Limitless ללא גבולות

מותחן מעט יוצא דופן מ2011 בבימויו ניל בורגר ('אמן השליות'), המבוסס על ספר ומציג את סיפורו של אדי (ברדלי קופר), סופר כושל שמקבל מגיסו לשעבר, אותו לא ראה 10 שנים, גלולה שמשנה את חייו מקצה לקצה.

הסרט די יוצא דופן כי הוא לא בדיוק מותחן שגרתי, וגם לא בדיוק סרט מד"ב שגרתי, גם לא הייתי קורא לו דרמה מאחר ורוב הדמויות שטוחות כמו חזה של ילדה בת 9, אבל יש לו מן קסם מסוים שגורם לך להנות מלצפות בו, על אף ש99% ממה שקרה בסרט היה צפוי (לדעתי לפחות) עדיין היה בו משהו מיוחד ולא רגיל, התבנית של הסרט היא סופר שגרתית (כושל – מצליח – מתמודד עם קשיים – כמעט מת – מצליח בסופו של דבר) אבל עדיין היוצרים הצליחו לרתק אותי למסך, בלבי תהיתי שאולי יהיה כאן משהו לא צפוי.

ברדלי קופר (סרטי 'בדרך לחתונה עוצרים ב..' והעיבוד הקולנועי ל'צוות לעניין') ממש העיף אותי, השחקן היפיוף שהורגלתי לראות בסרטי קומדיה או אקשן עם דמות שהיא חסרת כל רובד, מפתיע עם משחק מגוון (באמת שרואים את ההבדל כשאדי על הגלולה או כשהוא לא נטל אותה), בתחילת הסרט ברדלי קופר נראה פשוט בנאדם ממוצע, ואפילו פחות מממוצע, וזה משהו שלא ראיתי בסרט אחר שלו, באמת שיחק אותה, שאר השחקנים גם משחקים טוב (אבל לא היו להם הרבה סיבות להתאמץ מאחר והדמות היחידה שיש בה קצת עומק היא הדמות הראשית), נחמד לראות את רוברט דה-נירו (נו באמת, אני לא צריך לספר לכם איפה הוא שיחק..) בסרט שהוא לא תחתית האיכות (כמו 'פגוש את הפוקרים הקטנים' שהוא עשה לאחרונה), הוא באמת צריך לתת לאיזשהו סוכן לסנן את התסריטים שמגיעים אליו (את זה שניקולס קייג' עושה סרטי סוג ז' אפשר לתרץ בחובות הענק שלו, אבל אני לא מבין מה בדיוק התירוץ של דה נירו).

האפקטים הויזואלים (ממש מההתחלה מבחינים בכך) מאד מרשימים, אפילו המשחקים של התאורה בכמה קטעים בסרט שבאים להבליט את השפעת הגלולה מאד משפיעים על החוויה, האיפור מאופק אך מצוין ומעביר את המסר, הפסקול לא מדהים אך בהחלט טוב ומתאים לאוירה והצילומים שכביכול מציגים לנו מה רואה הדמות כשהיא בהשפעת הגלולה מוסיפים גם הם.

מה שמאד אהבתי בסרט הוא העובדה שגרמה לי לתהות מה אני הייתי עושה במקום אדי בכמה נקודות בסרט, ואיך אני הייתי פועל לו הייתה לי אפשרות להניח את ידיי על גלולה מופלאה שכזו, הרעיון המרכזי בסרט הוא רעיון שכבר חשבו עליו בסדרות, סרטים וספרים אחרים, וזהו הרעיון של ניצול גדול יותר של מהמוח ממה שיכולותינו מאפשרות לנו, 'ד"ר מוהינדר סורש' מדבר על זה בפרק הראשון, ויכול להיות שזו הייתה אפילו סצנת הפתיחה של 'גיבורים', וגם זכור לי 'קייל' מ'קייל XY' שנראה שחלק מהסרט קצת מושפע ממה שקורה בסדרה הזו, והרעיון הזה תמיד גורם לי לחשוב, 'איך בדיוק אפשר לנצל יותר אחוזים מהמוח שלנו..?' ככה שהם הצליחו לגרום לי שוב לחשוב וזה משהו רק מעלה את הרמה של הסרט מבחינתי.

בסך הכל מדובר בסרט טוב שכיף מאד לראות למרות שהוא צפוי, לא משעמם לרגע (ומדובר על סרט בן יותר משעתיים) ומצד שני לא רץ יותר מדי מהר, די קשה להרוס לאחרים את הסרט ולהגיד מה קורה בסוף כי הסוף הוא די פתוח, לא ברמות של 'מר אף-אחד' או 'ההתחלה' אבל עדיין גורם לך לשאול את עצמך 'מה בדיוק קורה כאן?', קופר בלי ספק בהופעה הטובה ביותר שלו עד היום וגורם לי לצפות לעוד ממנו, מקבל ממני ציון של 7.5 מתוך 10.

 http://www.imdb.com/title/tt1219289/