Ben X בן אקס

סרט דרמה בלגי-הולנדי משנת 2007, זהו סרט הביכורים של היוצר הבלגי ניק בלתאזר (מאז הוא עוד לא הוציא סרט עלילתי שלם נוסף), כשהתסריט של הסרט נשען על ספר בשם 'כלום היה כל מה שהוא אמר' כשהסופר מאחורי הספר הוא לא אחר מאשר בלתאזר בעצמו, אני חושב שזו פעם ראשונה בה יצא לי להתקל בסרט שמבוסס על ספר כשהסופר הוא גם הבמאי, בכל מקרה, לפי התוצאות, נראה כאילו הוא ידע מה הוא רוצה מעצמו.

הסרט מספר על בן, נער אוטיסט, בעל תסמונת אספרגר (קושי חברתי שמתבטא בחוסר הבנת סיטואציות חברתיות ובקשיים של הבנת הבעות פנים, מן מנותקות רגשית שכזו), שהמקום היחיד בו הוא מרגיש 'רגיל' הוא במשחק רשת בו הוא לובש את דמותו של אביר בשריון נוצץ ודרכו הוא יכול להתמודד עם העולם ולתקשר בצורה טובה עם אחרים, (וגם אחרות), במיוחד בתחילת הסרט רואים כמה שהעולם המחשב בכלל והמשחק הספציפי הזה בפרט מהותי בחייו, בכל מה שהוא עושה הוא מדמיין לעצמו שהוא נמצא בתוך המשחק, כשהיוצרים עשו עבודה מצוינת בצורה בה הם הציגו את הרעיון המקורי הזה, היות ומדובר בנער עם מוגבלות מסוימת שלומד בחברתם של תלמידים רגילים הוא הופך להיות מאין שק אגרוף שלהם ובנקודה כלשהי העניינים מסתבכים.

Killer Elite יחידה עלית

מותחן פעולה משנת 2011 שזכה בעברית לשם די טפשי, אם נתחשב בעובדה שהסרט הברזילאי Tropa De Elite שעוסק במלחמתם של השוטרים בפשיעה בפבלות שלי ריו דה ז'נרו קיבל בעברית שם זהה (במקרה של הסרט הברזילאי זהו אכן השם המתבקש, מאחר וזהו תרגום מדויק של שמו המקורי), הסרט הוא בכיכובם של ג'ייסון סתת'האם (סדרות הסרטים 'המשלח', 'קראנק'), קלייב אואן ('לירות כדי להרוג', 'האיש שבפנים'), רוברט דה נירו ('הסנדק 2', 'החבר'ה הטובים') ודומיניק פרוסל (עשה תפקידים קטנים בכמה סרטי אקשן בקריירה, אך זכור בעיקר מהסדרה 'נמלטים'), הסרט מציג קבוצה של רוצחים שכירים, מהטובים ביותר, שנשלחים למשימה לחסל מספר לוחמי קומנדי בריטיים שהיו מעורבים בפרשה מושחתת במדינה ערבית, את הסרט ביים גרי מק'קנדרי (סרט עלילתי ראשון שלו), יוצרי הסרט טוענים שהוא נשען על סיפו אמיתי, כשכמה מן המקרים המוזכרים בסרט (אני משער שלא משימות החיסול עצמן, אלא הפרשיות בעומאן שקדמו להן הן אמיתיות) נלקחו מספרו של לוחם הקומנדו הבריטי לשעבר ראנולף פיינס, הספר נקרא 'אנשי הנוצה'.

Warrior לוחם

דרמת ספורט שמשלבת לא מעט אקשן (מכות!!) משנת 2011, הסרט מספר על שני אחים ואביהם במשפחה מאד לא מתפקדת, שלאחר נתק של מעל עשור הנסיבות גורמות להם להפגש ולבחון את היחסים בינהם, כשעל הכף מונחים 5,000,000$ עליהם מתחרים שני האחים כשהאב רק מנסה להתחבב עליהם לאחר שנים ארוכות של התעללות.

לאחר טעות מצערת איכשהו יצא שאני ואחי טל שצפינו יחד בסרט קיבלנו אחד מהשני את הרושם שמדובר בסרט שמתימר להיות מבוסס על סיפור אמיתי, וככזה בחנו כל מהלך והתפתחות בו בצורה ביקורתית הרבה יותר, אז לכל הצופים בסרט – לא מדובר בסיפור אמיתי! רחוק מזה, אפילו בשביל קולנוע העלילה שנתפרה בסרט הזה היא הזויה ובלתי מתקבלת על הדעת, יותר מדי צירופי מקרים והפרזות, לאחר שזה נאמר אפשר להמשיך לשאר הביקורת.

היוצר של הסרט הוא גאבין אוקונור ('נס הנחישות', 'גאווה ותהילה') שכתב וביים כשבתפקידים הראשיים אפשר למצוא את ניק נולטי ('פסגת הפחד', 'מלון רואנדה') שמגלם את אביהם של האחים, שבעבר היה אלכוהליסט מתעלל וכיום רק מנסה לכפר על מעשיו, טום הארדי ('התחלה', 'רוקנרולה' והסרט הקרוב של 'באטמן') בתפקיד טומי, האח הצעיר והקשוח, ג'ואל אדגרטון ('ממלכת החיות', סרטי 'מלחמת הכוכבים' האחרונים) בתפקיד ברנדן, האח המבוגר והאחראי יותר, וג'ניפר מוריסון (הסדרה 'האוס', 'סטאר טרק') בתור אשתו של ברנדן.

Our Idiot Brother אחינו האידיוט

דרמה קומית משנת 2011 בכיכובו של פול ראד ('האידיוט המושלם', 'מודלים לחקוי') בתור נד, האח האידיוט של מירנדה, נט וליז אותן מגלמות בהתאמה אליזבת בנקס ('שלושת הימים הבאים', 'זאק ומירי עושים פורנו'), זואי דשאנל ('500 ימים עם סאמר', 'יס מן') ואמילי מורטימר ('לארס והבחורה האמיתית', 'שאטר איילנד'), נד הוא סוג של היפי שחי על פי קוד מסוים אשר לפיו יש לבטוח בכולם ולנסות להיות חיוביים ולעזור לכולם, מיותר לציין שהגישה הזו רק גורמת לו להסתבך לכל אורכו של הסרט, יוצר הסרט הוא ג'סי פרץ (שמלבד 'האקס המיתולוגי' מ2006 לא עשה שום דבר שראוי לציון) שביים אותו וכתב אותו יחד עם אשתו איבג'ניה.

מידת התמימות של הדמות הראשית גובלת בשגעון, כל כך לא הגיוני חלק מהדברים שהוא מאמין להם או עושה ובכך מכניס את עצמו לצרה שזה כבר מתחיל להציק לקראת הסוף, כמובן שכמו כל סרט ממוצע אחר הוא מאד צפוי וחוץ מהפתעה או שתיים אפשר לראות מראש כל מהלך שקורה בסרט.

The Devil's Double הכפיל של השטן

סרט דרמה ביוגרפי מ2011 שמציג את בית הנשיאות העירקי בימי השיא של משטר סדאם אי שם בגבול שבין סןף שנות ה80 ותחילת שנות ה90 כשהזוית ממנה אנו זוכים להציץ על שליטי עיראק היא מעיניו של לטיף יחיה, שעקב הדמיון הרב, חויב לשמש ככפילו של עודאי, בנו הסדיסטי של סדאם חוסיין.

הסרט הוא קו-פרודוקציה אירופאית, הוא מבוסס על ספר שכתב אותו כפיל בשם לטיף יחיה לאחר שערק לאירופה, הבמאי של הסרט הוא הניו זילנדי לי טמהורי ('למות ביום אחר' שהוא אחד מסרטי בונד, 'xXx' ועוד כמה סרטי פעולה ומתח) ומככב בו בהצלחה מרובה דומיניק קופר הבריטי ('קפטן אמריקה', 'לחנך את ג'ני') בתפקיד כפול ומשכנע.

האמת שהסרט לא הצליח לסחוף אותי ולו במעט, אולי הסיבה היתה שלא ראיתי אותו לבד ולכן לא הייתי מספיק מרוכז בו, יש כמה סצינות שעם כל הרצון הטוב להאמין לכל המתרחש בסרט כבר היו מוגזמות מעל ומעבר ובאחת הסצנות האלו כבר הרמתי ידיים והפסקתי להאמין למה שקורה בו למרות שהוא מבוסס על סיפור אמיתי, עם זאת היו כמה סצנות די מזעזעות שנתנו לי מושג לגבי אכזריותו של הרודן האכזר, שידוע בשל חוסר השפיות שלו, הסרט מציג את הבעיה שהיתה קיימת באותה תקופה בה כל הכוח שבמדינה ניתן לסדיסט פסיכי כשאין אדם שיכול לקום מולו ולאמר בפשטות 'לא', ולכן הוא ביצע כמה מעשי זוועה שקשה להעלות על הדעת (שימו לב במיוחד ל'סצנת החתונה' בכדי להבין למה אני מתכוון).

Cowboys & Aliens הפלישה למערב

לשם שינוי השם העברי של הסרט נחמד יותר משמו המקורי והמוזר, וכמו שהשם המקורי שלו מעיד, מדובר במערבון פעולה מז'אנר המדע הבדיוני משנת 2011, הסרט מספר על פלישה של חייזרים לעיירה במערב הפרוע על מנת ללמוד את המין האנושי כשמטרתם היא לכרות את הזהב שיש בכדור הארץ לפני שישמידו אותו ואת היושבים בו.

וזה נראה כמו שזה נשמע, כאילו למישהו היה רעיון פסיכי של סרט מערבון שיהיו בו חיזרים, וסביב הרעיון ההזוי הזה תפרו סוג של תסריט משוגע, ובכן, נדרשו שבעה תסריטאים בכדי לכתוב את התסריט הקודח של הסרט יוצא הדופן הזה וברשותכם אני לא אפרט מי הם, הבמאי שנבחר להוביל את הפרויקט ההזוי הוא ג'ון פאברו (סרטי 'איירון מן'), השחקנים הבולטים בסרט הם דניאל קרייג (סרטי 'ג'יימס בונד', 'התנגדות'), הריסון פורד (סרטי 'אינדיאנה ג'ונס', 'הנמלט') ואוליביה ווילד ('טרון: המורשת', סדרת הטלויזיה 'האוס') בתפקידים הראשיים כשלצדם אפשר למצוא שחקנים כמו סם רוקוול ('ירח', 'הרשעה'), פול דאנו ('זה יגמר בדם', 'מיס סנשיין הקטנה') ואדם ביצ' ('גיבורי הדגל', 'לבי קבור בברך הפצועה').

Waiting For Forever מחכים לנצח

דרמה רומנטית מאד מפתיעה משנת 2010, לטעמי זהו סרט מקסים ושובה לב, מובן שהוא לא חף מטעויות וליקויים, אך הוא הצליח לכבוש אותי, הסרט מספר על בחור צעיר שחוזר לעיר הולדתו בכדי להפגש עם אהובתו, עמה מתכנן להתחתן, אך תאמינו לי שזה ממש לא פשוט כמו שזה נשמע.

הסרט מתחיל מאחורי שקופית ורודה, כשלאט לאט הולכת ומשחירה ולקראת הסוף הסרט שנראה היה כה אופטימי בתחילתו הופך לפסימי ודכאוני, ו-ווילי, הדמות הראשית בסרט, מגלם בתוכו את כל המשמעות הזו של הסרט, אני חייב לציין שהצורה בה התפתח הסרט ממש לא היתה מה שציפיתי לו, מאחר ומדובר בסרט רומנטי, הניחוש שלי לגבי מה שיקרה בסוף היה די מדויק, אך הדרך לשם היתה מאד מפתיע, כמו לנסוע מתל אביב לחיפה דרך באר שבע, בהחלט נחמד להיות מופתע מסרט שהפוסטר שלו מרמז על עוד סרט בנות רדוד.

הסרט נגע ללבי, במיוחד סיפורו של וויל, שהוא בסך הכל בחור מסכן וחסר מזל שמנסה להאחז בתקופות בחייו בהן הכל היה מושלם והוא לא מוכן להכיר בעובדות שאותן תקופות עברו ואינן עוד, בהחלט גרם לי לחוש כלפיו המון סימפטיה, התחברתי מאד לדמות, דעתי האישית היא שלא משנה מה תעשה אמה ועם מי תבחר להיות, לא היה ולא יהיה אף אחד בעולם שיאהב אותה כמו וויל (מזכיר בצורה כלשהי את האהבה חסרת הפשרות של האסיר אוריילי לדוקטור ניית'ן בסדרה 'אוז'), לא יהיה אף אחד שיהיה מוכן לעשות ולהקריב עבורה את הכל כמו וויל ויצליח להבין אותה כמוהו.

Cell 211 תא 211

דרמת פעולה ספרדית מ2009 שמתרחשת בכלא 'זאמורה' ומציגה את מרד האסירים באגף המכונה 'הרצועה', כשבמרכז העניינים שתי דמויות, אחת של עובד חדש בבית הכלא שעוד לפני יומו הראשון בעבודה נקלע ונכלא לסיטואציה מאד מתוחה והדמות הראשית השניה, של רוצח נודע ש'מנהל' את העניינים באגף המורד, הסרט זכה בשמונה פרסי גויה (האוסקר הספרדי), בינהם 'סרט השנה', 'במאי השנה', 'התסריט המעובד של השנה', 'שחקן השנה' ו'פריצת השנה', ישנן שמועות שלפיהן עובדים בהוליווד על גירסה אמריקאית לסרט.

הסרט מבוסס על ספר של הסופר הספרדי פרנסיסקו פרז גנדול, כשאת האדפטציה לתסריט כתב הבמאי של הסרט דניאל מונזון יחד עם חורחה גוריצ'ואריה, הכוכבים של הסרט הם לואיס טוסאר בתפקיד 'מאלאמדרה', אלברטו אמאן בתפקיד 'תחתונים', מרטה אטורה בתפקיד 'אלנה', קרלוס ברדם (אחיו הגדול של חאבייר) בתפקיד 'אפאצ'ה' ועוד שחקן שמתבלט מעל כולם (וארחיב על כך בהמשך) הוא לואיס זאהרה בתפקיד 'רלצ'ס', לא ציינתי מאילו סרטים או סדרות כל המעורבים ביצירת הסרט מפורסמים מהם מאחר ומי שלא מתעניין בקולנוע ספרדי, לא אמור להכיר את השחקנים הללו.

Enemy Of The State אויב המדינה

מותחן פעולה משנת 1998 בכיכובו של וויל סמית' ('היום השלישי','גברים בשחור') בתקופה בה הוא ביסס את מעמדו כאחד הכוכבי הקולנוע הגדולים ביותר, מעמד שנמשך עד עצם היום הזה, בניגוד להמון סרטים אחרים בסגנון, בעלי תקציב מנופח, שמות גדולים והרבה מאד שמות של סוכנויות אמריקאיות בתסריט, הסרט הזה יוצא נגד הממשל הרפובליקני השמרני בארה"ב והוא לא מציג פטריוט בתור דמותו של הכוכב, להיפך, מדובר באזרח אמריקאי שומר חוק, שבעקבות הסתבכות של מספר עניינים, הנסיבות הפכו אותו לאויב המדינה, והם מפרקים את חייו לבנה אחר לבנה.

הרעיון הכללי של הסרט מדבר על 'האח הגדול', כלומר להיות תחת מעקב ממשלתי 24\7, סרט שגורם לך להיות מעט פרנואיד, במיוחד אם נתחשב שעבר מאז מעל עשור והטכנולוגיה התפתחה פלאים, הסרט מנסה להשמיע את קולו ולהביע עמדה נחרצת, שלפיה אסור לנו לתת לחוקים כגון אלו המוצגים בסרט לעבור, מאחר וזה יפגע אנושות בחופש שלנו והאמצעים שאמורים יהיו לשמור על החוק יכולים גם ליפול לידיים לא נכונות או לחלופין, להרוס את חייו של אדם עקב טעות טפשית בזהוי העובדות, היוצרים מצליחים כהוגן להעביר את המסר ויש להם אותי לצדם במאבק מול חוק שכזה אם וכשיבוא עלינו.

Drive דרייב

מותחן פשע דרמתי משנת 2011 שלא דומה לכמעט אף סרט אחר שתראו, אפשר להשוות אותו למסעדת גורמה של אחד השפים המובילים, כל מה שאתם מקבלים כאן הוא מדהים, אך הכמויות הן מועטות, מין תחושה של 'וואו זה מדהים', אבל כמו שחברי הטוב רועי אמר בסיומו של הסרט 'האוכל היה טעים אבל זה היה כמו טעימות, ורציתי עוד', לטעמי זהו חלק מהקסם של הסרט הזה, והוא הופך אותו למאופק, מקצועי, ואיכותי שמיועד לאניני טעם קולנועי במקום לסרט שמעמיס יותר מדי מנות על השולחן, כמו במסעדה מזרחית, כך שאמנם אתה שובע נהנה, אך אתה כבר לא מעריך את הטעם המדהים שאתה מקבל בכל טעימה.

הסרט מספר על נהג (לא נאמר שמו במהלך הסרט, הוא פשוט 'נהג'), שאנחנו לא יודעים עליו דבר מלבד העובדה שכישורי הנהיגה שלו הם פנומנליים, והוא משתמש בכישורים האלו בכל מיני דרכים, חוקיות יותר ופחות, כשנחשפים לראשונה לעבודה ה'רגילה' שלו מאד מופתעים, ואחרי כמה שניות מופתעים מחדש, הדמות היא מאד מוזרה, לא יודעים מאיפה הוא מגיע ומה הרקע שלו (לשם שינוי זה מוסיף לסרט אוירה אפופת מסתורין ולא גורע ממנו מסיבות של תסריט לקוי), ולא יודעים בסופו של דבר לאיפה הוא הולך, דמות מאד מסתורית שקשה לפצח, אפשר להשוות את דמות הנהג לגז נפיץ שהשתחרר לאויר, הוא לא עושה רעש, לא לוקח מקום, לא מפריע לאף אחד ולא דורש דבר, אבל אם בטעות יציתו את האש, אתם יכולים לצפות לפיצוץ שירעיד לכם את הצורה, ואיכשהו גוסלינג מצליח להעביר את כל החוויה הזו בהופעת משחק מרשימה מאד, די בתחילת הסרט, לחייו של הנהג נכנסת שכנתו איירין, עם בנה בניסיו, והוא מאד נקשר אליהם, וכאן מתחיל בעצם הסיפור, סיפור שיכלו לקחת לאלף ואחד כיוונים, והם לקחו את הפניות הכי נכונות ליעד הטוב ביותר שאפשר היה לבקש.

Hesher השר

דרמה הזויה ופסיכית משנת 2010 שחייבים להיות חובבים גדולים של קולנוע בכדי לצפות בה לכל אורכה, לדעתי יוצרי הסרט מנסים להציג מן רעיון מרכזי שרק בדיעבד מבינים אותו, למרות השם של הסרט ומרבית הפוסטרים שקידמו אותו, הדמות השר היא דמות משנה בעלילה, למעשה הסרט מספר על טי ג'יי פורני, ילד בן 13 שאיבד את אמו בתאונת דרכים לפני חודשיים, על משפחתו של טי ג'יי ועל דמויות שהוא פוגש, כשאחת מהדמויות הללו היא דמותו של השר, שהופך לחלק מאד משמעותי בחייו, וגורם לו להגיע בסופו של דבר לכמה תובנות חשובות מאד.

זהו סרט הביכורים של הבמאי ספנסר סאסר (יש לו ברזומה כמה סרטים קצרים וקליפים אך זהו סרט עלילתי באורך מלא ראשון שלו), כשאת התסריט לסיפור של בריאן צ'ארלס פרנק (תבדקו בIMDb, חוץ מהסיפור לסרט הזה הוא לא עשה פשוט כלום בעולם הסרטים) כתב סאסר יחד עם דייויד מיצ'וד ('ממלכת החיות' אותו גם ביים), מי שמככבים בסרט הם דבין ברוצ'ו (שעד 'השר' עשה רק כמה תפקידים קטנים בכמה סרטים) בתפקיד טי ג'יי, ראין ווילסון ('סופר', אך הוא מוכר בעיקר מגירסתה האמריקאית של סדרת הטלויזיה 'המשרד') בתפקיד אביו והוא די דומה ברובו של הסרט לזאק גליפיאנקיס, פייפר לורי ('קרי', 'סיוט בחדר המורים') בתפקיד הסבתא התלושה, ג'וזף גורדון לוויט ('התחלה', '500 ימים עם סאמר') בתפקיד השר הפרוע ונטלי פורטמן ('ברבור שחור', 'ונדטה') בתור ניקול, והיא דומה בסרט בצורה מחשידה לאירמה מ'צבי הנינג'ה' (החברה של אפריל אוניל).

A River Runs Through It נהר עובר בינהם

דרמה תקופתית מ1992 שמבוססת על ספר חצי אוטוביוגרפי של הסופר נורמן מקלין, השם של הספר, ובכך גם של הסרט מאד הטעה אותי ובהמשך אסביר מדוע; הסרט מציג לנו את משפחת מקלין, כשההתמקדות היא באח הבכור נורמן, הרבה מן המתרחש בסרט מתקשר בסופו של דבר איכשהו לנהר הרגל השחורה, בו נוהגים בני משפחת מקלין לדוג, למעשה אין לסרט עלילה ברורה והוא יותר בליל של סיפורים קטנים שאני לא מצאתי בהם כל פואנטה, מין שברי זכרונות עליהם מספר נורמן במהלכו של הסרט, כשכולם נקווים לנהר הגדול בסופו של הסיפור.

בהתחלה מראים את האינטרקציה וההבדלים בין האחים נורמן ופול מקלין, ואנו זוכים לשמוע קצת על ילדותם, בהמשך עוצרים בעוד נקודה בחייהם ואז, לאחר כחצי שעה מתחילת הסרט לערך מגיעים לנקודת הזמן בו מתרש רובו של הסרט, סביב שנות ה20 המואחרות וה30 המוקדמות של המאה ה20, בדקות האחרונות של הסרט, הוא קופץ עוד קדימה על ציר הזמן ובסופו של הסרט, היתה לי תחושה כאילו סיפרו לי יותר מדי ובעצם לא סיפרו לי כלום, יותר מדי נושאים, בלי פוקוס על אף אחד מהם, מה שיכול היה לגרום לסרט הזה להיות טוב, כאמור, הכל נראה כשברי זכרונות, מלווים בקרינות, ובתוך דברי הקרין, השתקפויות של כל מה שלמד נורמן בדרכו, הן מאביו, שהיה כומר ומטיף בקהילה בה חיו, והיתה לו דרך מיוחדת להשקיף על העולם, והן מנסיון החיים אותו צבר, כשהכל מתערבב יחד לנהר ולדיג שהיה חלק מרכזי וקרוב ללבם של בני המשפחה.

The Faculty סיוט בחדר המורים

מותחן מדע בדיוני משנת 1998, בסרט מסופר על ימים ספורים בתיכון 'הרינגטון' בעיירה הרינגטון, אוהיו, באותם ימים סדרת אירועים משונה תוקפת את בית הספר, וגורמת לכולם להתנהג באופן ביזארי, כשהראשונים שמראים את הסימפטומים להתנהגות ההזויה הם חברי סגל המורים של בית הספר.

הסרט הוא סרט נוער, העלילה מתרחשת בבית ספר והכוכבים הראשיים הם צעירים למדי, השירים שמושמעים ברקע גם הם תואמים את האוירה ואלו הם שירי רוק 'מגניבים' (למען האמת ממש אהבתי את השירים, בהחלט אפשר לשמוע כמה קלאסיקות ברקע), את התסריט לסרט כתב קווין וויליאמסון (סרטי 'הצעקה' וסרטי 'אני יודע מה עשית בקיץ האחרון'), מומחה בז'אנר, סביר להניח שהוא הטוב מכולם בכל מה שקשור למותחנים שמיועדים לקהל צעיר, את הסרט ביים רוברט רודריגז (סדרת הסרטים עם 'אל מריאצ'י', 'עיר החטאים'), שכבר הגיע עם מוניטין של כוכב עולה בשמי הוליווד ושוב הוא שותף לסרט שכמה שהוא הזוי, ככה הוא מקורי, מעניין ומפתיע.

Conan The Barbarian קונאן הברברי

פנטזיית פעולה משנת 2011 הנושאת שם מאד מחייב, הסרט מספר את עלילותיו של הלוחם הדגול קונאן הברברי, הסרט נשען על סיפורים פרי עטו של הסופר האמריקאי רוברט אי. הווארד שבשנות ה30, בשיא פריחת הספרות הזולה (פאלפ), יצר עולם דמיוני בשם 'היבריה' בו מתרחשות עלילותיו של קונאן, כידוע ב1982 יצא לאקרנים סרט שנשא את בדיוק אותו השם, אז, את דמותו של קונאן שיחק ארנולד שוורצנייגר ('שליחויות קטלניות', 'קומנדו' ועוד אינסוף מותחני פעולה שהפכו למורשת), ובכך התפרסם ברחבי העולם ותחילת דרכו אל האגדה שהוא כיום נסללה, את הסרט מ1982 ביים ג'ון מיליוס (שגם כתב את התסריט והיה שותף גם ליצירת 'אפוקליפסה עכשיו' ויצר את סדרת הטלויזיה 'רומא') כך שליוצרי הסרט החדש היו נעליים במידה 58 להכנס לתוכן.

בסרט הנוכחי מככב ג'ייסון מומואה (ידוע בעיקר כ'קאל דרוגו' מ'משחקי הכס') ועל כסא הבמאי נמצא מרקוס ניספל (שעשה בעיקר זוועתנים כמו 'המנסרים מטקסס' ו'יום שישי ה13', ויש לו ברזומה סרט שמעט מזכיר את קונאן ונקרא 'פורץ הדרך'), את העיבוד של סיפורי קונאן לסרט כתבו שלושה תסריטאים, אף אחד מהם לא כתב בעברו איזושהי יצירה ששווה אזכור, לגבי רוב המעורבים בסרט, זהו הסרט הגדול ביותר שהם היו שותפים ליצירתו.

The 40 Year Old Virgin בתול בן 40

קומדיה פרועה משנת 2005 מבית היוצר של ג'אד אפאטו שהיתה הבמה לפריצה הגדולה של סטיב קארל בתפקיד הראשי, שעד אז הסתפק בתפקידי משנה בכל מיני קומדיות טובות יותר ופחות.

כמו שמרמז שמו של הסרט, העלילה עוסקת באנדי, שהוא מן הסתם בתול בן 40, וכשחבריו לעבודה מגלים זאת די מוקדם בסרט הם מנסים לעשות הכל בכדי שהוא יוריד את הקוף שנקרא 'בתול' מהגב שלו, הם מנסים ללמד אותו כל מיני דרכים להתחיל עם בחורות וחלק מן הסיטואציות שאנדי נקלע אליהן, עקב היותו די נאיבי יכולות מאד מצחיקות ומשעשעות.

יחסית לקומדיות אחרות הסרט גרם לי לצחוק די הרבה, עם זאת, מתקבל על הדעת שהעלילה היתה סופר רדודה וצפויה למדי, אבל זה בסדר כי לא פיתחתי ציפיות לראות את החלק האבוד של הסנדק, ולכן, אסלח ליוצרים על חוסר ההשקעה בעלילה ואתן להם קרדיט על בדיחות מצחיקות וסיטואציות משעשעות שחלקן גם מתוחכמות, בהחלט נון-סנס במיטבו, יש בסרט גם לא מעט דמויות פשוט הזויות (אותי ממש הצחיק מוג', אחד המוכרים בחנות בה עובד אנדי), וכל הדמויות הצבעוניות האלו מוסיפות הרבה שיניים לחיוך שהסרט העלה על פניי, כמה סצנות מהסרט הזה בהחלט נכנסו לפנתאון של סצנות סרטי הקומדיה של שנות ה2000, ואכן הן הזויות ומצחיקות באותה העת (במיוחד סצינת הסרת השיער שהפכה לסצנת הדגל של הסרט).

House of D בית הזכרונות

דרמה מ2004, ששמה באנגלית מתאר מקום שמוזכר בסרט והוא די משמעותי מבחינת העלילה, ובעברית זוכה לשם שמתאר יותר את מה שרואים בסרט, הסרט פורס בפנינו תקופה בחייו של טום וורשאו, בהווה אמן אמריקאי שמתגורר בפריז ובנו מגיע לגיל 13, הגיל בו השתנה כל עולמו, ולכן הזכרונות מתעוררים בו ואנו זוכים לשמוע ולראות את עלילותיו של טומי (המכונה טומ-אס) בן ה13, ואיזו הנאה לשבת ולצפות בסרט הזה, סרט שהעלילה שלו אמנם לא הכי הגיונית, אך הוא סרט מקסים ושובה לב.

הסרט הזה גרם לי להרגיש כל כך הרבה גוונים של רגשות, הוא מאד נוסטלגי ומתרפק וגרם לי פשוט להתגעגע ולרצות לחזור לילדותי התמימה (למרות שהשנה בה מתרחש מרכז הסיפור היא 1973, הרבה לפני שנולדתי, הסרט גרם לי להתגעגע לילדותי שלי, וזה רק מצביע על כמה טוב הסרט הזה), הוא גרם לי להיות ממש על סף דמעות, וכל מיני סוגים של דמעות, בין אם אלו של אושר או של עצב, וזה קרה יותר מפעם אחת בסרט, מהעבר השני הסרט גרם לצחוק בקול רם, שוב, יותר מפעם אחת, כשבסצנה אחת עברתי ממצב של על סף דמעות של עצב לצחוק בשניות בודדות, כך שיותר מהכל הסרט הזה גרם לי להתרגש, בכל כך הרבה דרכים, וקשה למצוא הרבה סרטים שבאמת נוגעים לך באיזשהו מקום בלב, אז למצוא סרט שנוגע בכל כך הרבה מקומות? זהו יהלום נדיר מאד, למרות שהוא לא מלוטש לשלמות, הוא יפיפה, ואולי, העובדה שהוא לא מלוטש לשלמות היא הקסם שלו, החספוס הזה.

Conviction הרשעה

דרמה מ2010 (הסרט יצא לאקרנים ב2011) שמציגה את הסיפור האמיתי והבלתי יאומן של הרשעתו של קני ווטרס, ומלחמתה חסרת הפשרות נגד כל העולם של אחותו בטי-אן בכדי להוכיח את חפותו.

טוני גולדווין שיותר מוכר כשחקן ('רוח', 'הסמוראי האחרון') מביים את הסרט כשאת העיבוד של המקרה האמיתי לתסריט כתבה פמלה גריי (שלא היתה פעילה כתסריטאית מעל 10 שנים), זהו שיתוף פעולה שני שלהם, ב1999 ביים גולדווין את 'ללכת על הירח' כשפמלה גריי היא התסריטאית, בסרט מככבים שניים מהשחקנים הכי מוכשרים בהוליווד (לפחות לטעמי), את תפקיד האח הנאשם קני ווטרס משחק סם רוקוול ('גרין מייל', 'ירח') והילארי סוונאנק ('מיליון דולר בייבי', 'גברים אינם בוכים', שעל תפקיד ראשי בשני הסרטים הללו זכתה באוסקר) בתפקיד בטי-אן, אחותו המסורה של קני, בתפקידי משנה אפשר למצוא עוד כמה פנים מוכרות כמו מיני דרייבר ('סיפורו של וויל האנטינג', 'פנטום האופרה'), מליסה לאו ('פייטר', '21 גרם'), קליאה דובאל ('נערה בהפרעה', 'סיוט בחדר המורים') וג'ולייט לואיס ('קליפורניה', שלדעתי אמור להקרא בעברית 'כליפורניה', 'רוצחים מלידה') שגם אם לכמה דקות מועטות, תמיד כיף לראות אותה ואת הצבע שהיא מוסיפה בעזרת דמויות נפלאות בכל סרט בו היא לוקחת חלק.

Captain America: The First Avenger קפטן אמריקה: גיבור העל הראשון

סרט קומיקס מ2011 שמביא את סיפור תחילת דרכו של 'קפטן אמריקה', וכמו שמוצג בכותרתו של הסרט 'ראשון הנוקמים', הלא הוא עוד סרט כ'בילד-אפ' ל'הנוקמים' שיצא בקיץ של 2012.

את הסרט ביים ג'ון ג'ונסטון ('פארק היורה 3', 'ג'ומאנג'י') שלא ידוע כאחד התותחים של הוליווד וכבר עשה לא מעט נפילות, מעניין מדוע הוא נבחר לפרויקט הזה, הרי מדובר בסרט שהוא פרי יוזמתם של אולפנים, והם יכלו ללהק לתפקיד הבמאי מועמדים טובים הרבה יותר, אם הוא היה מעורב בכתיבת התסריט זה עוד היה מתקבל על הדעת אבל את התסריט כתבו צמד היוצרים שכתבו את התסריטים לטרילוגיית הסרטים של 'סיפורי נרניה' (שלאחר אכזבה כואבת מבחינתי, מאחר וברוב טפשותי ציפיתי לעוד 'שר הטבעות' הפסקתי לעכוב אחרי הסרט הראשון), בסרט מככבים כריס אוואנס (סרטי '4 המופלאים', 'הנוקמים') בתפקיד סטיב רוג'רס, הלא הוא 'קפטן אמריקה', הוגו וויבינגס (טרילוגיות 'מטריקס' ו'שר הטבעות') בתפקיד האויב שלו, שמידט, טומי לי ג'ונס ('סרטי 'גברים בשחור', 'פקודה לא חוקית') שנראה כבר מאד מבוגר, בתפקיד 'קולונל פיליפס', והיילי אטוול ('הדוכסית', 'חלומה של קסנדרה') שאני לא זכרתי הופעה שלה מלפני, ואני בספק אם אני אזכור אחרי הסרט הזה בתפקיד 'הסוכנת פרקר' שהיא גם מושא אהבתו של רוג'רס.

Animal Kingdom ממלכת החיות

דרמת פשע אוסטרלית משנת 2011 שעוסקת בחייו של ג'יי, נער מבית הרוס, המאומץ על ידי משפחתה של אמו, שנפטרה ממנת יתר של הרואין, וכמה שעד עכשיו זה נשמע לכם גרוע, אז זוהי רק הנקודה ממנה הכל מתחיל להתדרדר.

הדימוי שלדעתי מתאים ביותר לסרט, אף על פי שהוא יכול להשמע דוחה, היא שבתחילת הסרט ג'יי נמצא בעמדה של חרא שצף במימי האסלה, כלומר, אמו היא נרקומנית שבתחילתו של הסרט מתה ממנת יתר, אין לו קשר עם אביו או אף אחד מבני משפחתו, והאדם היחיד שהוא יכול לחשוב עליו בכדי להעזר בו היא סבתו האינטרסנטית והמניפולטיבית מצד אמו, אותה לא ראה שנים, ובכן, החיים שלו בזבל, אבל יש גרוע מכך, כי מעמדה של חרא צף על פני המים, מגיע הגורל ומוריד את המים וג'יי נשטף אל מימי הביוב המזוהמים, שכל צחנת העיר נמצאת בהם, ככל שמתקדם הסרט ג'יי טובע עמוק יותר ויותר אל תוך מצולות התועבה בה מתנהלים חייהם של דודיו, עולם שאמנם לא היה זר לו לחלוטין, אך הוא הצליח להשמר ממנו, וכמו שידוע, אם הורדתם משהו במורד הצנרת עם המים של האסלה, הדרך החוצה היא כמעט בלתי אפשרית, כשאחריו נסחפים כולם למקום שאין ממנו חזרה.

Super 8 סופר 8

מותחן מד"ב מסתורי מלא בפיצוצים ואפקטים משנת 2011, היוצר של הסרט הוא ג'יי ג'יי אברהמס (בעיקר 'אבודים' וגם העיבוד הקולנועי של 'סטאר-טרק') שכתב וביים, כשלכל אורך הדרך מלווה את הפרויקט לא אחר מאשר סטיבן ספילברג הגדול, שנראה כאילו סרטיו היו השראה ענקית לאברהמס וכבר מהשקופיות שמציגות את האולפנים היוצרים בתחילת הסרט נכנסים לאוירת 'ET'.

הסרט מספר על חבורת ילדים בעיירה ליילה, שהיא עיירה די נידחת בארה"ב של שנות ה70, חבורת הילדים מנסים לצלם סרט (ומכאן שמו של הסרט, סוג סרט הפילם בו משתמשים הילדים לצילום הסרט נקרא 'סופר 8 מילימטר'), ושרשרת אירועים ואסונות מזעזעת את עולמם והופכת את העיירה השלווה בה הם חיים לעיר תחת מצור, משהו מסתורי שהגיע ברכבת לא ברורה באישון לילה, מפר את השלווה באיזור כולו, וגורר אחריו כוחות גדולים של צבא ארה"ב, לאורך כל הסרט אנו עוקבים במיוחד אחרי ג'ו (קורטני), בנו של סגן השריף בעיירה (צ'נדלר), ויחד איתו, ועם חבריו עוברים את הימים המסעירים ביותר בחייהם.

Entourage הפמליה

סדרה דרמה-קומית שהחלה בשנת 2004 ונמשכה 8 עונות שהכילו 96 פרקים, בני כ25 דקות כל אחד, הסדרה עוסקת בחייו של וינסנט צ'ייס, כוכב עולה בשמי הקולנוע ההוליוודי ופמלייתו, הסדרה מציגה את חיי הזוהר של הכוכבים הגדולים, ומתבססת בגדול על סיפורו של מארק וולברג שהיה המפיק של הסדרה, כשהיוצר שלה הוא דאג אלין, אחד מחברי הפמליה של וולברג.

הסדרה כאילו מספקת הצצה לחיי הזוהר של הכוכבים ההוליוודים, הרבה כסף, אחוזות מפנקות, רכבים מפוארים, ואין סוף בחורות שעומדות בתור כדי להכנס למיטה שלך, בהחלט החיים שכל אחד מתקנא בהם, והאוירה שיצרה סביבה הסדרה היתה יחידה במינה, כמעט בכל פרק התארח כוכב אמיתי, בין אם זה שחקן פופולרי מאחד מענפי הספורט, או כל מיני אנשים מתחומים שונים של עולם הקולנוע והמוזיקה, הסדרה סיפקה רגעי אושר והצלחה לצד רגעי בדידות ומשברים, שילבה קומדיה ודרמה בצורה מדהימה, ולמרות שחלק מהדמויות מאד מוקצנות היא עדיין מצליחה להראות מציאותית ודרמתית, ללא ספק אחת הסדרות האהובות עליי בכל הזמנים, אמנם לא התחברתי כל כך לדמות מסוימת (מפני שהם פרסו את העלילה כך שאין דמות מרכזית אחת), ובכל זאת ה25 דקות של צפיה בכל פרק נתנו לי לטעום את החיים הטובים של ויני והחבורה.

The Boondock Saints הקדושים מבוסטון

סרט פשע מלא אקשן משנת 1999, בכיכובם של נורמן רידוס ('פנדורום', המתים המהלכים'), שון פטריק פלאנרי, דייויד דלה רוקו (אפשר להגיד שחוץ מ'הקדושים' 2, ההמשך של הסרט הזה, הם לא עשו יותר מדי) ו-ווילם דפו (סרטי 'ספיידר-מן', 'מאחורי החומות' ובשנים אחרונות התפקיד של אסי דיין ב'בטיפול' האמריקאית), מי שיצר את הסרט הזה הוא טרוי דאפי, ש'הקדושים מבוסטון' 1 ו2 אלו הם סרטיו היחידים, והוא כתב וביים את שניהם, כאמור, הכוכבים הראשיים של הסרט הזה (מלבד דפו) לא עשו שום דבר טוב חוץ ממנו (תפקידים משניים בסרטים סוג ב' כמו המסור או בלייד), ולא היה קשה לגייס אותם לסרט ההמשך שיצא ב2009.

הסרט מתרחש כמובן בבוסטון, ומספר על שני אחים איריים בשם קונור (פלאנרי) ומרפי (רידוס) מק'מאנוס וחברם האיטלקי רוקו (נחשו מי משחק את הדמות של דייויד דלה רוקו..) שעובד כנער שליחויות (למרות שהוא בן כ40) באחת ממשפחות הפשע, שלושת החברים מחליטים אחרי השתלשלות אירועים מאד מוזרה להיות סוג של לוחמי פשע ולנקות את הרחובות מאנשים רעים, כשבצדו השני של החוק, נמצא סוכן הFBI פול סמקר (בגילומו של דפו, שמשום מה עשו את הדמות שלו הומו), סוכן מאד חכם שמתעסק בכל מה שקשור לפשע המאורגן, ומנסה לפענח מי עומד מאחורי שורת חיסולים שפוקדת את העיר. 

The King's Speech נאום המלך

סרט דרמה עטור פרסים (היה מועמד ל12 פסלונים וזכה ב4, ביניהם פרס האקדמיה לסרט הטוב ביותר של השנה) מ2010 המביא אלינו את סיפורו האמיתי של המלך ג'ורג' ה6, ואת הכנותיו לנאום הגדול שעליו לשאת לאומה, ערב פרוץ מלחמת העולם ה2, ועל המלחמות שלו עם עצמו בכדי להצליח לעשות זאת, כשהוא נעזר ביועץ מיוחד לענייני הגייה, את הסרט ביים טום הופר (שלפני כן התעסק בעיקר בסדרות ומיני סדרות, בינהן 'ג'ון אדאמס' המצוינת של (HBO, את התסריט לסרט כתב דייויד סידלר (שלמען האמת לא יצא לי לראות אף סרט שהיה פרי עטו, מפליא עוד יותר, מאחר והוא האדם המבוגר ביותר בהסטוריה שזכה בפרס האוסקר על כתיבת תסריט), וכיכב בו קולין פירת' ('יומניה של בריג'יט ג'ונס', 'סינגל מן' שזיכה אותו במועמדות ראשונה לאוסקר, ובבריטניה תמיד ייזכר כמר דארסי מסדרת הטלויזיה 'גאווה ודעה קדומה', עד כדי כך זכור שדמותו ב'יומנה..' נקראת מארק דארסי) בתפקיד ברני, או כפי שהוא מוכר בפני כל: המלך ג'ורג' ה6, הסרט זיכה את כל מי שהזכרתי בפרס האקדמיה על מעורבותם בסרט (הופר, סידלר ופירת').

Never Let Me Go לעולם אל תתן לי ללכת

דרמה רומנטית סופר כבדה משנת 2010 שמשלבת גם אלמנטים בדיוניים בכיכובם של קארי מוליגאן ('לחנך את ג'ני', 'דרייב'), אנדרו גארפילד ('בוי A', 'הרשת החברתית' ובקרוב כוכב 'ספיידרמן') וקירה נייטלי ('כפרה', 'שודדי הקריבים') ובבימויו של מארק רומאנק (בעיקר סרטים דוקומנטריים או קליפים מוזיקליים אך יש לו ברזומה את 'החיים בתמונות' המצוין עם רובין וויליאמס), רצוי לדעת שהסרט, מלבד חלק מהאולפנים שהפיצו אותו, הוא בריטי לכל דבר, וככזה הסרט מעט שונה מהסרטים ההוליוודים שהורגלנו אליהם.

הסרט מביא את סיפורם של שלושה חברים, מאז ילדותם המשותפת בפנימיית האלישם (פנימיה שמטרותיה שונות מאד מאלו שכולם מכירים) ועד לשנות ה30 לחייהם, כשיש התמקדות על 3 שלבים בחייהם, גיל 10, גיל 18 וגיל 27, רוב רובו של הסרט מתרחש באיזורים כפריים או עיירות נידחות ודלות אוכלוסיה, ומזג האויר לרוב אורכו של הסרט הוא די סתווי, מה שמגביר את האוירה האפרורית ששורה עליו מלכתחילה, זהו סרט לא קל, במיוחד לקראת הסוף, הוא מבוסס על ספר של סופר יפני בשם קזואו אישיגורו שעל אף היותו יפני, מתגורר בבריטניה וכותב באנגלית, כך שלאלכס גארלאנד ('שמש','28 יום אחרי') לא היתה עבודה קשה מדי בעיבוד התסריט.

Stay הישאר

מותחן דרמה מסתורי משנת 2005 בבימויו של מארק פוסטר ('מונסטר בול', 'למצוא את ארץ לעולם לא') לתסריט של דייויד בניוף (התחיל עם 'טרויה', המשיך עם 'אחים' ולאחרונה יצר את התסריט לסדרת המופת 'משחקי הכס') ובכיכובם של יואן מק'גרייגור ('טריינספוטינג', 'הונאה'), רייאן גוסלינג ('דרייב', 'בלו ולנטיין'), ונעמי ווטס ('הצלצול', 'קינג-קונג') שמציג את סיפורו של ד"ר סם פוסטר (מק'גרייגור), פסיכיאטר במקצועו שלפתע נכנס לחייו בחור צעיר ומתוסבך בשם הנרי (גוסלינג) והסרט מציג את המאבק של סם להציל את הנרי שמאיים בהתאבדות, כשהוא נתמך בחברתו ליילה (ווטס), הסרט הוא מאד אמנותי ומיוחד, ומעט קשה להבנה, אז תנסו להתרכז.

הסרט מצולם בצורה מאד אמנותית ומלווה בהמון אפקטים ממוחשבים ושמים לב לכך מהפריים הראשון של הסרט, כל מעבר בין סצנות מאד אמנותי ויפה ועושי באופן סופר מקצועי, כדאי לשים לב לעניין שחוזר על עצמו מספר פעמים בסרט – חדר המדרגות, ישנה גם טבעת שעולה מדי פעם ובאופן כללי הסרט שזור ברמזים למה שבאמת מתרחש בו, יצירה קולנועית אסטית ביותר, באמת תאווה לעיניים, לגבי הפסקול, לא משהו יוצא דופן, הוא איפשהו ברקע אבל לא משהו ששמים לב אליו.

Hanna האנה

מותחן פעולה מסתורי משנת 2011 בכיכובה של סירשה רונאן (תאמינו לי, בדקתי, ככה מבטאים את זה) שזכורה ממשחקה המדהים ב'כפרה' וכיכבה גם ב'מבט מגן עדן' כשלצדה אריק באנה ('מינכן', 'נערת בולין האחרת') וקייט בלאנשט ('בבל', 'שר הטבעות'), סרט מעט מוזר המציג לנו את סיפורה של, מן הסתם, האנה (רונאן), ילדה שגודלת עם אביה (באנה) ומוכנה לצאת מהקן שלה ולפגוש בנשרים החגים מעל, בראשותה של מאריסה וויגלר (בלאנשט) ושותפיה, את הסרט ביים ג'ו רייט, במאי שנחשב לספק של סרטי איכות שצולחים מלבד את מבחן הביקורות גם את מבחן הצופים, בעברו ביים את 'גאווה ודעה קדומה' ואת 'כפרה' (בהשתתפות בלתי נשכחת של רונאן), כך שציפיתי לסרט איכותי ומעניין.

ואכן, הסרט מתחיל טוב מאד, העובדה שאנו לא יודעים יותר מדי על מה ולמה כל מה שמתרחש בסרט מוסיפה למתח ולמסתורין, הוא עשוי באופן מאד מקצועי, אבל בהמשך גם זה לא מצליח לחפות על תסריט לקוי וחסר עומק, ועד לסוף הסרט הוא פשוט לא מצליח לשמור על רמה ומתדרדר ומקרטע לקראת הסיום (למרות שהפיניש הוא אמנתי למדי, ולכן גם מאד צפוי).

The Talented Mr. Ripley הכשרון של מר ריפלי

מותחן פשע דרמתי משנת 1999 בכיכובו של מייט דיימון ('זהות' בטרילוגיה, 'סיפורו של וויל האנטינג'), כשלצדו גווינית' פאלטרו ('סילביה', 'בכוח הקאנטרי') וג'וד לאו ('אינטלגנציה מלאכותית', 'אויב בשער') ובבימויו של אנת'וני מינג'לה ('הפצוע האנגלי', 'קולד מאונטן') שגם עיבד את הספר לתסריט.

הסרט מספר על טום ריפלי (דיימון) שנשלח על ידי הרברט גרינליף להחזיר את בנו דיקי (לאו) לניו יורק מאיטליה, שם הוא מתגורר עם ארוסתו מארג' (פאלטרו), כשטום מגיע לאיטליה הוא מתחבר אל הזוג ובהמשך הסרט עובר המון תהפוכות שלא הייתי רוצה לפרט עליהן.

הסרט מבוים ומתוסרט בצורה כזו, שלאורך כל הסרט (לפחות על פי מה שאני הבחנתי) אנו עוקבים אחרי טום, והוא נמצא בכל סצינה וסצינה בסרט, כאשר אין אנו יודעים מה עושות שאר הדמויות כשטום אינו בנמצא, וזה חלק שמאד אהבתי, בדרך כלל כשלדמות הראשית אין מספיק עומק אני מתקשה לחבב את הדמות הזו, אך הפעם, העובדה שאין אנו יודעים דבר על עברו המעורפל של ריפלי רק הוסיף עוד מסתורין לעלילה המפותלת ומסובכת גם כך, בתחילת הסרט קשה מאד לנחש מה יקרה בסופו, הסרט מאד מתח אותי ומצאתי את עצמי מנחש כל פעם מה הולך לקרות (די גאה לאמר שצדקתי בהכל, ולמרות זאת, הסרט לא כל כך צפוי).

Horrible Bosses איך להיפטר מהבוס

קומדיית פשע משנת 2011 בבימוי של סת' גורדון (שמביים בעיקר קומדיות, גם בטלויזיה), בכיכובם של ג'ייסון בייטמן, צ'ארלי דיי וג'ייסון סודיקיס, ועם כמה הופעות של שחקנים מאד מוכרים בתפקידי המשנה, אני אגיע לנושא הזה בהמשך, הסרט מספר על שלושה חברים טובים, בחורים נורמטיבים לחלוטין, שלכל אחד יש בוס שמשגע אותו בעבודה, ועל ניסיונם להפתר מאותם בוסים,השם שלו בעברית מזכיר לי יותר מדי שמות של סרטים שכבר נתקלתי בהם וזה נשמע כמו 'קטלני' החדש (נשק, שליחות וכו'), למרות שהשם בעברית מתאים יותר לעלילת הסרט, חבל שלא הלכו בפשטות על 'בוסים נוראיים ' או משהו כזה.

Donnie Darko דוני דארקו

סרט דרמה מסתורי שמשתייך לז'אנר המדע הבדיוני משנת 2001 בכיכובו של ג'ייק ג'ילנהול ('הר ברוקבק', 'זודיאק') ובבימויו של ריצ'רד קלי (מאוחר יותר עשה את 'הקופסה' ו'דומינו') שמביא בפנינו את סיפורו המוזר של דוני דארקו, נער מעט משונה וסדרת אירועים ביזאריים שרודפים אחד אחרי השני כשדוני במוקד העניינים.

הסרט מרתק בצורה ממגנטת, והוא הצליח להפעיל לי את המנועים שבמוח טוב טוב, ממש יכולתי לשמוע את עצמי חושב מה בדיוק קורה ואיך לפצח את הסרט הזה, אני חייב לציין שכשראיתיו לראשונה לפני כשנתיים וחצי לא ממש הבנתי מה קורה ודי ויתרתי עליו, אך כשנשאלתי לאחרונה על מה בדיוק הסרט מעוד מישהו שלא הבין אותו, אמרתי לעצמי שאני חייב לצפות בו שוב, ולנסות לפצח את החידה המסתורית הנצורה בו, מלבד פרטים קטנים (ולצערי את הסוף), לא זכרתי מאומה מכל המתרחש בסרט, לכן הייתי מרותק למסך ושאבתי כל פיסת מידע תוך כדי ניסיון לפענח את המשמעות של המתרחש בסרט, גם אחרי שהצלחתי עדיין היו נותרו לי שאלות, ולכן, כמו שהייתי ממליץ לכולם, חיפשתי באינטרנט את הספר מתוך הסרט שנקרא 'הפליסופיה של המסע בזמן', שלפחות בגירסה בה אני צפיתי לא מופיעים כל הפרקים שלו שמסתובבים ברשת, והפרקים הללו עוזרים מאד בפיצוח והבנת המשמעות של הסרט.

13 Assassins ו 13 מתנקשים

סרט סמוראים יפני משנת 2010 המספר את סיפורם של 13 סמוראים שחוברים יחדיו בכדי להתנקש באדון רשע גם אם זה יעלה להם בחייהם (כיאה לסמוראים), הבמאי של הסרט הוא טקאשי מיקה והשחקנים בתפקידים הראשיים הם קוג'י יאקושו וגורו ינאגאקי.

הסרט מתרחש בסוף עידן השוגונים ביפן (אמצע המאה ה17) ומתחיל עם תאורם של מעשיו של האדון נריצוגו (ינאגאקי), שמצטייר כסדיסט אכזר וחסר כל רחמים ומצפון שעושה כאוות נפשו בכל מי שנופל בידו, בהמשך אנו מצטרפים לשינזאמון (יאקושו), סמוראי בכיר, עליו מוטלת משימה, להרכיב 'צבא' קטן של סמוראים ולהתנקש בחייו של נריצוגו, והסרט מראה את תהליך גיוס הלוחמים לאחוות הסמוראים בראשותו של שינזאמון, הכנותיהם לקראת הקרב, ובמערכה האחרונה שנועלת את הסרט, מתרחש הקרב הגדול.

The Tree Of Life עץ החיים

המלך הוא עירום! אני לא אתיימר להיות מבין וחכם רק בשביל אחרים שחושבים שהם כאלו ומהללים את האכזבה הזו שמכונה 'עץ החיים', מדובר בסרט.. או שבעצם לא.. לא בדיוק סרט, יותר אוסף צילומים משנת 2011 בבימויו ותסריטו של 'הגאון' טראנס מאליק ('העולם החדש', 'הקו האדום') ובכיכובם של בראד פיט (אין צורך להציג), ג'סיקה צ'סטיין (שחקנית די חדשה בעולם הקולנוע, שעשתה גם תפקידים ב'העזרה' וב'סערת רוחות'), האנטר מק'קראקן (שזהו סרטו הראשון והיחיד עד כה) ועוד כמה ילדים ולכמה דקות של שון פן (שגם אין צורך להציג אבל חשוב לציין שהוא כבר שיתף עם מאליק פעולה בעבר) שזיכו אותו בתמונה על הפוסטר ובקרדיט גדול מאד בסרט.

תרשו לי לעשות לכם טובה ענקית, כל הביקורת הזו תהיה עמוסה בספוילרים כדי שלא תחשבו לרגע לנסות ולצפות בצואה הקולנועית הזו, אחרי שבניסוי חברתי מעניין גרמתי יחד עם אחי לכמה אנשים מאד קרובים אליי לצפות בסרט כדי לראות מה יהיה להם להגיד על מה שהם חושבים על הסרט אחרי שאני אמרתי שהוא נפלא אני לא יכול להמשיך לגרום לאנשים לראות אותו.

Black Swan ברבור שחור

מותחן דרמה מיסתורי ביותר משנת 2010 בכיכובה המדהים של נטלי פורטמן ('לאון', 'ונדטה') כשלצדה מילה קוניס ('קח את זה כמו גבר', 'מופע שנות ה70'), וינסנט קאסל (שזכור בעיקר מ'אחוות הזאבים' הצרפתי) וברברה הרשי (שלמרות שהיא שחקנית ותיקה אני לא זוכר שראיתי אותה לפני כן), גם וינונה ריידר ('נערה בהפרעה', 'סתיו בניו-יורק') מבליחה בתפקיד קטן וחשוב, שמשקף את מעמדה של ריידר בעולם האמיתי בדמות אותה היא מגלמת (מזכיר מאד את ההקבלה שארונפסקי עשה עם מיקי רורק, כדמות הראשית בסרט 'המתאבק'), הסרט כאמור, הוא בבימויו של דארן ארונופסקי ('רקוויאם לחלום', 'המתאבק') שמוכיח שוב שהוא אחד הכשרונות הגדולים בהוליווד.

הסרט שהוא סוג של אדפטציה קולנועית ל'אגם הברבורים', מציג לנו את סיפורה של נינה (פורטמן), בחורה שקטה וממושמעת, מסוגרת בעצמה וביישנית למדי, שבגיל 28 חיה עם אימה ויחסיה עמה דומים לאלו של ילדה בת 12, נינה היא רקדנית בלט מקצועית, המתמודדת לתפקיד הראשי מבין הרקדניות בלהקתה במופע המחול 'אגם הברבורים' ונחושה להיות הפרימה בלרינה ושואפת למושלמות בתחום הריקוד, הסרט מספר על ההתמודדות של נינה עם עצמה ועם הדרישות לתפקיד ומראה לנו את האינטרקציה של נינה עם כל הסובבים אותה, אימה השתלטנית (הרשי) שמנסה לחיות את חייה דרך נינה, הכרואוגרף (קאסל) שמנסה לדרבן אותה, ומגזים בכך לפעמים, ולילי (קוניס), הרקדנית החדשה בלהקה שבינה ובין נינה מתפתחת מערכת יחסים משונה.

Thor ת'ור

סרט קומיקס משנת 2011 שמספר את תחילת סיפורו של ת'ור, שלימים יהפוך להיות חלק מחבורת גיבורי העל המכונים 'הנוקמים' (The Avengers) ואיך הגיע גיבור העל לכדור הארץ, בסרט מככבים כריס המסוורת' ('סטאר-טרק' הסרט, 'הבריחה המושלמת') בתפקיד ת'ור ונטלי פורטמן ('לאון', 'ברבור שחור') בתפקיד ג'יין פוסטר ומשחקים בו עוד לא מעט שחקנים שדי מוכרים לכולם (במיוחד אנת'וני הופקינס בתפקיד 'אודין', אביו של ת'ור) ובבימיו של קנת' בראנה ('מבצע ואלקירי', 'המלט').

הסרט מתרחש בשני מקומות שונים כשהאחד הוא כמובן כדור הארץ והשני הוא סוג של כוכב עליו חיים 'האלים' מהמיתולוגיה הנורדית (סיפורי עם ואמונות בהם האמינו תושבי סקנדינביה במשך מאות שנים), הקטעים שמתרחשים על כדור הארץ היו מבחינתי הרבה יותר מהנים, וקצת הזכירו את האוירה הכללית של איירון מן (שגם הוא חלק מחבורת 'הנוקמים'), כלומר אוירה קלילה ומתבדחת, עם כמה קטעים אירוניים ומבדרים למדי, בעוד שהקטעים שמתרחשים על הכוכבים השונים בהם מתנהלות מלחמות בין האלים הנורדיים ל'ענקי הקרח' וכל האינטריגות הפנימיות בעולמות האלו היו קטעים פשוט עלובים מבחינת תסריט, משחק ואפילו עבודת המחשב בהם לא היתה ברמה הדרושה בכדי לשכנע, חבל שכל כך הרבה חלקים מן הסרט הזה הם פשוט אשפה, אני מאמין שחובבי הקומיקס המושבעים לא יסכימו איתי, אבל לדעתי קדימון קטן שיתאר מה קרה בכוכב ממנו הגיע ת'ור היה מספיק, ובשאר הסרט היו צריכים להתרכז רק בכדור הארץ.

Bad Lieutenant: Port of Call - New Orleans פקד מושחת

דרמת פשע משנת 2009 בכיכובו של ניקולס קייג' שמספרת על פקד מושחת במשטרה בניו אורלינס שלאחר אסון קטרינה.

הבמאי הגרמני (קשה להאמין שמי שעשה את הסרט הוא לא יליד מדינת לואיזיאנה) וורנר הרצוג ('לשרוד עד החופש') חבר לתסריטאי וויליאם פינקלשטיין (שאחראי לתסריטים של לא מעט סדרות שוטרים על פני 20 השנה האחרונות) ויחד הם עיבדו את תסריטם של ויקטור ארגו ואבל פריירה משנת 1992 והוסיפו לכותרת הסרט הישן 'פקד מושחת' את המילים ‘Port of Call: New Orleans’ ובכך הפכו את הסרט בכיכובו של הארווי קיטל כשוטר ניו-יורקי קשוח לסרט אפוף אוירת ניו אורלינס.

והסרט אכן מתאים מאד לאוירה ההזויה של ניו אורלינס, המוזיקה, הזונות, הסמים וההזיות של העיר בולטים מאד בסרט (אפילו הזוחלים), נראה כאילו הסרט נעשה תוך כדי שהוא אפוף בענן עשן של סמים, כמה קטעים בסרט היו הזויים ברמות, מבחינת זוויות הצילומים, שילוב של מן הילוך איטי והמוזיקה שהשתלבה באופן מוזר, ובדרך כלל בקטעים האלו היו מעורבות חיות, בין אם אלו הן 2 לטאות מאד מוזרות (אם להקשיב לסרט – לא איגואנות), אליגטורים (שאחד מהם נדרס אך עדיין זז) או כלב זקן ומסריח (לא שאני מכיר אותו, פשוט ככה אומרים בסרט), פתאום נראה שהרוע והמוזרות בעיר הבלוז יוצאים מכל חור אפשרי.

Blue Valentine בלו ולנטיין

סרט דרמה עצמאי (בהגדרה שלו כתוב רומנטי אבל אני לא ממש חושב שהוא רומנטי) משנת 2010 בכיכובם של רייאן גוסלינג ('כל הדברים הטובים', 'דרייב') ומישל וויליאמס ('השבוע שלי עם מרילין', 'הר ברוקבק') שהיתה מועמדת על תפקידה בסרט לאוסקר, הסרט מספר על זוג צעיר, בחורה חכמה מבית טוב שבדרך לתואר ברפואה, ובחור טוב לב - חסר השכלה, מקצוע ואפילו משפחה שמתאהב בה נואשות, הסרט מראה לנו מה עובר על הזוג בשלבים שונים של חייהם, מהפגישה בעבר, דרך ההתאהבות ועד להתמודדות עם בעיות בחיי הנישואין וההבדלים בינהם שגורמים לבעיות הללו.

הסרט בנוי בצורה כזו שהוא מתקדם על שני צירים בכל קטע שלו, כלומר מציג לנו מה קורה בהווה, וקטע לאחר מכן מה קרה בעבר, כשבשני הצירים הללו (הווה ועבר) הסיפור מתקדם במהלך הסרט, לא רוצה לפרט יותר מדי אבל בכל ציר בו מתקדם הסרט הדמויות הולכות לכיוון השונה, ומדהים לראות את המשחק של שני השחקנים הראשיים בהשוואה של הווה ועבר, של טוב ושל רע, של שמחה ושל עצב. 

Jack Ketchum's The Girl Next Door הנערה בבית השכן

מותחן דרמתי שהייתי מכנה גם טרגדיה משנת 2007, הסרט מציג בפנינו קיץ אחד, משנת 1958 בחייו של דייויד (כיום, כלומר בתחילת הסרט, אדם בגיל 50-60), ואת כל ההתרחשויות האיומות שקרו באותו קיץ לנערה שבאה להתארח בבית השכן לזה בו התגורר בילדותו דייויד, זהו אחד הסרטים שבעטו לי הכי חזק בבטן אי פעם, אני זוכר שאחרי הצפיה בו פשוט הייתי בהלם, מעט אחר כך עשיתי מחקר קטן באינטרנט וקראתי הכל אודות המקרה המזעזע עליו מבוסס הסרט, רק שתבינו, מה שקורה בסרט הזו הוא המתקה של מה שהתרחש במציאות (בשביל זה אתם יכולים לצפות ב'פשע אמריקאי' ‘An American Crime’), הסרט הוא גרסה קולנועית לספר שביסס את עלילתו על המקרה הנוראי שנחשב עד היום לפשע המזעזע ביותר בהסטוריה של מדינת אינדיאנה בארה"ב, שתבינו כמה המקרה האמיתי כואב יותר, הדמות של דייויד היא ההמצאה של הסופר, תחשבו שבסיפור האמיתי לא היה אפילו את האדם היחיד שניסה להציל אותה ואת אחותה.

כל התלבושות, התפאורה, המוזיקה, פשוט כל האוירה נראית כל כך אוטנתית ומקורית ושואבת אותך חזרה לשנות ה50, בתחילה הסרט לא רומז מה הולך להתרחש בו והוא נראה כמו עוד סרט מעניין (בדומה אולי ל'לבבות באטלנטיס' שמתרחש באותה תקופה) אבל אחרי כמה זמן כבר העיניים נפתחות והפה נפער בתדהמה ממה שקורה על המסך

A Perfect Getaway הבריחה המושלמת

מותחן מ2009 ששוב משחזר את המתכון הקבוע של 'מי הרוצח', כמו סרטי 'הצעקה', 'טעות בכיוון', 'אני יודע מה עשית בקיץ האחרונים' וכל דומיהם, מעט שונה מהם בכך שהוא לא מתרכז בבני נוער אלא בזוג בשנות ה20\30 לחייו, שמגיע לטיול בהוואי ומשם הכל מסתבך.

מי שכתב וביים את הסרט הוא דייויד ת'ואי, מומחה למתח ולאקשן עם קבלות (כתב את 'הנמלט', כתב וביים את סרטי 'רידיק' ועוד לא מעט סרטים בסגנון), בתפקידים הראשיים אפשר למצוא את מילה גובוביץ' ('האלמנט החמישי', סרטי 'האויב שבפנים' ואני לא אשכח את ההופעה שלה ב'ז'אן דארק'), סטיב זאן (שנתקלים בו בתפקידים לא חשובים בלא מעט סרטים כמו למשל סרטי 'יומנו של חנון'), טימותי אוליפנט ('איזו מין שכנה', ה'סוכן 47' ב'היטמן', 'מת לחיות 4' ועוד, שלמען האמת הוא יליד הוואי) וקייל סנצ'ז (ששיחקה בעיקר בתכניות וסרטים לא מוכרישם), באחד מתפקידי המשנה אפשר לתפוס את כריס המסוורת' שלאחר הסרט הזה הספיק לככב ב'מסע בין כוכבים' וב'ת'ור'.

Limitless ללא גבולות

מותחן מעט יוצא דופן מ2011 בבימויו ניל בורגר ('אמן השליות'), המבוסס על ספר ומציג את סיפורו של אדי (ברדלי קופר), סופר כושל שמקבל מגיסו לשעבר, אותו לא ראה 10 שנים, גלולה שמשנה את חייו מקצה לקצה.

הסרט די יוצא דופן כי הוא לא בדיוק מותחן שגרתי, וגם לא בדיוק סרט מד"ב שגרתי, גם לא הייתי קורא לו דרמה מאחר ורוב הדמויות שטוחות כמו חזה של ילדה בת 9, אבל יש לו מן קסם מסוים שגורם לך להנות מלצפות בו, על אף ש99% ממה שקרה בסרט היה צפוי (לדעתי לפחות) עדיין היה בו משהו מיוחד ולא רגיל, התבנית של הסרט היא סופר שגרתית (כושל – מצליח – מתמודד עם קשיים – כמעט מת – מצליח בסופו של דבר) אבל עדיין היוצרים הצליחו לרתק אותי למסך, בלבי תהיתי שאולי יהיה כאן משהו לא צפוי.

Bridesmaids מסיבת רווקות

סרט קומדיה משנת 2011 מבית היוצר של המפיק ג'אד אפאטו (שהביא לנו אינספור קומדיות קורעות כמו למשל 'הדייט שתקע אותי', 'סופרבד', 'בתול בן 40', 'והרי החדשות' ועוד) ובבימויו של פול פייג שזהו הסרט הראשון אותו הוא מביים, קריסטין וויג, שהיא גם הכוכבת היא התסריטאית (בנוסף לתסריטאי נוסף) וחוץ מאיזה סרטון של SNL זה התסריט הראשון שלה, ויש לה הרבה במה להשתפר, במיוחד בעידון הגסויות ובעירוב קצת נונסנס בנוסף לבדיחות המילוליות שלא היו כל כך מצחיקות.

הסרט מביא את סיפורה של אנני, שחברתה הטובה הולכת להתחתן ועל חוויותיה לקראת החתונה שחלקן במשותף עם חברותיה האחרות של ליליאן, שמיועדת להתחתן.

אף לא אחת מהשחקניות (והשחקנים) הם מוכרים במיוחד ולא זיהיתי אף אחד בשמו, אחד השחקנים (השוטר) נראה כמו גרסה לא מוצלחת של סת' רוגן (הוא היה אמור לשחק בחור ממילווקי או משהו כזה אבל השחקן פשוט לא הצליח להסתיר את המבטא האירי שלו).

Fair Game משחק הוגן

סרט משנת 2010 בכיכובם של נעמי ווטס ('קינג קונג', 'הצלצול') ושון פן ('מיסטיק ריבר', 'קוראים לי סם') המציג את הסיפור האמיתי של ולרי פליים, אשת CIA שזהותה הודלפה לציבור בגלל מאבקים פוליטיים בהם היה מעורב בעלה, שגריר לשעבר שיוצא נחרצות ובאופן פומבי נגד יציאה למלחמה באפגניסטן ועיראק (ובהשתתפות לירז צ'רכי, איך לא - בתפקיד של ערבייה).

מדובר בסרט פוליטי מאד, שמציג בפנינו רק צד אחד של המטבע, ועושה זאת טוב מאד, אחרי צפיה בסרט אין אחד שיאמר לכם שהמלחמה האחרונה בעיראק היתה מוצדקת, זה אומר שהסרט טוב ומשפיע אבל לא הוגן, לא הכל שחור ולבן בעולם, ובסרט מציגים לנו את הממשל האמריקאי בתקופת כהונתו של ג'ורג' W בוש כממשל צמא לדם ולמלחמות ומציגים את בוש וחבריו כבריונים שיעשו הכל על מנת לצאת למלחמה למרות ש99% מהעובדות (ע"פי הסרט כמובן) מצביעות שאין כל בסיס אמיתי לסיבה לצאת לאחת כזו.

ועכשיו לסרט, בחציו הראשון הוא סרט "מרגלים" די איכותי, אבל איטי מדי, חסר התפתחויות וגרוע, בחציו השני הוא מסע של איש אחד נגד ממשל שלם, והוא מציג כמו שציינתי רק צד אחד בעניין, מאד לא אובייקטיבי ולא באמת בא להציג לנו את העובדות כמו שהוא מתיימר להיות (היות והוא מבוסס על סיפור אמיתי).

Temple Grandin טמפל גרנדין

סרט דרמה עטור פרסים זה, שהופק ישירות לטלויזיה על ידי חברת HBO וקטף פרסים רבים (15 מועמדויות לאמי, מתוכן 7 פסלונים וכמובן פרס גלובוס הזהב לשחקנית הראשית), מביא אלינו את סיפורה המרגש, יוצא הדופן ומעורר ההשראה של טמפל גרנדין, ומלווה אותה לאורך הדרך רצופת המכשולים עליהם היה עליה להתגבר ולאורך כל הדלתות בהן עברה.

קלייר דאנס ('רומיאו+ג'ולייט', 'אבק כוכבים') משחקת את טמפל יוצא מן הכלל, מה שזיכה אותה בגלובוס הזהב ובאמי, היא נכנסת לנעליה של אוטיסטית, בעלת מוח מיוחד ויוצא דופן שגורם לה לראות את העולם בזוית אחרת מזו שאנו מכירים, ובצורה משכנעת מאד היא גרמה לי להאמין לרגע שהיא באמת אוטיסטית, מאד התחברתי לדמות, הרגשתי אליה המון סימפטיה ואמפתיה, דייויד סטאת'יירן וג'וליה אורמונד (שמשחקים את ד"ר קרלוק ואת אמה של טמפל, בהתאמה) משחקים גם הם יוצא מן הכלל (ולראיה זכו גם הם בפרסי אמי) ויחד איתם התחברתי לדמות הראשית עוד יותר.

X-Men: First Class אקס-מן: ההתחלה

סרט מ2011 שכמו שאפשר להסיק משמו הוא סרט קומיקס, הרבה אקשן אפקטים ופעלולים, כשהפעם הסרט מספר לנו איך הכל התחיל, אני באופן אישי הכרתי רק את ההסטוריה של מגנטו (שיכלו לדייק בה מעט יותר) ואני לא יכול להתחייב שהם דייקו בכל, אך בכל זאת הסרט די משאיר טעם של עוד לסרטי X-Men אחרים.

לאחר שקיבלתי מכלי התקשורת השונים את הרושם שמדובר בסרט טוב, בעיקר טוב יותר מהאחרים מסדרת סרטי X-Men הגעתי עם ציפיות גבוהות למדי, תוסיפו את העובדה שצפיתי בו באיכות HD על מסך גדול בכדי להעצים את החויה (סרטי אקשן זו כמעט חובה לראות במסך כמה שיותר גדול, באיכות כמה שיותר גבוהה עם ווליום כמה שיותר גבוה ועם רמקולים וסאב שיתמכו באוירה), ההתחלה טובה מאד, וכיהודי גם קל מאד להתחבר אליה (באופן כללי כיהודי וכישראלי יותר קל להתחבר במיוחד למגנטו, מתחילתו עד סופו של הסרט, מן תחושה של 'כל העולם נגדנו' שכל כך מוכרת לנו), הסרט ממשיך מאד נחמד וכך זה נמשך בערך חצי שעה, אחר כך יש עוד חצי שעה, פחות טובה ואיכותית אך עדיין מהנה שמציגה לנו מעין גרסה קולנועית של שנות השישים לסדרה 'גיבורים', משם הכל מתדרדר, הופך לעוד סרט אקשן סתמי ובאופן כללי לא עומד בציפיות.

The Adjustment Bureau נגד כל הסיכויים

אמנם השם בעברית מתאים יותר לסרט אך הוא רחוק שנות אור מן המשמעות שלו באנגלית (סוכנות או משרד ההתאמות), מדובר במותחן פעולה שמשלב בתוכו מדע בדיוני והרבה רומנטיקה.

במהלך הסרט אנו עוקבים אחרי דייויד נוריס (מאט דיימון), פוליטיקאי צעיר ומבטיח ואחרי החלטותיו בחיים, כשכל ההחלטות האלו נבחנות תחת זכוכית מגדלת, בידי חברה מסתורית שעוקבת אחריו ומנסה להשפיע על חייו, על החלטותיו ועל החלטותיהם של כל הסובבים אותו באותם רגעים.

הסרט הוא די נחמד, מעניין ומהנה, ככל שהוא מתקדם הוא נהיה פחות ופחות הגיוני, גם ללא כל המדע הבדיוני, סיפור שכזה קיים רק בסרטים (או ספרים אך בהחלט לא במציאות), סיפור סינדרלה על הנער העני שעשה זאת בגדול כנגד כל הסיכויים, למרות ששמו העברי מתייחס למערכת היחסים של דייויד עם אליס, בגילומה של אמילי בלאנט (וכשתראו תבינו).

Mr. Nobody מר אף-אחד

תשמעו.. תראו.. תבינו.. סרט מדהים!
הסרט הזה לא דומה לאף סרט שראיתי! (וראיתי לא מעט סרטים, אני חייב לציין), סרט שקשה להגדיר אותו לז'אנר מסויים, ההגדרה הכי טובה תהיה פנטזיית דרמה רומנטית, הסרט הזה פשוט שאב אותי לתוכו, שעתיים שישבתי מרותק למסך (ועוד ראיתי אותו בלי תרגום) כשבראשי רצות להן כל מיני תאוריות לגבי מה ואיך מתחולל בסרט הנפלא הזה, אז אם אתם אוהבים סרטים שגורמים לכם להפעיל את המוח טוב-טוב (ועוד טוב) במהלך הסרט, כשאתם לא יודעים מה קורה בו עד לסוף ואפילו אז - לא בטוח שתדעו, וגורם לכם להמשיך לשאול את עצמכם ולשחזר בראש מה קרה בסרט גם אחריו זה הסרט בשבילכם, מסוג הסרטים שנשארים אתכם.