Back to the Future בחזרה לעתיד

טרילוגיית סרטי הרפתקאות קומיים עם גוון של מדע בדיוני שכותריה יצאו בשנים 1985, 1989 ו1990, הסרט הראשון היה הצלחה אדירה ולכן מספר שנים מאוחר יותר החליטו היוצרים לצלם שני סרטים נוספים, יוצרי הטרילוגיה הם רוברט זמקיס ('פורסט גאמפ', להתחיל מחדש') שביים את הסרטים ואת התסריט אליהם כתב יחד עם בוב גייל ('1941' של ספילברג עוד לפני הטרילוגיה, אך לאחריה בעיקר התעסק באינסוף ספינ-אופים כמו סדרות ומשחקי מחשב שקשורים לטרילוגיה), הרעיון של הסרט הראשון היה מאד מקורי בתקופתו (מאז חיכו אותו אינספור פעמים) והוא הציג טכנולוגיות מהפכניות ששינו את פני הקולנוע, גם היום, כמעט 20 שנים לאחר צאתו של הסרט הפותח את הסדרה לאקרנים לראשונה, מרבית האפקטים משכנעים לחלוטין, למעט כמה סצנות שנעשו בעזרת טכנולוגיית התלת מימד הממוחשבת שהיתה אז בחיתוליה, במרכז העלילה 2 דמוית מרכזיות – מרטי מקפליי (ג'יי פוקס) ודוקטור אמט בראון (לויד), כשיחד עם מכונת הזמן דלוריאן אותה יצר הדוק הם נעים קדימה ואחורה (בעיקר אחורה) על ציר הזמן, הרבה מן המתרחש לא הגיוני בעליל, גם המשחק הוא לא מן המשובחים, אבל איכשהו יש קסם שאופף את הסרט הזה וגורם לכל מה שהזכרתי להיות לא רלוונטי והסרט מאד מבדר ומהנה, גם כל כך הרבה שנים אחרי, אז באופן די אירוני ניתן להגיד בבירור שהסרט עומד במבחן הזמן.

הסרט הראשון היה המהפכני ביותר מבחינת הרעיון, בחור שחוזר אחורה בזמן (לשנת 1955) ופוגש שם את הוריו, אך לאחר כמה ארועים, עצם קיומו מוטל בספק מאחר ולא בטוח שהם בכלל יפגשו ויתאהבו, לכן מרטי חייב לעשות הכל כדי לאחד בינהם, הסרט מאד מצחיק ומאד מתכתב עם ההווה של אותה התקופה דרך כל מיני קריצות מבדרות, למרות שהתוצאה הסופית ידועה מראש הסרט כן מותח ומעניין, הסרט השני לוקח אותנו בתחילתו ל2015, מרחק יריקה כיום, 30 שנים קדימה בזמן עשיית הסרט המקורי, היוצרים אמנם חזו שנתקדם הרבה יותר, אך בכל מקרה נחמד לראות עד כמה מתקדמים חשבו שנהיה בפרספקטיבה של המציאות, בהמשכו של הסרט השני הצוות חוזר שוב ל1955, והקטע שהכי הרשים אותי מבין כל הסרטים הוא הגאונות של התסריט ושל העריכה שפשוט צריך לראות כדי להבין, לפחות מחצית מהעלילה של הסרט השני מתרחשת בחופף לעלילת הסרט הראשון, בהתחשב בעובדה שהם לא צולמו יחדיו זה פשוט מדהים לראות איך שחזרו את כל הסצנות בדיוק כל כך מדהים, למרות שיש פער של ארבע שנים בין צילומי שני הסרטים נראה כאילו אף אחת מהדמויות לא הזדקנה ביום וזה ממש מעורר התפעלות, אם לא הייתי יודע טוב יותר הייתי חותם על כך שהם צולמו במקביל, הסרט השלישי לוקח אותנו הרחק לאחור על ציר הזמן ואנו מתמקדים בשנת 1885, הסרט השלישי שהוא גם הפחות מוצלח לדעתי מבין הסרטים בסדרה מציג את מרטי והדוק בימי המערב הפרוע, כשהפעם דמותו של הדוק מקבלת הרבה יותר התיחסות (אך עדיין מרטי הוא הדמות הראשית), הקטע המבדר הוא (במיוחד בשני הסרטים הראשונים) שבכל פעם מחדש קורים אותם הדברים אך עם טוויסט מעט שונה, אם זו הסצנה בבית הקפה, אם זה המרדף עם הסקייטבורד, אם זה משאית הדשן או אם זה הקטע בו מתעורר מרטי לצדה של אמו ומתלונן על החלום האיום שהיה לו, הצורה שהם עושים זאת פשוט גורמת לך להתחבר לסרט וזה מאד נחמד לצפות באותן הסצנות בכל מיני וריאציות, ואיכשהו זה מעניין, מותח ומצחיק כל פעם מחדש, ולעתים גם מפתיע, כמו שציינתי הסרט מלא בריפרנסים מבדרים על העבר וההווה וגם היום מרבית הקטעים הללו עדיין תופסים.

הקונספט שדי חוזר על עצמו בשלושת הסרטים הוא המסע בזמן לעבר או לעתיד כדי להתערב בכל מיני ארועים בהם מעורבות הדמויות הראשיות באופן ישיר ועקיף (ההורים, הילדים או כל דבר דומה), השחקנים בשלושת הסרטים משחקים את כל הדמויות, כלומר מרטי של ההווה מגלם את בנו ובתו בעתיד ואת אחד מאבותיו בעבר, השחקנית שמגלמת את אמו של מרטי מגלמת אותה בהווה בעבר ובעתיד ואותו הדבר לגבי אביו, וכמובן אסור לשכוח את האויב הנצחי של המשפחה שגם השחקן שמגלם אותו מגלם את הדמויות בכל מיני נקודות בזמן, השחקנים הבולטים בקאסט הם מייקל ג'יי פוקס בתפקיד מרטי, כריסטופר לויד שמגלם את הדוק, תומאס אף ווילסון בתור ביף על כל גילגוליו השונים, לי תומפסון בתפקיד לוריין, אמו של מרטי, כריספין גלובר ('ביוולף', 'אליס בארץ הפלאות') שמשחק את ג'ורג', אביו, וקלאודיה וולס בתפקיד ג'ניפר, חברתו של מרטי כשבשני סרטי ההמשך מגלמת את הדמות אליזבת שו ('פירנה', 'משחקים נסתרים'), לטובת הסרט, אך לרעת השחקנים, כולם היו בחירה כירורגית לתפקיד, באמת שלא יכלו למצוא אנשים יותר מתאימים לגילום אותן הדמויות, הבעיה היא שכמעט אף אחד מהשחנים הבולטים שהזכרתי לא הצליח לשחזר את ההצלחה וכמעט כולם מדשדשים עד היום בכל מיני סדרות טלויזיה (רובם בתפקידי אורח) או דמויות זניחות בכל מיני סרטים, עם זאת, כשצופים בטרילוגיה השחקנים והדמויות פשוט תפורים במידה המושלמת, עם זאת ראוי לציין שהמשחק בשלושת הסרטים הוא לא מהמרשימים שנתקלתי בהם, מאד מוגזם ולא אמין, אבל איכשהו, כמו באלמנטים אחרים של הסרט, יש איזושהי אוירה סביב הסרט הזה שגורמת להכל לעבור.

במיוחד בהתחשב שמדובר שסרטים שהמוקדם בהם מבוגר יותר ממני, כמו שציינתי בפתיחה, האפקטים הם לא פחות ממדהימים, מעניין לדעת מה היו התגובות לסרט אי שם בשנות ה80, אני מעריך שהוא היה בשבילהם מה ש'אוואטר' נתפס בזמננו, אבל לא רק האפקטים הויזואליים כאן מדהימים, גם הסט, התפאורה, התלבושות, השחזור התקופתי והאיפור (שמאד משמעותי) פשוט מראים איך זה צריך להעשות, מקצועיות ברמה הגבוהה ביותר שגם היום מצליחה להחזיק מעמד ולהיות משכנעת, גם הפס-קול של אלן סילבסטרי (עבד עם זמקיס גם על 'פורסט גאמפ') נפלא, גורם לחשוב שוב כמה פסי הקול של פעם טובים בהרבה מאלו של היום מבחינת המלודיה שלהם שמצליחה להדבק.

הדמות שהכי מעוררת הזדהות היא זו של מרטי כמובן, במשך שלושה סרטים ממש התחברתי לדמות הנפלאה הזו, דמותו של דוק בראון מנסה ללמד אותנו כל מיני ערכים חשובים והעלילה בכלליותה מצליחה להצחיק ולמתוח הרבה יותר מפעם אחת, אני חייב לציין שמבחינת בוטות השפה וכמה רמיזות מיניות בוטות מאד הופתעתי, חשבתי שמדובר בסרט הרבה יותר תמים (זה לא פורנו, כן? אבל עדיין, ביחס להיום הסרט הזה היה מדורג כלא מתאים לצפיה של ילדים בגלל כמה קללות), בסך הכל מאד נהניתי לצפות בסרטים וגם הופתעתי כמה עדכניים הם מצליחים להשאר אחרי כל כך הרבה זמן.

עד היום הסרט הוא תופעה, כשעדיין מנסים ליצור כל מיני דברים שנראו בסרט, מהדלוריאן שנוסעת על קליפות בננה ושאר סוגי זבל, דרך ההובר-בורד ואפילו גרסאות מיוחדות של הנעליים אותן נועל מרטי (גם אלו שהוא לובש בעתיד), גם באינספור סרטים הסרט הזה זוכה לאזכורים ומחוות וללא ספק ניכר שהוא היה ונשאר רב השפעה.

בהחלט סרטי חובה, במיוחד שני הראשונים (אבל כשתסיימו את השני תהיו במתח לקראת השלישי, שגם סוגר את כל הסיפור באופן סופי, ולכן סביר להניח שתרצו לצפות גם בו), מומלץ לכל חובבי הסרטים באשר הם, הציון בפרטנות היה יכול להיות 8.5 לסרט הראשון, 8-8.5 לשני ו7-7.5 לסרט השלישי, לסיכום הטרילוגיה ביחד זוכה לציון של 8 מתוך 10.

http://www.imdb.com/title/tt0088763/

http://www.imdb.com/title/tt0096874/

http://www.imdb.com/title/tt0099088/