The Talented Mr. Ripley הכשרון של מר ריפלי

מותחן פשע דרמתי משנת 1999 בכיכובו של מייט דיימון ('זהות' בטרילוגיה, 'סיפורו של וויל האנטינג'), כשלצדו גווינית' פאלטרו ('סילביה', 'בכוח הקאנטרי') וג'וד לאו ('אינטלגנציה מלאכותית', 'אויב בשער') ובבימויו של אנת'וני מינג'לה ('הפצוע האנגלי', 'קולד מאונטן') שגם עיבד את הספר לתסריט.

הסרט מספר על טום ריפלי (דיימון) שנשלח על ידי הרברט גרינליף להחזיר את בנו דיקי (לאו) לניו יורק מאיטליה, שם הוא מתגורר עם ארוסתו מארג' (פאלטרו), כשטום מגיע לאיטליה הוא מתחבר אל הזוג ובהמשך הסרט עובר המון תהפוכות שלא הייתי רוצה לפרט עליהן.

הסרט מבוים ומתוסרט בצורה כזו, שלאורך כל הסרט (לפחות על פי מה שאני הבחנתי) אנו עוקבים אחרי טום, והוא נמצא בכל סצינה וסצינה בסרט, כאשר אין אנו יודעים מה עושות שאר הדמויות כשטום אינו בנמצא, וזה חלק שמאד אהבתי, בדרך כלל כשלדמות הראשית אין מספיק עומק אני מתקשה לחבב את הדמות הזו, אך הפעם, העובדה שאין אנו יודעים דבר על עברו המעורפל של ריפלי רק הוסיף עוד מסתורין לעלילה המפותלת ומסובכת גם כך, בתחילת הסרט קשה מאד לנחש מה יקרה בסופו, הסרט מאד מתח אותי ומצאתי את עצמי מנחש כל פעם מה הולך לקרות (די גאה לאמר שצדקתי בהכל, ולמרות זאת, הסרט לא כל כך צפוי).

כל השחקנים משחקים נפלא, מאט דיימון הצליח לשטות בי יותר מפעם אחת במשחק מסתורי ומלא סתירות, לפעמים הוא נראה הומו ולפעמים הוא נראה אחלה גבר, באמת משחק משכנע שלו, מלבד השחקנים שכבר הזכרתי ניתן למצוא בסרט עוד כמה שחקנים מוכרים, בניהם פיליפ סימור הופמן ('קפוטה', 'לפני שהשטן יודע שאתה מת') וקייט בלאנשט ('בבל' 'שר הטבעות'), כמה מהשחקנים גם מדברים במבטא שהוא זר להם והם עושים זאת מצוין (ג'וד לאו במיוחד, ובאופן כללי הוא משחק טוב מאד בסרט).

מבחינת התפאורה והתלבושות עשו עבודה מצוינת, היות והסרט מצולם באיטליה (או לפחות כך זה נראה), העבודה היתה אמורה להיות קשה עוד יותר, ועם זאת, בהחלט השתכנעתי שמדובר בנופיה הציוריים של איטליה מימי שנות ה60' המוקדמות, עם המכוניות, הבגדים והרחובות, שמעוצבים ומצולמים באופן נפלא, פשוט לא להאמין שהסרט צולם על סף כניסת המילניום ה3, עם זאת אוסיף שיכלו עוד טיפה לנסות ולהכניס את הצופים לאוירה של איטליה.

מבחינת מוזיקה, הסרט שילב בין כמה דברים, ראשית כל התנגן לו כמובן פסקול ברקע, שהיה די יוצא דופן בכך שהוא לא התאפיין בכלי נגינה של תזמורת כמו שאנו רגילים בשאר פסי קול, עוד השתלבו בסרט קטעי ג'ז, חלקם אף באיטלקית, וגם מספר קטעי מוזיקה קלאסית ואף אופרות, בסך הכל רמה די גבוהה של מוזיקה בסרט, גם האיפור והאפקטים היו טובים (במיוחד בסירה), אם כי לא נדרשו להם יותר מדי במהלך הסרט.

באמת שהצליחו למתוח אותי, משחק מצוין, תסריט נפלא שנשען על ספר (שלא קראתי אותו אך אני יכול לשער שהוא די טוב אם לשפוט לפי העלילה של הסרט) ובמוי נהדר, בהחלט שחזור תקופתי כמו שצריך, לא סרט מהיר ולעתים יכול גם לשעמם במקצת, לא מומלץ לחובבי סרטים בקצב מהיר או למי שמחפש קומדיה קלילה, סרט מותח ומעט כבד, מקבל ממני ציון מכובד של 7.5 מתוך 10.

0 תגובות על הביקורת:

הוסף רשומת תגובה