The Beaver החיים הכפולים של וולטר

סרט דרמה מ2011 שזכה בעברית לשם שקצת מסגיר מה הולך בו, העלילה של הסרט מספרת על וולטר בלאק, איש עסקים, נשוי ואב לשניים, שנקלע למשבר פסיכולוגי ושוקע בדכאונות חוזרים ונשנים וששום טיפול לא הצליח להטיב את מצבו, אחרי התדרדרות נוספת וכשלון נוסף לטפל בבעיה, אשתו של וולטר מרימה ידיים ומחליטה לזרוק אותו מהבית מאחר והוא מעכיר את האוירה של כל הבית ולוקח איתו לתהומות הדכאון את שאר בני המשפחה, לכן מדובר בהחלטה שתהיה בעלת השפעה חיובית בסיכומו של דבר למשפחה, את כל מה שהסברתי אנו מבינים מקריינות שמקדימה את תחילתו של הסרט, כאשר הסרט אכן מתחיל אנו רואים את וולטר בחדר שכור בו הוא מתגורר כשהוא שותה לשוכרה, וכבר מנסה להתאבד, ואז משום מקום, באופן הזוי, הבובה שהוא מצא באחד הפחים מוקדם יותר ביום כאילו ו'מקבלת חיים', מדובר בבובת פיתום של בונה (החיה בונה..), ודרך הבובה הזו וולטר מנהל את חייו ברובו של המשך הסרט, כשככל שהוא מתקדם אנו מבינים עד כמה מבחינתו של וולטר לבובה יש אישיות וחיים משלה.

הסרט עוכב גם אחרי חייו של פורטר, הבן הגדול במשפחה, נראה כאילו הסיפור של פורטר מצליח לאוורר את הסרט במעט מהאוירה הכבדה של העלילה הראשית, ובהחלט הצלחתי להתחבר לדמות שלו, והסיפור שלו, עם כמה שהוא צפוי, לא מקורי ולא הגיוני הוא בהחלט נקודה חיובית בסרט.

השחקנים בסרט מצוינים, מל גיבסון ('לב אמיץ', סרטי 'נשק קטלני') בתפקיד הראשי (של וולטר) מוכיח שוב שלמרות שבתור בן אדם הוא פוץ מרגיז, בתור שחקן הוא פשוט ע-נ-ק, משחק מדהים שלו, בתפקיד פורטר משחק אנטון ילצין ('בית הזכרונות', 'צ'ארלי בארטלט') ששוב גורם לי להגיד שהוא אחד השחקנים שהכי מהנה לצפות בהם ואני שמח שהוא עדיין ממשיך לקחת תפקידים בסרטים רציניים אחרי כמה סרטים קופתיים שהוא עשה לאחרונה, ג'ניפר לורנס ('אקס-מן: ההתחלה', 'קר עד העצם' עליו היתה מועמדת לאוסקר למרות גילה הצעיר), מצליחה לשבות את הלב בתפקיד נורה והולך ומסתמן שכמו ילצין, גם לורנס הופכת להיות אחת מהשחקניות הטובות ביותר ואחת מהמהנות ביותר לצפות בהן, חשוב לציין ששוב, כמו ילצין, גם היא ממשיכה לעשות סרטים רציניים לצד שוברי קופות שימלאו את כיסייה, את אוירת המשחק המצוין הורס ריילי תומס סטיוארט, שמשחק את הנרי, הילד הקטן במשפחת בלאק, חבל שלא מצאו ילד מוכשר יותר (וכמו שציין חברי לצפיה בסרט רועי, בגלל המראה שלו הוא היה מתאים יותר לשחק את אחיה של נורה מאשר בן למשפחת בלאק), עוד תפקיד בסרט, את זה של מרדית', אשתו של וולטר, מאיישת ג'ודי פוסטר ('שתיקת הכשבים', 'האמיצה'), שהיא גם הבמאית של הסרט, היא עשתה עבודה נהדרת הן בתור שחקנית ויותר מכך בתור במאית, את התסריט המעניין והמקורי (לפחות החלק על וולטר) לסרט כתב קייל קילן (שחוץ מהסרט היה מעורב בכתיבה לשתי סדרות טלויזיה), התסריט כאמור מאד מוצלח אך עם זאת די צפוי ולא הצליח להפתיע יותר מדי, בייחוד לא בסוף, עם זאת לא מדובר בתסריט רגיל לחלוטין ויש לו כמה נקודות מקוריות.

מבחינה מקצועית הסרט ממוצע ולא מתבלט מעל דרמות אחרות, אין כאן צילומים מרהיבים או אפקטים עוצרי נשימה, אך זה מתבקש מסרט שעוסק במשפחה להיות כמו שהסרט הזה אכן היה, הפסקול היה מעט מקורי אך שוב, לא משהו שנחקק בזכרון מבחינת הביצוע, בצדק, השאירו את כל הפוקוס לשחקנים.

אני אישית אהבתי והתחברתי, גם לסיפור הראשי וגם למשני, הוא ריגש, לעתים גם הצחיק, גרם לי להזדהות עם כמה מהדמיות וגם הצליח להעלות על פניי חיוך טמבלי בכמה נקודות, שני השחקנים שמשחקים בעלילת המשנה שיתפו פעולה בסרט נוסף, ואחרי שראיתי איזו כימיה נפלאה יש ביניהם, למרות שאני שונא סרטים בסגנון, אני די מחכה לראות את הסרט הזה (מדובר בדרמה הרומנטית 'כמו מטורף').

לסיכום, סרט נחמד פלוס, מומלץ לכל חובבי הדרמות באשר הם, אם אתם מחפשים קומדיה קורעת או אקשן תזזיתי זה בהחלט לא הסרט בשבילכם, סרט צנוע, נטול יומרות ומאד טבעי, מקבל ממני ציון של 7.5 מתוך 10.

http://www.imdb.com/title/tt1321860/