Temple Grandin טמפל גרנדין

סרט דרמה עטור פרסים זה, שהופק ישירות לטלויזיה על ידי חברת HBO וקטף פרסים רבים (15 מועמדויות לאמי, מתוכן 7 פסלונים וכמובן פרס גלובוס הזהב לשחקנית הראשית), מביא אלינו את סיפורה המרגש, יוצא הדופן ומעורר ההשראה של טמפל גרנדין, ומלווה אותה לאורך הדרך רצופת המכשולים עליהם היה עליה להתגבר ולאורך כל הדלתות בהן עברה.

קלייר דאנס ('רומיאו+ג'ולייט', 'אבק כוכבים') משחקת את טמפל יוצא מן הכלל, מה שזיכה אותה בגלובוס הזהב ובאמי, היא נכנסת לנעליה של אוטיסטית, בעלת מוח מיוחד ויוצא דופן שגורם לה לראות את העולם בזוית אחרת מזו שאנו מכירים, ובצורה משכנעת מאד היא גרמה לי להאמין לרגע שהיא באמת אוטיסטית, מאד התחברתי לדמות, הרגשתי אליה המון סימפטיה ואמפתיה, דייויד סטאת'יירן וג'וליה אורמונד (שמשחקים את ד"ר קרלוק ואת אמה של טמפל, בהתאמה) משחקים גם הם יוצא מן הכלל (ולראיה זכו גם הם בפרסי אמי) ויחד איתם התחברתי לדמות הראשית עוד יותר.

הסרט ערוך בצורה מעט שונה מן המקובל, מה שמוסיף לו עוד עניין ותוכן, לפרקים אנו נעים קדימה ואחורה במסלולה של טמפל ובמהלך כל הסרט אנו מקבלים סוג של חזיונות כפי שהם נראים במוחה של טמפל, דבר שלי אישית עזר להתחבר עוד יותר לסרט.

התפאורה והתלבושות מאד משכנעות וגרמו לי להאמין שאכן מדובר בשנות ה60 וה70 בדרום ארה"ב, האיפור גם הוא טוב מאד, אם תראו איך קלייר דאנס נראית בסרט ובמציאות לא תאמינו שמדובר באותו אדם, מה שרק מוסיף נקודות לסרט.

הסרט נפלא בפשטותו ובצניעותו של הסיפור (לא כמו כל ניפוחי הסיפורים האמיתיים עם טאצ'דאון בשניה האחרונה של המשחק) כמו כן בפשטות ובצניעות של טמפל גרנדין בביצוע הכל כך נפלא של קלייר דאנס, הסרט יכול להיות מסחטת דמעות למי שרגיש לסיפורים יפים כאלו, אני ממליץ בחום לראות ולהתרגש, אני מעניק לו את הציון 8.5.

כאמור, הסרט מבוסס על סיפורה האמיתי של אישה שנולדה אוטיסטית ועברה מעל מכשולים גבוהים מאד, וזכתה להשיג מה שאנשים אחרים ורגילים יכולים רק להתקנא בו, בעלת תואר פרופסור ומרצה בעלת שם עולמי בתחום בה התמחתה בנוסף להרצאותיה הקשורות לאוטיזם בהן היא מרצה אחרי שחוותה על בשרה קשיים רבים, יצא לי לראות בטקס פרסי גלובוס הזהב את קלייר דאנס מודה לטמפל (שהיתה בקהל) ורק אחרי שראיתי את הסרט הבנתי כמה היא התחברה אליה וחשה אליה אהבה, דבר שקשה לא לעשות נוכח הישגיה המדהימים של האישה המדהימה הזו, הייתי רוצה להוסיף, שכאחד שדי אוהב חיות (אפילו צמחוני), ריגש אותי לראות איך הרגישה טמפל כלפיהם, לטענתה מאחר והבקר קיים רק בשביל להגיע לצלחות שלנו אנו צריכים לכבד אותו, וכל מפעל חייה מוקדש למתן תנאים הומניים והוגנים יותר כלפי הבקר, באמת להעריץ אותה.

http://www.imdb.com/title/tt1278469/