13 Assassins ו 13 מתנקשים

סרט סמוראים יפני משנת 2010 המספר את סיפורם של 13 סמוראים שחוברים יחדיו בכדי להתנקש באדון רשע גם אם זה יעלה להם בחייהם (כיאה לסמוראים), הבמאי של הסרט הוא טקאשי מיקה והשחקנים בתפקידים הראשיים הם קוג'י יאקושו וגורו ינאגאקי.

הסרט מתרחש בסוף עידן השוגונים ביפן (אמצע המאה ה17) ומתחיל עם תאורם של מעשיו של האדון נריצוגו (ינאגאקי), שמצטייר כסדיסט אכזר וחסר כל רחמים ומצפון שעושה כאוות נפשו בכל מי שנופל בידו, בהמשך אנו מצטרפים לשינזאמון (יאקושו), סמוראי בכיר, עליו מוטלת משימה, להרכיב 'צבא' קטן של סמוראים ולהתנקש בחייו של נריצוגו, והסרט מראה את תהליך גיוס הלוחמים לאחוות הסמוראים בראשותו של שינזאמון, הכנותיהם לקראת הקרב, ובמערכה האחרונה שנועלת את הסרט, מתרחש הקרב הגדול.

בהתחלה הסרט נראה מאד מאד מבטיח ומקורי, כחובב התרבות היפנית העתיקה, אני שמח כשלעיתים יוצאים 'סרטי סמוראים' איכותיים, אך אני לא מתכוון לסרטי סמוראים במובן הקלאסי שלהם, אני חובב סרטים, דרמטיים לרוב, שמציגים סיפורים אודות אנשים שחיו ביפן בתקופה הפידואלית או בסמוך אל התקופה הזו, ונוהגים להציג מנהגים ומסורות שאין תרבות שניה לה, כמו 'סמוראי הדמדומים' ו'אהבה וכבוד' המצוינים של יוג'י ימאדה, ואפילו סרטים שהם לא יפניים כמו 'זכרונותיה של גיישה' ו'הסמוראי האחרון' שמביאים בפנינו את התרבות היפנית העתיקה והעשירה בצורה מאופקת, מוקפדת ואיכותית ומעבירים את החוויה היפנית בשיא העוצמה והיופי, ואכן בתחילתו הסרט נראה כאחד כזה, תחילה החארקירי, לאחר מכן האישה המסכנה (כשתראו תבינו) ששניהם נראו כמו בילד-אפ לסרט ענק (כמו שהציון שלו בIMDb מרמז), אך לאחר כ25 דקות הסרט נרגע ומלבד השחזור התקופתי הבאמת מדהים, וכמה אפקטים נהדרים במהלך הקרבות (למרות שהיו גם אפקטים שהיה ברור שנעשו במחשב..) הסרט פשוט התדרדר מרגע לרגע, גם מבחינת פס הקול של הסרט, הוא היה שגרתי לחלוטין, אמנם מהוקצע מאד אך עדיין, אם היו מעורבים בו כלי נגינה יפניים מסורתיים, אני מאמין שזה היה תורם לי לחווית הצפיה ושואב אותי עמוק יותר לתוך האוירה והסיפור.

התסריט היה גרוע ביותר, וצפוי עד כאב, כל כך לא נחוץ כל מה שעשו בסרט (שלפי ויקיפדיה מבוסס על אירוע שכביכול התרחש במציאות, אך זה נראה יותר מדי מוגזם מכדי להאמין) בכדי להרוג אדם אחד, הציגו את הסמוראים באופן לא מספיק אמנתי והרבה זמן ניסו פשוט להצחיק, ולמען האמת ישנה אתנחתה קומית בדמותו של 'קיגה קויוטה' צייד הזוי למדי שהם מצאו באמצע הדרך שעוזר להם ועקב התחשלותו ביערות נראה כאילו הוא בן אל-מוות, אפילו שד, והוא די הצחיק אותי אם להודות באמת, כל הדמויות היו נורא שטוחות, וכאילו שלא מספיק קשה לזהות פרצופים של 13 יפנים שונים שלבושים כמעט אותו דבר,  ולהבדיל ביניהם (על שם המשימה הזו נעשה הסרט 'משימה בלתי אפשרית'),  והשמות שלהם, מאחר והם יפנים, הם מאד מסובכים, קשים להגיה ולא נקלטים, גם לא ניתנה לי ההזדמנות להתחבר לאף אחת מהדמויות, כך שהזיהוי היה נורא קשה, מבחינת המשחק היו רגעים נפלאים לצד משחק מוגזם ולא איכותי, אני מאמין שבידיים הנכונות התסריט והסרט יכלו לצאת טוב הרבה יותר.

אם כבר עשיתם סרט כל כך לא הגיוני ולא מתיימר להיות איכותי, חבל שלא נסחפו קצת יותר בסצנות של הקרבות, אם זה לא 'סמוראי הדמדומים' שיהיה כבר 'זטואיצ'י' מצדי, אך גם כאן התאכזבתי, הקרבות הגיעו בשלב מאד מתקדם בסרט, עד לתחילתם כמעט ולא ראיתי חרבות נשלפות (אולי פעמיים ולא ליותר מ2 דקות של סצנה), ולמרות שהקרבות היו די ארוכים, היה חכם יותר לפזרם לאורך הסרט כולו על מנת לשמור על ערנות הצופים שכמעט ומתפוגגת על לתחילת הקרב (שמתחילתו הוא נמשך עד לסופו של הסרט), הכרואוגרפיה של הקרבות היתה סבירה בחלק מהזמן, אך היו גם כמה קטעים נוראיים (וגם מעט הבלחות של מהלכים משובחים וכל מיני דברים מקוריים שלא ציפיתי לראותם בקרב) והיה נראה כאילו שכשמישהו מדבר אז כל האנשים בזירת הקרב עושים 'פוס משחק' ומחכים לו שיסיים לדבר ורק אז ממשיכים, עוד תופעה מאד לא ברורה היתה זו שכמעט אף אחד לא תקף את אויבו מאחור, מאד לא הגיוני, במיוחד אם נתיחס ליחס הכוחות בין 2 המחנות, כמובן שהסמוראים ה'רעים' היו מאד חלשים, ומיעטו לעשות משהו מרשים ('המאסטרים' שלהם לעומת זאת כן היו חזקים, ממש כמו משחק מחשב) אבל מה שהכי הרגיז אותי הכי הרבה הוא שהסמוראים הרעים פשוט לא נגמרו, לא משנה כמה מהם הרגו, ולאחר כמה דקות, בסיום 'הקרב הגדול' נשארו רק 4 (כשדקה לפני היו כמה עשרות), אז בכל מובן, אכזבה של סרט.

למרות האכזבה, לא סבלתי לצפות בו (גם התרגום איתו צפיתי בסרט היה גרוע, חלקים נרחבים בסרט נותרו ללא תרגום, ובדרך כלל בסרט ביפנית זה קריטי, מזל שהכל היה כה צפוי, שזה לא היה קריטי להבין מה שדיברו), השחזור התקופתי והדגשים על הקוד הסמוראי הסבו לי הנאה, אם אתם חובבי יפן או סרטי סמוראים אז הסרט הוא בשבילכם, אבל אל תצפו ליותר מדי, לכל מחפשי האקשן או מחפשי הדרמות, יש לכם חצי סרט להנות (תחילה דרמטי ולאחר מכן מלחמתי), כאמור אני חובב תרבות יפנית ובכל זאת הסרט העביר לי את הזמן בכיף ולכן אני מעניק לסרט ציון של 6 סימפטי מתוך 10.

1 תגובות על הביקורת:

roi hatuka אמר/ה...

אכן סרט מבטיח בהתחלה ומעורר ציפיה והתרשמות אך הוא מתחיל להסתבך ולשעמם אפילו, סרט נחמד עם קטעי לחימה מרשימים במיוחד אך לא יותר מזה 5\10 בישבילי

הוסף רשומת תגובה