The Change-Up חיים בהחלפה

קומדיה קצת רומנטית משנת 2011 שמשחזרת רעיון שכבר נתקלתי בו לא אחת בעבר בסרטים (ובעיקר קומדיות) בהם צפיתי, הפעם, שני חברים טובים, שהם למעשה ההיפוך המושלם (קצת לא הגיוני שהם עדיין חברים, אבל בסדר, נוותר להם הפעם) מקנאים זה בחייו של זה בערב אחד של שתיה מוגזמת, דייב הוא עורך דין מבריק ומצליחן, בעל מסור ואב לשלושה שכפוף לאינספור התחיבויות, חוקים ומסגרות ומנגד מיצ', רווק הולל וחסר אחריות שאין לו אף מסגרת להתנהל על פיה ואז, למרבה הפלא (לא באמת) הם מתחלפים בגוף, וכך גם בחיים כשכל אחד צריך לחיות לפי הכללים של האחר, דרך מגוון רחב של קטעים מצחיקים היוצרים מנסים ללמד אותנו כמה לקחים על החיים ועל האיזון הנכון של הרצינות והנהנתנות שצריך כל אחד להנהיג בחייו.

אני חייב להודות שהסרט היה הרבה יותר טוב ממה שציפיתי, חשבתי שמדובר בעוד קומדיה רומנטית עבשה ולמעשה מצאתי את עצמי מתפרץ כמה פעמים מצחוק (התינוק שדופק את הראש פשוט קורע), ככה שללא ספק סיימתי את הסרט עם תחושה מאד טובה כלפיו, לפחות אם לשפוט לפי טעמי, הקומדיה הזו מכוונת יותר לקהל הגברי, וככזאת היה לי הרבה יותר קל לחבב אותה ולצחוק לכל אורך הסרט.

אחת הקומדיות שמשלבות בתוכן מעט רומנטיקה הטובות שראיתי היתה ללא ספק 'לדפוק חתונה' המצוין מ2005, ולכן, כשגיליתי שדייויד דובקין ביים גם את הסרט הזה כמה דברים הסתדרו לי בראש, ללא ספק יש לבחור כשרון כשמדובר בסרטים מהסוג הזה, להתסריט של הסרט אחראים שני תסריטאים (ג'ון לוקאס וסקוט מור) שכתבו גם הם סרט שנכנס לרשימת הקומדיות הטובות ביותר לטעמי, 'בדרך לחתונה עוצרים בוגאס' (הם כתבו גם את ההמשכון שלו), כשצוות כזה מתאסף, התוצאה תהיה חייבת להיות סרט קורע מצחוק והוא אכן כזה, החסרון הגדול שלו הוא העדר מקוריות, אם הסרטים הקודמים שהזכרתי היו סוג של פורצי דרך ומאד לא צפוים (לפחות 'בדרך לחתונה..') 'חיים בהחלפה' די צפוי ולא ממש הופעתי מההתפתחויות בו.

בסרט יש שתי דמויות ראשיות כאמור, והמהות של הסרט דרשה מהם להגדיל ראש מאחר והקונספט עליו נשענת העלילה הוא די טריקי מבחינת השחקנים, מפתיע שהדמות הראשית יותר היא זו של ג'ייסון בייטמן ('איך להפטר מהבוס', אך הוא מוכר בעיקר מהסדרה 'משפחה בהפרעה'), בייטמן שחקן מצוין, וגם הפעם הוא בהחלט מוכיח כמה הוא כשרוני עם משחק די משכנע, מי שהוא למעשה כוכב גדול הרבה יותר, רייאן ריינולדס ('רק ידידים', 'ההצעה') נמצא בדמות הפחות משמעותית, אני עדיין מחכה שריינולדס ישחזר את היכולות המרשימות שהוא הפגין ב'קבור' המצוין, אך בסרט הזה הוא די משחק על הילוך שני, ולא באמת אפשר לקנות את המשחק שלו, לצדם משחקות בסרט לזלי מאן ('אנשים מצחיקים', 'בתול בן 40') בתפקיד ג'יימי, אשתו של דייב שמשחקת בערך את אותו התפקיד שהיא עשתה בשאר הסרטים שלה, רק שהפעם נראה כאילו היא מעט טובה יותר (מאחר והתפקיד דרש יותר) ואוליביה ווילד ('טרון', 'הפלישה למערב' וכמובן התפקיד של 13 בסדרה המצוינת 'האוס') שכמו תמיד מוכיחה שכוח המשיכה הוא עניין יחסי, וכשהיא באיזור הכוח הזה חזק הרבה יותר, ללא ספק אחת הנשים היותר מדהימות שאפשר למצוא על המסכים בתקופה האחרונה, בסך הכל הופעה בינונית של השחקנים בסרט, אך שוב, זה יותר ממה שציפיתי.

כיאה לסרט קומדיה לא תמצאו בו יותר מדי אפקטים או היבטים טכניים שיצליחו להרשים אתכם, אך ללא ספק מדהים כמה אמיתי נראה הילד שדופק את הראש, מגיע להם ציון לשבח על הקטע הזה.

למרות שמדובר בקומדיה שבסופו של יום היא די רדודה וקיטשית, בין אם במתכוון ובין אם לא, הסרט מציג כמה פנינים של חכמה, כשהצופה מפרש מה שהוא רואה לנכון, אילו חיים עדיפים? חיים של משמעת עצמית מוגברת וויתור עצמי בכדי לרדוף אחרי השאיפות שלך? בחיים כאלו אתה משיג את מבוקשך ומתקבל בידיים פתוחות על ידי החברה ואתה נחשב למצליחן לכל הדעות, הבעיה היא שאין לך כבר זמן לשים לב להנאות הקטנות של החיים ולעשות מה שאתה רוצה, יש יותר מדי חוקים והתחיבויות שפשוט מבטלות אותך, כשהאופציה שמנגד חיים נטולי אחריות, בהם אתה קם מתי שאתה רוצה ועושה את מה (ואת מי) שאתה רוצה, כשכל גחמה שלך מתבצעת כאן ועכשיו ואין לך צורך לדחות סיפוקים והנאות, החיים הטובים כמו שנאמר, הבעיה שחיים כאלו, הם חסרי משמעות ושאיפות ואמנם אתה עושה כל מה שעולה על רוחך, אך לשם מה? הכל ריק מתוכן ובסופו של יום אין לך על מי להסתמך ועם מי לחלוק את הכל, אתה נחשב למפסידן ולא אחת נדחה על ידי החברה, ובכן, אני חושב שמה שצריך לעשות הוא למצוא את האיזון בין שתי הפילוסופיות הללו, וכך לחיות חיים מלאים ומספקים.

התחברתי מאד לשתי הדמויות הראשיות, הייתי מתוסכל עבורם, שמח בשבילם ואפילו קצת התרגשתי יחד איתם, כיף שרגשות שכאלו עולות במהלך צפיה בסרט, הסרט היה די צפוי אך עם זאת ראוי לשבח את הקומדיה שבו, מאד מצחיק, וכמו שכבר פירטתי, גם מסתיר כמה משמעויות די נכבדות בתוכו, יש כמה צדדים שקצת הפריעו לי כמו העובדה ששני אנשים כל כך שונים הם החברים הכי טובים או העדר חיי החברה של שתי הדמויות הראשיות (במיוחד של מיצ').

מומלץ בחום לכל חובבי הקומדיות (גברים יהנו יותר אם אתם שואלים אותי), הרבה יותר טוב ממה שציפיתי (גם מבחינת העלילה וגם מבחינת כמות הקטעים המצחיקים) אך עם זאת לא מקורי מספיק ודי צפוי, מקבל ממני ציון נאה של 7 (לכיוון ה7.5) מתוך 10.

http://www.imdb.com/title/tt1488555/