מותחן פשע דרמטי קוראני משנת 2008 ששוב גורם לי להבין כמה שיוצרי
הקולנוע בדרום קוריאה מוכשרים, במרכז העלילה בסרט נמצא ג'ונג-הו, בלש לשעבר, סרסור
בהווה שבאופן תמוה נעלמות לו נערות ליווי, הוא מבין איכשהו שלא מדובר כאן בצירוף
מקרים ומחליט לחקור את נסיבות העלמותן של הבחורות הללו, שגרמו לו להפסד כספי גדול
מאחר והוא שילם להן מקדמות גדולות זמן קצר לפני שהן נעלמו, עם הכסף כמובן.
כמובן שהסיפור הופך למשהו הרבה יותר מופרע וגדול מאשר הוא סבר תחילה
ואחרי השתלשלויות מוזרות של אירועים הכל פשוט הולך ומסתבך, התוצאה היא לילה אחד
ארוך של חקירה של כל מיני גורמים לגבי החשוד המרכזי בפרשה, ובסך הכל רובו של הסרט
נמתח על תקופת זמן של משהו בסביבות ה24 שעות, לא יותר, למרות כמה קטעים לא
הגיוניים (מעט מאד יחסית לסרטים אמריקאיים) ועוד כמה קטעים בהם המשחק פחות איכותי,
הסרט כמעט לכל אורכו שומר על רמה מאד גבוהה, המתח כאן פשוט עוצר נשימה, אין מושג
מה יקרה הלאה, התסריט הוא גאוני ורק רוצים שהסרט יימשך עוד ועוד.
הסרט הזה הוא סרט הביכורים של נה הונג-ג'ין (מלבדו הוא יצר גם את הסרט
'הים הצהוב' ב2010), יוצר קוראני בן 38 (כשהוא עבד על הסרט הוא היה יותר צעיר
כמובן), הוא ביים את הסרט והיה שותף לכתיבתו יחד עם הון וון-צ'אנג (סרט יחיד שהוא
עבד עליו) ושינהו לי (שום דבר מספיק מוכר), אני חייב לציין שאחרי צפיה בסרט אני די
קיבלתי חשק לצפות בסרט הנוסף שהונג-ג'ין עבד עליו, התסריט מאד מתוחכם, מותח ולא
צפוי (כיאה לסרטים קוראנים מן השורה הראשונה) והבמוי שלו מוכיח על במאי שיכול
לעלות לגדולות.
אמנם צפיתי בכמה סרטים קוראנים בעבר אך עדיין לא נתקלתי בכוכבי הסרט
הזה בעבר, השחקן הראשי בתפקיד ג'ונג-הו הוא קים יון-סאוק (מככב גם ב'הים הצהוב' של
הונג-ג'ין) והוא בהחלט הצליח להרשים, בתפקיד יאנג-מין המעורער והמחליא משחק הא
ג'ונג-וון (שוב, גם הוא מככב ב'הים הצהוב') ואחרונה חביבה שאציג היא סאו יאונג-היי
בתפקיד מי-ג'ין היפה, יש עוד לא מעט שחקנים, אך אם לא הכרתי (וסביר להניח שאף אחד
שאינו חובב גדול של קולנוע קוראני יכיר) אז חבל לי על הזמן, בכל אופן, חוץ מבכמה
סצינות (במיוחד הסצנה הראשונה בתחנת המשטרה שנראית יותר כמו מערכון מאשר מותחן פשע
דרמטי) המשחק פשוט נפלא, באופן גורף בכלל ובדמויות הראשיות בפרט, באמת הצלחתי
להאמין שהם נמצאים במצב הזה.
לעומת מה שהרבה אנשים היו חושבים, מבחינה מקצועית הסרט הוא ברמה
הגבוהה ביותר שאפשר לבקש, צילומים סופר מקצועיים ואיכותיים, איפור משכנע ביותר,
כמה סצנות מאד גרפיות שנראו מציאותיות לחלוטין ובכלל סט שלם שמאד מכניס לאווירה,
כל הלוקיישנים של הצילומים, כל האביזרים, הכל פשוט תפור במדויק, כנראה במכוון בסרט
כמעט ואין פס-קול, מלבד קטעון או שניים הסרט חף ממוזיקת רקע, אך האלמנט הזה מוסיף
לאוירה הכללית של אפלה ומתח בסרט.
אחחח כמה שנהניתי, זהו הסרט הקוראני ה8 שיוצא לי לצפות בו (והמגמה הזו
הולכת להמשיך בקרוב) ומלבד סרט אחד שהצליח מעט לאכזב אותי ('מלחמת החצים') שאר
הסרטים (שרובם המכריע היו סרטים שדי מזכירים בסגנון את הסרט הזה) היו בהחלט תענוג
גדול, אני שמח שאחרי מעידה חד פעמית הקולנוע הקוראני שוב הוכיח את עצמו.
הסרט הזה הוא לא סרט הוליוודי, וזה בדיוק היתרון שלו, כמו עוד סרטים
קוראנים נוספים שצפיתי בהם (ומאד התלהבתי, ולכן אני ממשיך לעשות זאת) הסרטים הללו
מתפתחים לכיוונים שהיוצרים האמריקאים המרובעים לא מגיעים אליהם, בכל אחד מהסרטים
הללו התבנית שאנחנו רגילים לראות במותחנים אמריקאים נפרצת, אני לא רוצה לפרט כי זה
רק יצור ספוילר, מלבד היותם שוברי תבניות מוכרות הסרטים הקוראנים מלאים בסצנות די
גרפיות של אלימות (המון דם נשפך בסרטים הללו), משהו שהקולנוע ההוליוודי המסחרי
נמנע ממנו בכדי להשיג דירוג צופים שיכניס כמה שיותר כסף לכיסי המפיקים, אז תחשבו
שהסרטים הללו גם מתוחכמים יותר, גם מותחים יותר, הרבה פחות צפויים ונותנים לכם כמה
סצינות אלימות מחרידות שלא הרבה סרטים אמריקאים מתקרבים אליהם (משהו בסגנון 'שבעה
חטאים' פוגש את 'המסור'), אז אם עוד לא התחלתם לעשות זאת, הגיע הזמן שתצפו בסרט
קוראני, והסרט הזה יכול בהחלט להיות מתאבן נחמד שישאיר לכם טעם וחשק לעוד, אל תתנו
לשפה להיות מכשול, כי אחרי חצי שעה של צפיה בסרט בשפה שאתם לא מכירים זה כבר עובר,
ואחרי כמה סרטים באותה שפה זה כבר לא מפריע כלל, אמנם קשה קצת לקלוט את השמות
לפעמים, במיוחד בסרטים קוראנים וסינים, אבל חליק, זה בהחלט שווה את זה.
הגיבור של הסרט הוא בעצם סוג של נבל בכל סרט אחר, בלש שפוטר מהמשטרה
וכרגע עוסק בסרסור של נערות ליווי, אדם רע אם תרצו, לא ממש מתחשב בצרכיהן של
העובדות שלו ומתאכזר לכל מי שמסביבו, במהלך הסרט נחשפים גם צדדים אחרים של אותו
אדם שתחילה נראה כמישהו שרק הכסף מעניין אותו, למרות הניגוד המסוים, אחרי כמה זמן
הצלחתי להתחבר לדמות הזו, באותה נשימה, שנאתי את דמותו של הנבל בסרט וייחלתי
למפלתו, אך יותר מהכל רציתי בטובתה של הדמות הנשית הראשית בסרט, מי-ג'ין, כל זאת
בזכות במוי רגיש, תסריט מצוין ומשחק משובח של כל השחקנים, הסרט מאד מתח אותי, באמת
שצפיתי בו בשקיקה ומאד רציתי לראות מה קורה, בכמה קטעים הוא גם הצליח לרגש ובאופן
כללי הסרט פשוט מצוין ועובד בדיוק כמו שצריך.
אני מאד ממליץ לצפות בסרט הזה, אם אתם לא מחפשים רק קומדיות או בנות
שמחפשות איזה סרט רומנטי קורע לב ואתם באים עם ראש פתוח להנות מסרט אז זה המקום
הנכון, תתגברו על הרתיעה מהשפה ותגלו שהקולנוע האסייתי באופן כללי הוא די איכותי
(יש גם נפילות כמובן, אבל צריך לדעת לבחור את הסרטים) והקולנוע הקוראני בפרט מייצר
סרטים מדהימים על בסיס חצי שנתי, קצב טוב יותר מזה של הוליווד (במיוחד בגזרת
מותחני הפשע), מאד התרשמתי לטובה ואני מעניק לסרט ציון של 8.5 מתוך 10.
http://www.imdb.com/title/tt1190539/
0 תגובות על הביקורת:
הוסף רשומת תגובה