Never Let Me Go לעולם אל תתן לי ללכת

דרמה רומנטית סופר כבדה משנת 2010 שמשלבת גם אלמנטים בדיוניים בכיכובם של קארי מוליגאן ('לחנך את ג'ני', 'דרייב'), אנדרו גארפילד ('בוי A', 'הרשת החברתית' ובקרוב כוכב 'ספיידרמן') וקירה נייטלי ('כפרה', 'שודדי הקריבים') ובבימויו של מארק רומאנק (בעיקר סרטים דוקומנטריים או קליפים מוזיקליים אך יש לו ברזומה את 'החיים בתמונות' המצוין עם רובין וויליאמס), רצוי לדעת שהסרט, מלבד חלק מהאולפנים שהפיצו אותו, הוא בריטי לכל דבר, וככזה הסרט מעט שונה מהסרטים ההוליוודים שהורגלנו אליהם.

הסרט מביא את סיפורם של שלושה חברים, מאז ילדותם המשותפת בפנימיית האלישם (פנימיה שמטרותיה שונות מאד מאלו שכולם מכירים) ועד לשנות ה30 לחייהם, כשיש התמקדות על 3 שלבים בחייהם, גיל 10, גיל 18 וגיל 27, רוב רובו של הסרט מתרחש באיזורים כפריים או עיירות נידחות ודלות אוכלוסיה, ומזג האויר לרוב אורכו של הסרט הוא די סתווי, מה שמגביר את האוירה האפרורית ששורה עליו מלכתחילה, זהו סרט לא קל, במיוחד לקראת הסוף, הוא מבוסס על ספר של סופר יפני בשם קזואו אישיגורו שעל אף היותו יפני, מתגורר בבריטניה וכותב באנגלית, כך שלאלכס גארלאנד ('שמש','28 יום אחרי') לא היתה עבודה קשה מדי בעיבוד התסריט.

הסרט מתעסק בנקודות אפלות שלא היינו רוצים לגעת בהן, הוא מציג חיים של ילדים שגורלם נחרץ מבעוד מועד, וכל חייהם הם לשם מטרה אחת, ולפחות ע"פי הסרט כולם משלימים עם הגורל שלהם ולא מנסים לברוח ממנו, אם כבר הם מנסים לדחות את קיצם המתקרב במהרה; הסרט הוא מעין גרסה דרמתית יותר לסרט הוליוודי עתיר תקציב שנעשה בעבר והתעסק באותם נושאים בקירוב, רק שהסרט האמריקאי היה עתיר אפקטים וכוכבים והשתמש במשיכת קהל רחב ואפקטים מפוצצים על מנת להעביר את המסר הנוקב שבו, מדובר בסרט 'האי' ('The Island') בכיכובם של סקרלט ג'והנסון ויואן מק'גרייגור משנת 2005 ונראה כאילו היווה השראה לכותב היפני היות והספר והסרט יצאו כמעט במקביל, ב'לעולם אל תתן לי ללכת' מסתכלים על אותו הנושא מזווית שונה, ולא מתקוממים נגד העובדות ה'קיימות' במציאות של הסרט, סרט מאד מאופק שמספר סיפור מאד עצוב ומעביר מסר די נוקב.

אני חייב לציין שהגעתי לצפיה בסרט ללא ידיעה במה הוא עוסק, לפי הפוסטר וההגדרה שלו בIMDb שיערתי שמדובר ב'עוד' סרט רומנטי מעט עצוב (היות והוא הוגדר כ'דרמה רומנטית'), העובדה שגארפילד מככב בסרט עודדה אותי ומאחר ועד היום כל סרט בו השתתף הכוכב הצעיר היה איכותי ולא מתפשר, ואכן כל השחקנים בסרט הפגינו יכולות משחק מצוינות, נייטלי, שאנו רגילים לראות בשמלות גדולות ומפוארות, בתפקיד מאד משכנע, במיוחד לקרת הסוף היא מוכיחה שהיא שחקנית נהדרת, מוליגן בתפקיד מאופק ושקט וכמובן גארפילד, משחק מדהים כהרגלו, בהחלט ניכר היה בפניהם של השחקנים כאילו כל אחד מודע לגורלו, והם שיחקו את תפקידיהם באופן משכנע ביותר המרמז על כך כאילו הם עברו בחייהם מה שעבר על הדמויות אותן גילמו, בהחלט התרשמתי לטובה, גם הילדים מהמערכה הראשונה בסרט שיחקו נהדר, גם הבמוי והעריכה הוסיפו לסיפור הנהדר לא מעט, הצילומים היו סבירים ולא יוצאים מגדר הרגיל והפסקול היה לא יוצא דופן אך מרגש בדרכו.

ציפיתי לעוד סתם סרט רומנטי וחסר כל עומק ומסרים וקיבלתי דרמת מד"ב רומנטית בעלת מסר נוקב שגרמה לי למועקה בלב וכמעט וגרמה לי לבכות, בהחלט הייתי בנקודות מסוימות בסרט על סף דמעות, כמובן שמדובר בסרט בדיוני, אם אתם לא בקטע של דרמות במשקל כבד אל תתקרבו לסרט הזה, מאד לא מומלץ למי שמחפש סתם סרט רומנטי קליל, ובטח לא לחובבי אקשן ופיצוצים, סרט אלגנטי ומאופק שבדרכו המיוחדת העביר מסר חשוב ונגע מאד ללבי, ולכן אני מעניק לו ציון מכובד של 8.5 מתוך 10.

http://www.imdb.com/title/tt1334260/