The Boondock Saints הקדושים מבוסטון

סרט פשע מלא אקשן משנת 1999, בכיכובם של נורמן רידוס ('פנדורום', המתים המהלכים'), שון פטריק פלאנרי, דייויד דלה רוקו (אפשר להגיד שחוץ מ'הקדושים' 2, ההמשך של הסרט הזה, הם לא עשו יותר מדי) ו-ווילם דפו (סרטי 'ספיידר-מן', 'מאחורי החומות' ובשנים אחרונות התפקיד של אסי דיין ב'בטיפול' האמריקאית), מי שיצר את הסרט הזה הוא טרוי דאפי, ש'הקדושים מבוסטון' 1 ו2 אלו הם סרטיו היחידים, והוא כתב וביים את שניהם, כאמור, הכוכבים הראשיים של הסרט הזה (מלבד דפו) לא עשו שום דבר טוב חוץ ממנו (תפקידים משניים בסרטים סוג ב' כמו המסור או בלייד), ולא היה קשה לגייס אותם לסרט ההמשך שיצא ב2009.

הסרט מתרחש כמובן בבוסטון, ומספר על שני אחים איריים בשם קונור (פלאנרי) ומרפי (רידוס) מק'מאנוס וחברם האיטלקי רוקו (נחשו מי משחק את הדמות של דייויד דלה רוקו..) שעובד כנער שליחויות (למרות שהוא בן כ40) באחת ממשפחות הפשע, שלושת החברים מחליטים אחרי השתלשלות אירועים מאד מוזרה להיות סוג של לוחמי פשע ולנקות את הרחובות מאנשים רעים, כשבצדו השני של החוק, נמצא סוכן הFBI פול סמקר (בגילומו של דפו, שמשום מה עשו את הדמות שלו הומו), סוכן מאד חכם שמתעסק בכל מה שקשור לפשע המאורגן, ומנסה לפענח מי עומד מאחורי שורת חיסולים שפוקדת את העיר. 

אני חייב לציין שקיבלתי מהסרט תחושות מעורבות, מצד אחד מדובר בסרט די חובבני מבחינת תסריט, דמויות ומשחק, ומצד שני הוא מאד מקורי ומפתיע בדיוק באותם תחומים, כל מה שקורה בסרט לא הגיוני לטעמי, אך בכל זאת הוא מעניין מאד ולא דומה לשום דבר אחר שתיתקלו בו, הוא מפתיע ולא נסחב אחרי תבניות מוכרות מסרטים אחרים, הדמויות בו שטוחות מאד ולא יודעים עליהן דבר, ומצד שני מקוריות מאד ומעניינות מאד, העלילה כפי שציינתי, לא יכולה להתקיים באף יקום מקביל מרוב שהיא לא הגיונית, ועדיין, צפיתי ונהניתי, המשחק היה נראה לעתים מוגזם, לעתים לא מתאמץ (ואפילו ציני), ועדיין מאד אהבתי את הדמויות והאמנתי לשחקנים (למעשה המחשק הכי טוב בסרט הוא בסוף, עם הקרדיטים), הדברים היחידים שאני יכול להגיד שאיכשהו מזכירים לי את הסרט הזה הם הסרטים של טרנטינו וסרטי קומיקס על גיבורי על, מה שמשותף לכל הסרטים האלו, הם שהם חסרי כל הגיון, יחד עם זאת, כמו הסרט הזה, גם סרטיו של טרנטינו (וחלק קטן מסרטי הקומיקס) מעניינים ומקוריים מבחינת העלילה והדמוית שלהם, לפי דעתי יכלו להדגיש קצת יותר את כל הנושא של האירים, איטלקים ורוסים, אך עדיין, הסרט והדמויות בו היו פשוט תענוג.

הסרט עשוי בצורה מאד מגניבה, כל הסצינות שבהן אנו רואים מה קרה מסוגננות נפלא, קודם רואים את התוצאות של מה שקרה, ורק אחר כך, כשמגיע לשטח סמקר (דפו) ומביט על זירת הפשע, אנחנו רואים מה בדיוק התרחש באותו מקום כמה שעות מוקדם יותר, בתוספת של הילוכים איטיים, ולפעמים גם עם ביקורת של הבלש על כל המתרחש כאילו מרחץ הדמים היה לא אחר מאשר משדר ספורט טלויזיוני, המוזיקה שמאד מוסיפה לאוירה הייחודית של הסרט מערבת בין גיטרות חשמליות, מזמורים אופראיים וחמת חלילים, בהחלט לא משהו שיצא לי להתקל בו, בהחלט אוירה מגניבה שמסבירה איך הסרט הפך לקלאסיקה.

אני חייב לציין שצריך להיות באמת כשרוני בכדי להצליח לעשות סרט כזה טוב בבמוי ותסריט אישי של בחור כל כך צעיר, וכמעט כל סרט אחר שהיה נעשה תחת אותן נסיבות היה נראה בעיניי ככשלון חרוץ, ולא חסרים כשלונות שכאלו, הוא חובבני בהרבה היבטים, דבר שיכול להרוג כל סרט אחר, ולגרום לי לקלל את הרגע שבו את התחלתי לצפות בו, אך לא הפעם, מדובר בסרט מבריק, שלמרות ואולי בגלל שהוא חובבני הפך לקאלט, טרוי דאפי, שכשביים את הסרט היה בן פחות מ30 יכול היה להגיע להרבה יותר מאשר הסרט הזה וההמשכון שלו וחבל שהוא לא ניצל את הכשרון שלו (כמו שעשה טרנטינו, שדאפי די מזכיר אותו), תסריט טוב יותר ושחקנים מקצועיים ומפורסמים יותר שהיו משחקים אמנתי ואמין יותר היו רק גורעים מהסרט ההזוי והנפלא הזה, הקסם שלו הוא באוירה שהוא משדר ואנשי מקצוע טובים יותר היו הורסים את האוירה הזו, הסרט גרם לי להרגיש הרבה דברים, חשבתי שהוא מצחיק (אבל לא עד כדי כך שאפשר לצחוק ממנו), הוא מתח אותי (אבל לא עד כדי כך שאוכל את הציפורניים) ויותר מכל הוא גרם לי להנות מהסצנות היפהיפיות של השחזורים של כל מה שקרה, וגרם לי להיות בצד של האחים מקמאנוס ולהזדהות עם המטרה שלהם, מומלץ בחום רב לכל מי שאוהב סרטי אקשן מגניבים, מקבל ממני ציון מכובד של 7.5 מתוך 10 (אפילו יותר מזה, אני חושב ש7.8, הציון אותו קיבל בIMDb מתאים לו בדיוק).

http://www.imdb.com/title/tt0144117/