד ולעשות, שאפו גדול לשחקן הנפלא הזה, בהחלט צריך לצפות כדי להבין כמה שהוא משכנע בהופעתו בסרט הזה, לצדו בתפקיד פיליפ, אלמן פריזאי בהיר עור בעל אמצעים שנפגע בתאונה וכעת משותק מן הצוואר ומטה משחק פרנסואה קלוזט, מדהים לראות איך שהוא נכנס לדמות ולא מזיז כמעט שום איבר בגופו, אמין מאד, גם האישיות של פיליפ מיוחדת וצבעונית ובין שני הניגודים הללו נוצר קשר אמיץ ויוצא דופן, לא עוד אח סיעודי שילקק לפיליפ את התחת, תרתי משמע, מדובר כאן בבחור שנון ומצחיק שלא ממש שם פס על פיליפ או על אף אחד מעוזריו הנוספים ואומר תמיד את אשר על ליבו, כל מיני סיטואציות שמתרחשות בינהם פשוט מראות על כימיה מדהימה, וכל כך מהנה ומצחיק לצפות בסרט הזה, בנוסף לכך הוא גם מחמם את הלב.

זוהי אחת הקומדיות המהנות ביותר שיצא לי לצפות בהן בחיי, אך היא כמעט ולא מזכירה לי שום סרט אחר שנתקלתי בו, לא מדובר כאן בקומדיה עם הומור נמוך של פלוצים כמו הסרטים האמריקאים נוסח 'אמריקן פאי' או סרטי בוגרי SNL כמו אלו של וויל פארל או אדם סנדלר, סרטים שמתמחים בסיטואציות ביזאריות ובהומור שנוצר מאירועים לא הגיוניים ודביליים לחלוטין, מצד שני לא מדובר בסרט שמכוון גבוה ומתיימר להיות איכותי ושנון, כשכל הבדיחות הן סאטיריות, עוקצניות ומרומזות, מדובר בסרט דרמה שיש בו דמות כל כך צבעונית וכיפית (דריס) שמוסיפה חיוך גדול לסרט, תחשבו על יום עבודה שגרתי עם הבחור הכי מצחיק במשרד, זה הרושם שקיבלתי מהסרט הזה, הבעיה שאין עוד סרטים כאלו שפשוט 'כיף' לצפות בהם ולצחוק מהם, פשוט דמות מדהימה בסרט מדהים, סרט שלא מרים את האף וגם לא רדוד מדי, פשוט בגובה העיניים ועם זאת מאד איכותי מאחר והוא עשוי בקפידה ולא נגרר למחוזות קיטשיים מדי למרות הפוטנציאל הגדול לעשות זאת.

משהו נוסף שמייחד את הסרט הוא שהתחברתי לשתי הדמויות הראשיות למרות שיש בינהן אינספור ניגודים, כמובן שהדמות שמעוררת הכי הרבה הזדהות וחיבור היא זו של דריס, וזו כאמור אחת הדמויות היותר טובות שיצא לי לראות בחיי, הן מבחינת כתיבה והן מבחינת ביצוע, אך גם דמותו של פיליפ עוררה בי לא מעט רגשות של הזדהות וחיבור.

הסרט הזה מומלץ לכל מי שיש לו אפילו טיפה בגרות, לא הייתי ממליץ עליו לילדים או נערים שלא ממש מבינים עניין ומתלהבים רק מפלוצים או פיצוצים, אך באופן כללי זה סרט מחמם לב ומעלה חיוך וצחוק שהייתי ממליץ בחום לכל אחד להקדיש לו את הכמעט שעתיים שהוא דורש, צפיתי בסרט יחד עם הוריי שהם לא חולי סרטים כמותי או כמו אחי, וגם הם לא הפסיקו לצחוק לכל אורכו, סרט שלא משעמם לדקה, כיף לדעת שמדובר בסיפור אמיתי, מקבל ממני ציון נפלא של 9 (לכיוון ה9.5) מתוך 10.

למרות שבעברי (בעידן שלפני כתיבת הביקורות וההסתכלות הנוכחית שלי על סרטים) הענקתי למספר מצומצם של קומדיות ציון מושלם של 10 (לפעמים החויה שבזכותה זוכרים צפיה בסרט והאנשים שצופים איתך בו מוסיפים לציון הבסיסי של הסרט), אני חושב שמבחינת סרט שהז'אנר המאפיין אותו ביותר הוא קומדיה, זהו בהחלט הסרט הטוב ביותר שצפיתי בו.

http://www.imdb.com/title/tt1675434/