Crazy, Stupid, Love. טיפש, מטורף, מאוהב.

קומדיה רומנטית משנת 2011 שהיא ללא ספק יוצאת מן הכלל שלא מעידה על הכלל, הז'אנר הנתעב שמספק מדי שנה אינספור סרטים דביקים ומרגיזים שאפשר לראות את ההתפתחויות שלהם עוד לפני שהתחיל הסרט, אך לא כך הפעם, מדובר בסרט מבדר מאד, טיפה מרגש ומאד מפתיע, הפעם מדובר בקומדיה רומנטית גברית, מצרך נדיר בימינו שללא ספק מתעלה על הקומדיה הרומנטית הממוצעת.

הסרט כולל בתוכו לא מעט דמויות כשלכמה מהן יש סיפור מעניין לספר, במרכז, קאל וויבר (קארל), שמזכיר קצת את האבא של כולנו, אדם חביב שחצה את גיל ה40 שמזניח את עצמו (ואת מע' היחסים שלו עם אשתו) כבר לא מעט שנים, לכן, בסצינת הפתיחה של הסרט, אשתו (מור) מודיעה לו שהיא רוצה להתגרש, כשהוא יושב בפאב, כולו ממורמר על מר גורלו, ניגש אליו ג'ייקוב (גוסלינג), התגלמות האל בצורת אדם, וומנייזר, אמן פיק אפ אמיתי שמחליט לקחת את קאל תחת חסותו, האם הוא יצליח לשנות את האדם החביב הזה מבחור מוזנח לרב שגל? צפו וגלו בעצמכם, ברקע ישנן עוד מגוון של דמויות שמוסיפות הרבה עניין וצבע לעלילה, מה שיפה הוא שלמרות שמדובר בסרט רדוד יחסית הדמויות בעלות עומק מסוים והן לא מתחלקות לשחור ולבן, וגם העלילה מאד מגוונת והרבה יותר מפתיעה ממה שמצפים מסרט מהז'אנר הזה.

מי שביימו את הסרט הם צמד התסריטאים במאים (מאז סיום לימודי הקולנוע בהם למדו בצוותא הם עובדים ביחד כצמד) הם ג'ון רקווה וגלן פיצ'ארה (כבמאים: 'אני אוהב אותך פיליפ מוריס') שבדרך כלל עסוקים בייצור סרטים לקהל צעיר (כתבו בין היתר את 'סנטה בשקל', 'כלבים נגד חתולים'), הם מצליחים בהחלט להוציא תצוגה טובה מהשחקנים שעומדים לרשותם, גם מי שכתב את התסריט יצר עד כה בעיקר סרטים לילדים , מדובר בדן פוגלמן ('מכוניות', 'בולט'), הוא הצליח ליצור כאן תסריט נפלא, מאד מעניין מאד מבדר ולא נמאס לרגע, יש כמה סצנות שנראות מציאותיות לחלוטין כשלצדן כמה קטעים הזויים לגמרי שלא ממש ייתכנו בחיים האמיתיים, אמנם הסוף קצת קיטשי, אך זה מתבקש מסרט שכזה, ועם זאת אם הסוף היה שונה הייתי מעריך את הסרט הרבה יותר.

יש בסרט לא מעט שחקנים מוכרים, סטיב קארל ('בתול בן 40', 'האידיוט המושלם') בתפקיד קאל, הוא משחק בערך את התפקיד הקבוע שלו, אדם די נורמטיבי אך מעט ילדותי עם כמה יציאות מטופשות, הוא אמנם לא יגרוף בקצב הזה אוסקר אבל בהשוואה לשחקני קומדיות אחרים (אדם סנדלר, וויל פארל ודומיהם) הוא מציג יכולות משכנעות של משחק, ג'וליאן מור ('הילדים בסדר', 'מגנוליה') משחקת את אמילי, שמחליטה בתחילת הסרט להתגרש, מור מציגה הופעה משכנעת כהרגלה, וגם בסרט דרמה הופעה שכזו היתה נחשבת למוצלחת, רייאן גוסלינג, שללא ספק השנה החולפת היתה הפרויה ביותר שלו, שזה 'סרט בנות' ראשון שלו מאז 'היומן' בערך (כמו שציינתי זה לא בדיוק סרט בנות, אבל העובדה שהוא כאן קצת הופכת אותו לכזה), הוא שוב מוכיח איזה שחקן ענק הוא, רואים שלקראת הסרט הוא פמפם לא מעט במכון הכושר והתוצאות בהחלט מרשימות, הוא משחק כאן את ג'ייקוב, אמן פיתוי, הגבר האולטימטיבי (ללילה אחד), ולמרות שמדובר בדמות די קיצונית, הוא מבצע את התפקיד שלו מושלם, המשפט שהוא חוזר עליו אינספור פעמים (Wanna get outa here?) והסטירות שהוא מחלק לקאל, בתוספת הנונשלנטיות והשחצנות הקלה הופכת את הדמות הזו לייחודית ומגניבה, אין ספק שהבחור מפוצץ בכריזמה, הקסם האישי פשוט נוטף לו מהאזניים, אחרי צפיה בדמות הזו צריך לשפשף את העיניים בכדי להאמין שזה הבחור השתקן מ'דרייב', הגבר הרגיש מ'בלו ולנטיין', הנער המעורער מ'הישאר' או הבחור המטורף מ'כל הדברים הטובים', גם בהופעה מוחצנת ומוגזמת (כמתבקש מסרט שהוא בסופו של דבר קומי) הוא מצליח לגרום לי לחשוב שמדובר באחד מ5 השחקנים המוכשרים ביותר במיינסטרים, תענוג בשבילי לצפות בו בכל סרט שלא יהיה, בתפקיד האנה, אם תרצו הכוכבת הנשית של הסרט, משחקת אמה סטון ('העזרה', 'באה בקלות') שנראה כאילו נבראה לצורך קומדיות רומנטיות, היא לא מרשימה במיוחד ביכולות המשחק שלה אבל היא פשוט תפורה על הז'אנר הזה, אנלי טיפטון (מוכרת בעיקר מהסדרה 'מצויד') משחקת את ג'סיקה, הבייביסיטר של משפחת וויבר שמאוהבת בסתר בקאל עוד מההתחלה, ומי שמאוהב בה (אנושות) הוא רובי, בנם של הוויברים, אותו מגלם ג'ונה בובו ('עמוק בגרון'), שני הצעירים הללו לא ממש מצליחים להרשים מבחינת המשחק (בובו אפילו מרגיז קצת), בתפקידים קטנים נוספים תמצאו את קווין בייקון ('מיסטיק ריבר', 'אקס-מן: ההתחלה') שמגלם את דייויד לינדהאגן, הבחור שקירנן את קאל (צריך לראות כדי להבין), ואת מריסה טומיי ('המתאבק', 'סדנה לעצבים') בדמותה של קייט, המורה (הקצת מטורללת) של רובי.

בתור חובב גדול של קולנוע (וגם באופן כללי בתור גבר), אם יש ז'אנר אחד שאני פשוט לא סובל אלו הן הקומדיות הרומנטיות (הדבר היחיד שאני מתעב יותר הוא סרטי מחזמר שכאלו, כשבאמצע העלילה הדמויות מתחילות לפתע לשיר), מרביתם המכריעה של סרטים אלו פונים לרוב לקהל נשי ומציגים בתפקיד הראשי איזו בחורה מתוקה (90% מהזמן מדובר גם בשחקנית חסרת כשרון משחק) שפוגשת את גבר חלומותיה, הם הופכים לזוג כנגד כל הסכויים אבל אז, הו אז! תפנית דרמטית בעלילה גורמת להם לפרידה בומבסטית, היא לא רוצה לדבר איתו יותר! ואז בדרך פלא מתברר שהוא בעצם האביר על הסוס הלבן והוא יעשה הכל למענה, הם חוזרים להיות זוג לקראת סוף הסרט ורוכבים יחד אל עבר השקיעה (למרות שהסצנה הזו לקוחה מ'אינדיאנה ג'ונס', אבל שיהיה..), לטעמי, העניין הוא שבסרט הזה הדמויות הראשיות הן של גברים (ולשם שינוי מדובר בשחקנים מוכשרים), מה שכבר מקל את חווית ההתחברות שלי (ושל גברים נוספים שצפו בו ומאד התלהבו) אל הסרט (חשבתי עם עצמי אם היה מדובר באותו התסריט עם דמויות נשיות בתפקידי המפתח, האם הייתי מתחבר ומתלהב באותה הצורה? אני מאמין שהייתי הרבה פחות מרוצה מהתוצאה ואמנם הייתי מופתע מחלק מההתפתחויות אבל אני מאמין שהדמויות היו מאד מרגיזות ולא נעימות לי), לעומת סרטים כמו 'הדייט שתקע אותי' ו'היא לא בליגה שלי' שגם הם סוג של קומדיות רומנטיות לקהל גברי, הפעם מדובר בסרט שפונה לקהל הרחב (השימוש ברייאן גוסלינג מושך אינספור נשים לסרט הזה), וזוהי ללא ספק הקומדיה הרומנטית שלא פונה ישירות לגברים הטובה ביותר שצפיתי בה ככל שאני יכול לזכור, אמנם הסוף קיטשי מדי, כמתבקש מסרט המשתייך לז'אנר הדלוח הזה, אך יש סוג של בונוס בסצנת הסיום ששווה לקבל את הסוף הזה עבורו.

מאד התחברתי לסרט, הצלחתי להתחבר לשלושת הגברים הראשיים בעלילה, קאל, ג'ייקוב ורובי, עם מי יותר ועם מי פחות, הטוויסט שמגיע באמצע הסרט ממש בא לי בהפתעה, ואני לא זוכר את עצמי מופתע ככה מסרט המון זמן (מבחינת התפתחויות עלילה), בדרך כלל אני מצליח לקלוט דברים כאלו מראש, אבל הפעם משום מה הם תפסו אותי לא מוכן, וואלה שיחקו אותה, הסרט אמנם מכוון גם לכיוון הרגש אבל אני אשקר אם אגיד שהתרגשתי בו יתר על המידה, היו קטע או שניים שצבטו מעט בלב, אך לא מעבר לכך, בגזרת הקומדיה הם עשו עבודה נפלאה, הסרט מאד מבדר ומצאתי את עצמי יושב לבד ומגחך מול המסך יותר מפעם אחת, הסרט מאד מהנה, מהחלק הראשון של הסרט (בערך עד לטוויסט המפתיע) אפשר אפילו לעשות סדרת טלויזיה ואני מאמין שהיא יכולה גם מאד להצליח (אם אני חושב שצריך לעשות סדרה זה אומר שאותו חלק ממש לא נמאס ומאד מהנה לצפות בו, ולא הייתי מתנגד לעוד), שוב, הקומדיה הרומנטית הכי טובה שנתקלתי בה מזה זמן רב, וספק אם אתקל בכזו בעתיד הנראה לעין.

ממליץ בחום לכל מי שאוהב קולנוע קליל ומבדר, לא יודע איך בנות יגיבו לסרט (מאמין שיאהבו), אבל בקשר לגברים, אם החברה לוחצת על קומדיה רומנטית, זה הסרט המושלם עבורכם, וגם אם תראו אותו לבד או עם חברים צפויה לכם הנאה מרובה, אחלה סרט שמקבל ממני עוד חצי נקודת ציון על הטוויסט המפתיע ועל העובדה שלמרות שהוא משתייך לתחום הנאלח ביותר בסוגות הקולנוע ההוליוודי הוא הצליח להתבב עליי מאד, לסיכום, 8 מתוך 10.

1 תגובות על הביקורת:

סדרות לצפייה ישירה אמר/ה...

כן, זה באמת היה סרט מיוחד. אני ממש לא אוהבת קומדיות רומנטיות - הן מאוד מביכות אותי. וגם, כמוך, מחזות זמר אני לא במיוחד סובלת. כאילו, הכל בסדר, ואז הם פשוט מתחילים לשיר. הכי לא קשור ומיותר. :) את הסרט הזה ראיתי במיוחד בשביל ג'וליאנה מור המדהימה וסטיב קארל המצחיק שאני תמיד אזכור לו לטובה שעזר את 'המשרד' בשיא (או מעט אחרי, אבל עדיין). מה שבמיוחד אהבתי בסרט זה שהוא היה מאוד אמין מבחינת המשחק. נהנתי לקרוא, תודה!

הוסף רשומת תגובה